בוְהִפִּילוֹ הַשּׁוֹפֵט. יַמְתִּיחֶנּוּ עַל הָעַמּוּד.
גמַכָּה רַבָּה. שֶׁלֹּא יוּכַל לְסָבְלָהּ.
וְנִקְלָה אָחִיךָ. שֶׁיִּתְקַלְקֵל בִּרְעִי אוֹ בְּמַיִם מֵרֹב הַכְּאֵב.
הוִיבְּמָהּ. יָסִיר אוֹתָהּ מִהֱיוֹת עוֹד יְבִמְתּוֹ, אֲבָל תִּהְיֶה כְּאִשְׁתּוֹ לְכָל דָּבָר, אֲפִילוּ לְגָרְשָׁהּ בְּגֵט וּלְהַחֲזִירָהּ.
ווְלֹא יִמָּחֶה שְׁמוֹ מִיִּשְׂרָאֵל. שֶׁיִּהְיֶה הַוָּלָד נֶחְשָׁב אֵצֶל ה׳ יִתְעַלֶּה קִיּוּם פְּרִיָּה וּרְבִיָּה לַמֵּת, שֶׁהֲרֵי נוֹלַד עַל יְדֵי קִדּוּשָׁיו שֶׁל מֵת, וְאֵין הַיָּבָם צָרִיךְ לְקַדְּשָׁהּ קִדּוּשִׁין אֲחֵרִים. וְזֶה מָאַס אוֹנָן בְּשִׂנְאָתוֹ אֶת אָחִיו, וּבְזֹאת הָיָה עָלָיו קָצֶף.
טכָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִבְנֶה אֶת בֵּית אָחִיו. רָאוּי הוּא לָזֶה הַבִּזָּיוֹן, מֵאַחַר שֶׁלֹּא חָפֵץ לְהַשְׁלִים בִּנְיַן הַבַּיִת שֶׁהִתְחִיל לִבְנוֹת אָחִיו בְּקִדּוּשָׁיו, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קיח) ״לֹא קָרָאתִי לְאִשְׁתִּי אֶלָּא בֵּיתִי״.
יאוְקָרְבָה אֵשֶׁת הָאֶחָד לְהַצִּיל אֶת אִישָׁהּ. אַף עַל פִּי שֶׁהַיְבָמָה מְצֻוָּה לְבַזּוֹת אֶת אֲחִי בַעְלָהּ עַל שֶׁלֹּא חָס עַל בַּעְלָהּ, לֹא הוּתַּר לְאִשָּׁה לְבַיֵּשׁ אֶת הַנִּלְחָם עִם בַּעְלָהּ.
ידלֹא יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה. אַחַר שֶׁהִזְכִּיר דַּרְכֵי הַשְׁרָאַת שְׁכִינָה בְּיִשְׂרָאֵל, הִזְהִיר שֶׁלֹּא בִּלְבַד שָׂנֵא הָאֵל אֶת עִוּוּת הַדִּין, אֲבָל יִשְׂנָא גַּם כֵּן הַמַּחֲזִיק בְּכֵלִים מוּכָנִים לַעֲשׂוֹת עָוֶל, וְשֶׁצָּרִיךְ לְהַרְחִיק אוֹתָם הַכֵּלִים פֶּן תִּגְעַל נַפְשׁוֹ אוֹתָנוּ, כַּאֲמָרוֹ ״כִּי תוֹעֲבַת ה׳ אֱלֹהֶיךָ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה״ (דברים כה:טז).
יטתִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק. מִשּׁוֹר עַד שֶׂה, מִגָּמָל וְעַד חֲמוֹר, כְּמוֹ שֶׁצִּוָּה לְשָׁאוּל (שמואל א טו:ג). וְזֶה כְּדֵי לְהִנָּקֵם מֵעֲמָלֵק עַל שֶׁהֵעֵז פָּנָיו בָּאֵל יִתְעַלֶּה, כִּמְקַנְּאִים לִכְבוֹדוֹ.