אוְעַתָּה יִשְׂרָאֵל. מֵאַחַר שֶׁאַתָּה רוֹאֶה גְּזֵרַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ לְהַגְלוֹתְכֶם אִם תֶּחֱטְאוּ, הִשָּׁמְרוּ מֵחֲטוֹא וְשִׁמְרוּ מִצְוֹתָיו בְּלִי תּוֹסֶפֶת וְגֵרָעוֹן, כִּי הַתּוֹסֶפֶת וְהַגֵּרָעוֹן בְּכָל שֶׁהוּא יָבִיאוּ אֶתְכֶם לְתַכְלִית הַקִּלְקוּל.
בוְלֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ לִשְׁמֹר. וְלֹא יַחְשֹׁב הַחוֹשֵׁב שֶׁכַּאֲשֶׁר תָּסוּר סִבַּת הָאִסּוּר אֶצְלְךָ לֹא יִהְיֶה חֵטְא לִגְרֹעַ, כְּמוֹ שֶׁחָשַׁב שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ ״אֲנִי אַרְבֶּה וְלֹא אָסוּר״, ״אֲנִי אַרְבֶּה וְלֹא אָשׁוּב״, וְנִכְשְׁלָה.
געֵינֵיכֶם הָרֹאוֹת. הִנֵּה יָעִיד עַל זֶה מַה שֶּׁרְאִיתֶם שֶׁקָּרָה בְּעִנְיַן בַּעַל פְּעוֹר, כִּי אָמְנָם אוֹתָם שֶׁחָטְאוּ בַּעֲבוֹדַת בַּעַל פְּעוֹר לֹא הִתְכַּוְּנוּ לָזֶה בַּתְּחִלָּה, אֲבָל הָיְתָה תְּחִלַּת כַּוָּנָתָם לִזְנוֹת בִּלְבָד, כְּאָמְרוֹ ״וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת״ (במדבר כה:א). וְאַף עַל פִּי שֶׁהַתּוֹרָה אָסְרָה זֶה מִפְּנֵי חֲשַׁשׁ עֲבוֹדַת גִּלּוּלִים, כְּאָמְרָם ״וְזָנוּ בְנֹתָיו וְהִזְנוּ אֶת בָּנֶיךָ״ (שמות לד:טז), חָשַׁב כָּל אֶחָד מֵהֶם שֶׁזֶּה לֹא יִקְרֶה לוֹ כְּלָל. וְהִנֵּה קָרָה הַהֵפֶךְ, כִּי כָל הָאִיש אֲשֶׁר הָלַךְ אַחֲרֵי בַעַל פְּעוֹר לְהִדָּבֵק בִּבְנוֹתָיו, אֵין גַּם אֶחָד מֵהֶם שֶׁנִּשְׁמַר בְּחָכְמָתוֹ מֵהִכָּשֵׁל בָּעֲבוֹדָה עַצְמָהּ, עַד שֶׁהִשְׁמִידוֹ ה׳ אֱלֹהֶיךָ.
דוְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה׳ אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם. הֱיִיתֶם כֻּלְּכֶם חֲכָמִים לְהִשָּׁמֵר מֵהַכִּשּׁוּל בַּעֲבוֹדַת בַּעַל פְּעוֹר.
וכִּי הִיא חָכְמַתְכֶם. בָּהּ תָּשִׁיבוּ לָאֶפִּיקוֹרוֹס בְּמוֹפְתִים שִׂכְלִיִּים.
זכִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו. וְהַטַּעַם שֶׁרָאוּי לְהַקְפִּיד שֶׁתִּהְיוּ נֶחְשָׁבִים חֲכָמִים וּנְבוֹנִים לְעֵינֵי הָעַמִּים, הוּא שֶׁהָאֵל יִתְבָּרַךְ קָרוֹב אֵלֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו. וְזֶה יוֹרֶה שֶׁבָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים. וְאִם יַחְשְׁבוּ אֶתְכֶם הָעַמִּים לִסְכָלִים, יִהְיֶה חִלּוּל ה׳ בֶּאֱמֹר לָכֶם ״עַם ה׳ אֵלֶּה״ (יחזקאל לו:כ).
