אוַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה. הִתְעוֹרֵר לָזֶה, כְּמוֹ ״וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי״ (שמות ב:א), ״וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲבֹד״ (דברים יז:ג) וְדוֹמֵיהֶם. וְזֶה, שֶׁאַחַר שֶׁהִשְׁלִים עִנְיְנֵי כְּרִיתַת הַבְּרִית, הִתְעוֹרֵר לְנַחֵם אֶת יִשְׂרָאֵל עַל מִיתָתוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְעָרְבְּבוּ שִׂמְחַת הַבְּרִית הָרְאוּיָה לָהֶם לְהוֹרוֹת עַל הֱיוֹתָם מְקַבְּלִים הַבְּרִית בְּשִׂמְחָה, עַל דֶּרֶךְ ״יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו״ (תהלים קמט:ב), כְּאָמְרוֹ ״וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים וְאָכַלְתָּ שָּׁם וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה׳ אֱלֹהֶיךָ״ (דברים כז:ז).
בבֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם. וְאֵין לְהִתְעַצֵּב עַל מִיתָתִי, שֶׁלֹּא הָיִיתִי רָאוּי לִחְיוֹת עוֹד בַּטֶּבַע.
לֹא אוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבֹא. וְגַם אִם הָיִיתִי חַי, לֹא הָיִיתִי יָכוֹל לָצֵאת וְלָבֹא לִפְנֵיכֶם בְּזִקְנָתִי.
וַה׳ אָמַר אֵלַי לֹא תַעֲבֹר. וְגַם אִם הָיִיתִי יָכוֹל לָצֵאת וְלָבֹא, הִנֵּה ה׳ אָמַר אֵלַי לֹא תַעֲבֹר, וְאִם כֵּן טוֹב לָכֶם שֶׁאָמוּת כְּדֵי שֶׁתּוּכְלוּ לַעֲבֹר.
גה׳ אֱלֹהֶיךָ הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ. וּכְמוֹ כֵן אֵין לָכֶם לְהִתְעַצֵּב עַל מַה שֶּׁתֹּאבַד מִכֶּם הַנְהָגָתִי, כִּי אָמְנָם ה׳ אֱלֹהֶיךָ עֹבֵר לְפָנֶיךָ, וּבְכֵן תִּזְכּוּ לְהַנְהָגָה יוֹתֵר טוֹבָה מֵהַנְהָגָתִי.
יְהוֹשֻׁעַ הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳. כִּי אָמְנָם יְהוֹשֻׁעַ אֵינוֹ הַמַּנְהִיג, אֲבָל הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ בְּמִצְוַת הָאֵל יִתְעַלֶּה, שֶׁהוּא הַמַּנְהִיג.
ולֹא יַרְפְּךָ. כִּי יַחֲזִיק בְּיָדְךָ בְּעֵת הַמִּלְחָמָה.
וְלֹא יַעַזְבֶךָּ. אַחֲרֵי כֵן, שֶׁלֹּא יִגְרַע מִמְּךָ עֵינֵי הַשְׁגָּחָתוֹ, וְלֹא יִתְקוֹמְמוּ סְבִיבוֹתֶיךָ.
זכִּי אַתָּה תָּבוֹא. אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי לֹא זָכִיתִי לָזֶה.
טאֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. פָּרָשַׁת הַמֶּלֶךְ שֶׁצִּוָּה עַתָּה שֶׁיִּקְרָא בְּהַקְהֵל.
וַיִּתְּנָהּ אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי. שֶׁמִּיָּדָם יְקַבְּלֶנָּה הַמֶּלֶךְ הַקּוֹרֵא, כְּאוֹתָהּ שֶׁשָּׁנִינוּ הַסְּגָן נוֹתְנוֹ לְכֹהֵן גָּדוֹל וְכֹהֵן גָּדוֹל לַמֶּלֶךְ (סוטה מא).
הַנֹּשְׂאִים אֶת אֲרוֹן. שֶׁנָּשְׂאוּ בְּעֵת הִתְחַדֵּשׁ נֵס בּוֹ.