חוּמִי גּוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ חֻקִּים וְגוֹ׳. וְהַטַּעַם שֶׁתֵּחָשְׁבוּ חֲכָמִים בְּעֵינֵי הָאוּמּוֹת בְּשָׁמְרְכֶם אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹהִים וְאֶת תּוֹרוֹתָיו, הוּא שֶׁאֵין שׁוּם גּוֹי בִּמְצִיאוּת כָּזֶה שֶׁיִּהְיוּ לוֹ חֻקִּים מוֹרִים מְצִיאוּת הָאֵל וּדְרָכָיו, וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִים שֶׁאֵין בָּם עִנְיָן לְתוֹעֶלֶת הַדַּיָּן וְלֹא לִשְׂכַר חַזָּנֵיהֶם וְסוֹפְרֵיהֶם, אֲבָל כָּל עִנְיָנָם מִשְׁפָּט וָצֶדֶק. כְּעִנְיַן אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין ו): מִשְׁפָּט לָזֶה וּצְדָקָה לָזֶה. מִשְׁפָּט לָזֶה שֶׁהֶחֱזִיר לוֹ אֶת שֶׁלּוֹ, וּצְדָקָה לָזֶה שֶׁהוֹצִיא גְּזֵלָה מִתַּחַת יָדוֹ.
טרַק הִשָּׁמֶר לְךָ. אַף עַל פִּי שֶׁאָמַרְתִּי שֶׁרָאוּי שֶׁתִּהְיוּ נֶחְשָׁבִים חֲכָמִים בְּעֵינֵי הָאוּמּוֹת, הִשָּׁמֶר לְךָ מִדֵּעוֹת אוֹתָם הַטּוֹעִים הַמַּכְחִישִׁים מְצִיאוּת הָאֵל יִתְבָּרַךְ וִיכָלְתּוֹ וְהַשְׁגָחָתוֹ, וְחָשְׁבוּ הֵם לְהָבִיא עַל כָּל זֶה רְאָיוֹת שִׂכְלִיּוֹת.
פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ. וְהַטַּעַם שֶׁהִזְהַרְתִּיךָ מְאֹד לְהִשָּׁמֵר מִזֶּה, הוּא שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ פֶּן תִּשְׁכַּח מַה שֶׁרָאוּ עֵינֶיךָ הַגַּשְׁמִיִּים בְּסִינַי, וְעֵינֶיךָ הַשִּׂכְלִיִּים גַּם כֵּן בְּפֵרוּשׁ הַתּוֹרָה, אֲשֶׁר בָּהּ הָרְאֵיתָ לָדַעַת הֵפֶךְ דֵּעוֹתֵיהֶם בְּמוֹפְתִים שִׂכְלִיִּים.
וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ. לְבָנֶיךָ שֶׁלֹּא רָאוּ אָז תּוֹדִיעַ בְּמוֹפְתִים שִׂכְלִיִּים.
טוכִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה. וְזֶה הֵפֶךְ דֵּעַת כַּת הַצָּאבְ״א שֶׁחָשְׁבוּ שֶׁאֵין בַּמְּצִיאוּת דָּבָר יוֹתֵר נִכְבָּד מִן הַגְּרָמִים הַשְּׁמֵימִיִּים, וְשֶׁהֵם לְבַדָּם קַדְמוֹנִים וְנִצְחִיִּים רִאשׁוֹנִים.
טזתְּמוּנַת כָּל סָמֶל. כְּמַעֲשֵׂה הַחוֹשְׁבִים שֶׁלְּכָל נִמְצָא נִפְסָד יֵשׁ אֵיזוֹ הַתְחָלָה קַדְמוֹנִית, וְהָיוּ עוֹשִׂים צוּרַת אוֹתוֹ הַנִּפְסָד לְהוֹרוֹת עַל מָה שֶׁחָשְׁבוּ הֱיוֹת קַדְמוֹן וְהַתְחָלָה לְאוֹתוֹ הַנִּפְסָד הַמְצֻיָּר. וְהָיוּ עוֹבְדִים לְאוֹתָהּ הַצּוּרָה לְהַשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם פְּעֻלַּת מָה מֵאוֹתוֹ הַנִּמְצָא שֶׁחֲשָׁבוּהוּ קַדְמוֹן.
יטחָלַק ה׳ אֱלֹהֶיךָ אוֹתָם לְכֹל הָעַמִּים. סִדֵּר אוֹתָם עַל סֵדֶר נָאוֹת לְצֹרֶךְ כָּל אֶחָד מֵחֶלְקֵי הָאָרֶץ, כְּפִי הִשְׁתַּנּוּתָם וְהִשְׁתַּנּוּת הָעָם אֲשֶׁר בָּהּ. וְזֶה הַסֵּדֶר הַמּוּחָשׁ יוֹרֶה עַל הֵפֶךְ דֵּעוֹת הַתּוֹעִים, כִּי אָמְנָם יוֹרֶה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה נִמְצָא מְסַדֵּר לְתַכְלִית מְכֻוָּן מֵאִתּוֹ, אֲשֶׁר הִמְצִיאוֹ לְסַדְּרָם לְמַעַן יֻשַּׂג תַּכְלִית מְצִיאוּתָם וְסִדְרָם, כִּי לֹא יִהְיֶה כָּל זֶה בְּמִקְרֶה בְּלִי סָפֵק.
כוְאֶתְכֶם לָקַח. לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וּלְדָבְקָה בּוֹ, וּלְזֶה לֹא יִהְיוּ עֵינֵיכֶם בְּהַנְהָגַת צְבָא הַשָּׁמַיִם וְסִדְרָם.
כבכִּי אָנֹכִי מֵת. צָרִיךְ אֲנִי לְהַזְהִירְכֶם מְאֹד, מֵאַחַר שֶׁאֵינִי עוֹבֵר עִמָּכֶם, כְּעִנְיַן אָמְרוֹ ״כִּי יָדַעְתִּי אַחֲרֵי מוֹתִי כִּי הַשְׁחֵת תַּשְׁחִתוּן״ (דברים לא:כט).
כדאֵשׁ אֹכְלָה הוּא. אֵשׁ אוֹכֶלֶת אֵשׁ, וּבָזֶה יְכַלֶּה אֶת הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר.
אֵל קַנָּא. כִּי מִבְּלִי אֵין מְצִיאוּת שׁוּם נִמְצָא זוּלָתוֹ דּוֹמֶה לִמְצִיאוּתוֹ כְּלָל, הִנֵּה כָּל מִי שֶׁיַּעֲבוֹד לְזוּלָתוֹ יַעֲשֶׂה אָמְנָם לְזוּלָתוֹ מַה שֶּׁרָאוּי לוֹ לְבַדּוֹ, כְּעִנְיַן אֵשֶׁת אִישׁ שֶׁתִּתֵּן לְזוּלָתוֹ מַה שֶּׁרָאוּי לְאִישָׁהּ לְבַדּוֹ, וּבָזֶה יִהְיֶה מְקַנֵּא.
כהלְהַכְעִיסוֹ. לְסַלֵּק הַשְּׁכִינָה מִיִּשְׂרָאֵל, כְּדֵי לִהְיוֹת בִּלְתִּי מְשֻׁעְבָּדִים לְתוֹרַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ וּמִצְוֹתָיו.
כחוַעֲבַדְתֶּם שָׁם אֱלֹהִים. יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ, עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה בְּטָהֳרָה הֵם (עבודה זרה ח.).
אֲשֶׁר לֹא יִרְאוּן. שֶׁאֵין בָּהֶם כֹּחַ רְצוֹנִי, כְּמוֹ שֶׁחָשְׁבוּ עוֹבְדֵיהֶם שֶׁעוֹשִׂים צוּרוֹת עִם כְּלֵי הַפְּעֻלּוֹת הָרְצוֹנִיּוֹת, לְהוֹרוֹת שֶׁאוֹתָהּ הַהַתְחָלָה הַקַּדְמוֹנִית שֶׁחָשְׁבוּ הִיא פּוֹעֶלֶת כָּל אוֹתָן הַפְּעֻלּוֹת כִּרְצוֹנָהּ, וְהָיוּ עוֹבְדִים אוֹתָהּ וּמִתְפַּלְּלִים לָהּ לְהַשִּׂיג שֶׁתִּרְצֶה לָתֵת אֶת שְׁאֵלַת עוֹבְדֶיהָ. וְהִנֵּה אֵין לְשׁוּם נִמְצָא זוּלָתִי לָאֵל יִתְבָּרַךְ וְלָאָדָם בְּחַיָּיו שׁוּם כֹּחַ רְצוֹנִי, אֲבָל כָּל פְּעֻלּוֹת זוּלָתָם הֵם בְּטֶבַע מְסֻדָּר לָהֶם מֵאֵת הָאֵל יִתְבָּרַךְ.