וְאֶל כָּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל. שֶׁמִּיָּדָם יְקַבְּלוּ הַכֹּהֲנִים אֶת הַתּוֹרָה בְּהַקְהֵל, כְּאוֹתָהּ שֶׁשָּׁנִינוּ (סוטה מא) חַזַּן הַכְּנֶסֶת נוֹתֵן לְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת וְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת לַסְּגָן.
יבלְמַעַן יִשְׁמְעוּ. יָבִינוּ חַכְמֵי הָעָם.
וּלְמַעַן יִלְמְדוּ. וּלְמַעַן יִלְמְדוּ מֵהֶם הַבִּלְתִּי מְבִינִים.
וְיָרְאוּ אֶת ה׳ אֱלֹהֵיכֶם. בַּהֲבִינָם גָּדְלוֹ הַבָּא בְּתוֹרָתוֹ בְּמוֹפְתִים שִׂכְלִיִּים.
יגוּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ. שֶׁלֹּא הָיוּ יוֹדְעִים לִשְׁאוֹל בִּהְיוֹתָם טָף.
יִשְׁמְעוּ. שְׁמִיעַת הָאֹזֶן, אוֹ שֶׁיִּשְׁמְעוּ שֶׁנֶּאֱמָרוּ דְּבָרִים בָּהּ.
וְלָמְדוּ. יִשְׁאֲלוּ בְּגָדְלָם וְיִלְמְדוּ מִן הַמְּבִינִים.
יזוַעֲזַבְתִּים. בְּיַד מַחֲרִיבֵי הַבַּיִת שֶׁיִּגְבְּרוּ עֲלֵיהֶם.
וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם. אַעְלִים עֵינֵי חֶמְלָתִי מֵהֶם, כְּבִלְתִּי רוֹאֶה בְּצָרָתָם.
עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת. בִּשְׁבִיל שֶׁסִּלֵּק שְׁכִינָתוֹ מִתּוֹכֵנוּ הָיוּ אֵלֶּה לָנוּ, וּבְחָשְׁבָם זֶה לֹא יִפְנוּ לְהִתְפַּלֵּל וְלֹא לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה.
יחוְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי מֵהֶם. לֹא כְּמוֹ שֶׁחָשְׁבוּ הֵם בְּאָמְרָם שֶׁאֵינִי בְּקִרְבָּם, כִּי אָמְנָם בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּהְיוּ תִּהְיֶה שְׁכִינָתִי מְצוּיָה שָׁם, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה כ״ט) ״בְּכָל מָקוֹם שֶׁגָּלוּ כוּ׳״, אֲבָל אַסְתִּיר פָּנַי מֵהַצִּילָם.
עַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה. הוּא לְעַצְמוֹ.
כִּי פָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים. כִּי בַּצָּרוֹת הַמּוֹצְאוֹת אוֹתָם עַל מָה שֶׁחָטְאוּ, הֵם אֵינָם פּוֹנִים אֵלַי לְעֶזְרָה בִּתְשׁוּבָה וּבִתְפִלָּה, אֲבָל פּוֹנִים לְהִמָּלֵט בְּאֶמְצָעוּת עוֹבְדֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים.
כאכִּי יָדַעְתִּי אֶת יִצְרוֹ אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה הַיּוֹם. שֶׁאֵינָם מְצַפִּים לְהִכָּנֵס לָאָרֶץ כְּדֵי לְעָבְדֵנִי בָּהּ כְּמוֹ שֶׁהוּא הַמְכֻוָּן מֵאִתִּי, כַּאֲמָרוֹ ״וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם, בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו״ (תהלים קה:מד־מה). אֲבָל מְצַפִּים אוֹתָהּ לְהַשְׂבִּיעַ נַפְשָׁם הַמִּתְאַוָּה, וְיִמָּשֵׁךְ מִזֶּה כָּל הָרַע שֶׁנִּבָּא, כְּאָמְרוֹ ״וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט״ (דברים לב:טו).
כגוַיְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ. הָאֵל יִתְבָּרַךְ מִנָּה אָז אֶת יְהוֹשֻׁעַ לְנָגִיד, כְּמוֹ ״צִוִּיתִי שׁוֹפְטִים״ (שמואל ב ז:יא) וּ״צִוְּךָ לְנָגִיד״ (שמואל א כה:ל) וְדוֹמֵיהֶם.
כדעַל סֵפֶר עַד תֻּמָּם. עִם פָּרָשַׁת הַאֲזִינוּ וּפָרָשַׁת וְזֹאת הַבְּרָכָה.
כווְהָיָה שָׁם בְּךָ לְעֵד. יָעִיד שֶׁיָּדַעְתִּי שֶׁתַּעַזְבוּ אֶת תּוֹרַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה הֻצְרַכְתִּי לָשִׂים סֵפֶר תּוֹרָה אֶחָד בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא יִכָּנֵס שָׁם אָדָם זוּלָתִי כֹּהֵן גָּדוֹל אַחַת בַּשָּׁנָה, וְיָעִיד זֶה הַסֵּפֶר שֶׁכָּל מַה שֶּׁיִּמָּצֵא כָּתוּב בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה שֶׁיִּמָּצְאוּ בְּיַד צַדִּיקֵי הַדּוֹר, הֵן הֵן הַדְּבָרִים שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ לְמֹשֶׁה מִסִּינַי בְּלִי תּוֹסֶפֶת וְחִסָּרוֹן, וּבָזֶה לֹא יִוָּלֵד סָפֵק לָכֶם עֲלֵיהֶם. אָמְנָם הַסֵּפֶר שֶׁמָּצָא חִלְקִיָּהוּ (מלכים ב כב:ח) נִרְאֶה שֶׁהָיָה הַסֵּפֶר שֶׁנָּתַן מֹשֶׁה אֶל הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית ה׳ שֶׁהוּזְכַּר לְמַעְלָה (דברים לא:ט), שֶׁהָיָה פָּרָשַׁת הַמֶּלֶךְ בִּלְבָד, וּבוֹ כָּתַב יְהוֹשֻׁעַ הַבְּרִית שֶׁחִדֵּשׁ עִם יִשְׂרָאֵל בִּשְׂכַר שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם בּוֹ לַעֲבֹד אֶת הָאֵל יִתְעַלֶּה בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים, שֶׁהוּא בְּעִיּוּן וּבְמַעֲשֶׂה. וּכְשֶׁקָּרָא בוֹ יֹאשִׁיָּהוּ וְרָאָה שֶׁרָחֲקוּ מִכָּל זֶה, חָרַד וְדָרַשׁ אֶת ה׳ עַל זֹאת.
כחוַאֲדַבְּרָה בְאָזְנֵיהֶם אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. דִּבְרֵי שִׁירַת הַאֲזִינוּ.
וְאָעִידָה בָּם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ. כְּאָמְרוֹ ״הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם כוּ׳״ (דברים לב:א).
כטכִּי יָדַעְתִּי. אַגִּיד בְּאוֹתָהּ הַשִּׁירָה וְאָעִיד בָּכֶם שֶׁיָּדַעְתִּי שֶׁתַּעֲשׂוּ בְּאֹופֶן שֶׁתִּקְרֶה לָכֶם הָרָעָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא תְיַחֲסוּ הֶעָתִיד אֶל הַמִּקְרֶה, אֲבָל תְּיַחֲסוּ אֶל מַה שֶׁהִשְׁחַתֶּם וְתִתְּנוּ לֵב לָשׁוּב. כְּעִנְיַן ״וָאַגִּיד לְךָ מֵאָז, בְּטֶרֶם תָּבוֹא הִשְׁמַעְתִּיךָ, פֶּן תֹּאמַר עָצְבִּי עָשָׂם״ (ישעיהו מח:ה).
לאֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת עַד תֻּמָּם. עַד פָּרָשַׁת ״כִּי יָדִין״ וְ״כִי אֶשָּׂא״ (דברים לב:לו, מ), אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם מִכְלַל דִּבְרֵי הָהַעֲדָה.