כטוּמָצָאתָ. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם מִקְדָּשׁ וְלֹא כְלֵי קֹדֶשׁ.
כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ. וְהַטַּעַם שֶׁתִּמְצָאֶנּוּ הוּא כִּי אָמְנָם תִּדְרְשֶׁנּוּ בְּכָל לְבָבְךָ מֵרֹב הַצָּרוֹת.
לבְּאַחֲרִית הַיָּמִים. לְקֵץ הַיָּמִין, כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד בְּאָמְרוֹ ״וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְשַׁבְתָּ עַד ה׳ אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ״ (דברים ל:א-ב).
לבכִּי שְׁאַל נָא. וְהָרְאָיָה עַל זֶה שֶׁאָמַרְתִּי שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח בְּרִית אָבוֹת, הִיא כִּי אָמְנָם מַה שֶּׁעָשָה עִם כָּל יִשְׂרָאֵל בְּמַתַּן תּוֹרָה שֶׁתִּהְיוּ כֻלְּכֶם זוֹכִים לְאוֹתָה הַמַּדְרֵגָה מִן הַנְּבוּאָה, לֹא הָיָה זוּלָתִי לָקַחַת אֶת כֻּלְּכֶם לוֹ לְעָם בִּשְׁבִיל בְּרִית אָבוֹת, שֶׁלֹּא כָל אֶחָד מִכֶּם הָיָה רָאוּי לָהּ. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקָּרָא בְּאֵיזֶה זְמַן לְאֵיזֶה יָחִיד שֶׁיִּתְנַבֵּא, הִנֵּה לֹא קָרָה זֶה לְשׁוּם עָם.
לדאוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים. אַף עַל פִּי שֶׁקָּרָה לְאֵיזֶה יָחִיד אוֹ יְחִידִים שֶׁיִּמָּלְטוּ מִבֵּין רְשָׁעִים, מִכָּל מָקוֹם לֹא קָרָה זֶה לְשׁוּם גּוֹי בִּכְלָל.
בְּמַסּוֹת בְּאוֹתוֹת. מוֹרוֹת שֶׁלֹּא הָיָה זֶה בְּמִקְרֶה, אֶלָּא בְּכַוָּנַת פּוֹעֵל רְצוֹנִיִּי.
וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה. מוּכֶנֶת לְהַכּוֹת עוֹד, לְהוֹרוֹת שֶׁאִם לֹא יָשׁוּב הַחוֹטֵא שֶׁתָּשׁוּב לְהַכּוֹת.
להאַתָּה הָרְאֵתָ. אֶת כָּל אֵלֶּה הֶרְאֲךָ הָאֵל יִתְבָּרַךְ.
לָדַעַת. כְּדֵי שֶׁתִּתְבּוֹנֵן וְתֵדַע בְּלִי סָפֵק כִּי ה׳ הוּא הָאֱלֹהִים, הוּא אוֹתוֹ הַקַּדְמוֹן הַנִּמְצָא בְּהֶכְרֵח.
לולְיַסְּרֶךָּ. לַהֲבִיאֲךָ לְמַדְרֵגַת הַנְּבוּאָה בְּקַבָּלַת הַתּוֹרָה, כְּעִנְיַן בְּאֵלִיָּהוּ ״וְהִנֵּה רוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק״ (מלכים א יט:יא). וְכֵן ״וְעַל הָאָרֶץ הֶרְאֲךָ אֶת אִשּׁוֹ״, כְּעִנְיַן שָׁם כְּאָמְרוֹ ״וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ״ (מלכים א יט:יב).
לזוְתַחַת כִּי אָהַב אֶת אֲבֹתֶיךָ. וּמֵאַחַר שֶׁעָשָׂה כָּל אֵלֶּה, הִנֵּה תַּחַת שֶׁאָהַב אֶת אֲבוֹתֶיךָ.
וַיִּבְחַר בְּזַרְעוֹ. שֶׁל אֶחָד מֵהֶם בִּלְבַד, וְהוּא זַרְעוֹ שֶׁל יַעֲקֹב.
וַיּוֹצִיאֲךָ בְּפָנָיו. בִּפְעֻלּוֹת בָּאוֹת מִפָּנָיו לְמַעְלָה מִן הַטֶּבַע, לֹא מֵאֲחוֹרָיו כִּפְעֻלּוֹת טִבְעִיּוֹת.
מִמִּצְרָיִם לְהוֹרִישׁ. שֶׁהִתְכַּוֵּן לְהוֹצִיאֲךָ מֵעַבְדוּת, אֲשֶׁר בּוֹ לֹא הָיִיתָ יָכוֹל לְהִתְבּוֹנֵן.
לחלָתֶת לְךָ אֶת אַרְצָם. שֶׁהִיא אֶרֶץ ה׳ הַמּוּכֶנֶת לִקְנוֹת הַשְּׁלֵמוּת הַמְּכֻוָּן.
לטוְיָדַעְתָּ הַיּוֹם. אִם כֵּן רָאוּי בְּלִי סָפֵק שֶׁתִּתְבּוֹנֵן וְתֵדַע כָּל חֶלְקֵי הַסּוֹתֵר.
וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ. וְאַחַר הַהִתְבּוֹנְנוּת תָּשִׁיב אֶל לְבָבְךָ הַחֵלֶק הָאֲמִתִּי מֵהֶם, וְהוּא כִּי ה׳ הוּא הָאֱלֹהִים הַמְסַדֵּר הַנִּצְחִי הַמְפֻרְסָם בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת. כִּי אָמְנָם עַל זֶה יוֹרֶה סִדְרָם וְקִשְׁרָם וְהַתַּכְלִית הַמֻּשָּׂג מֵהֶם, אֲשֶׁר לֹא יוּשַּׂג זוּלָתָם, וּבָהֶם נוֹדַע שֶׁיֵּשׁ נִמְצָא מְכַוֵּן שֶׁהִמְצִיא כָּל זֶה לְתַכְלִית מְכֻוָּן מֵאִתּוֹ.
אֵין עוֹד. וּמִזֶּה יוֹדֵעַ שֶׁאֵין עוֹד, כִּי הוּא מִן הַהֶכְרֵחַ שֶׁלֹּא יִהְיֶה כָּל זֶה זוּלָתִי בְּכֹחַ אֵיזֶה נִמְצָא נִבְדָּל מֵחוֹמֶר מְאֹד, נַעֲלֶה בְּתַכְלִית הָאֶפְשָׁר, וְהוּא נִמְנָע שֶׁיִּהְיֶה יוֹתֵר מֵאֶחָד בְּזֹאת הַמַּדְרֵגָה מֵהָעִלּוּי אֲשֶׁר אֵין כָּמוֹהָ, כִּי בַּנִּבְדָּלִים לֹא יִפּוֹל מִסְפָּר זוּלָתִי בִּהְיוֹתָם בִּלְתִּי שָׁוִים בְּמַדְרֵגָה.
מוְשָׁמַרְתָּ אֶת חֻקָּיו. וּכְשֶׁתֵּדָעֵהוּ תִּשְׁמוֹר אֶת חֻקָּיו בְּלִי סָפֵק. כְּאָמְרוֹ ״מִי לֹא יִירָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם״ (ירמיהו י:ז).
וְאֶת מִצְוֺתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ וְכוּ׳ הַיּוֹם כָּל הַיָּמִים. כִּי לֹא תְחֻדַּשׁ דָּת לְעוֹלָם.
מאאָז יַבְדִּיל מֹשֶׁה שָׁלֹשׁ עָרִים. אַחַר שֶׁסִּיֵּם הַהַקְדָּמָה לְבָאֵר הַתּוֹרָה, הִבְדִּיל הֶעָרִים לְהַרְאוֹת לְיִשְׂרָאֵל מַה נִּכְבָּד עִנְיַן שְׁמִירַת הַמִּצְוֹת, שֶׁהִקְפִּיד לְקַיֵּם קְצָת מִצְוַת עֲשֵׂה.
מדוְזֹאת הַתּוֹרָה. הַחֵלֶק הָעִיּוּנִי.
מהאֵלֶּה הָעֵדֹת. הַחֵלֶק שֶׁבָּא עֲלֵיהֶם עֵדוּת הַמּוֹפֵת.
מזוַיִּירְשׁוּ אֶת אַרְצוֹ. אַחַר שֶׁכָּבְשׁוּ אֶרֶץ נוֹשֶׁבֶת שֶׁיָּכְלוּ לְקַיֵּם בָּהּ הַמִּצְווֹת וְאֵין מַחֲרִיד, הוֹאִיל לְבָאֵר אֶת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה וּלְהַזְהִיר עֲלֵיהֶם.