בכִּי לֹא אֶת בְּנֵיכֶם. לְפִיכָךְ אַתֶּם שֶׁרְאִיתֶם עֲשׂוּ אוֹתוֹת הַמְּעִידִים לְדוֹרוֹת בִּכְנִיסַתְכֶם.
וּזְרֹעוֹ הַנְּטוּיָה. מוּכֶנֶת לְהַכּוֹת אֶת הַשָּׁב לַחֲטֹא.
דוַיְאַבְּדֵם ה׳ עַד הַיּוֹם הַזֶּה. כִּי אָז טָבְעוּ שְָלִישֵׁי מִצְרַיִם וְחֵילָם בְּאֹפֶן שֶׁגַּם אַרְבָּעִים שָׁנָה אַחֲרֵי כֵן הָיוּ מַרְגִּישִׁים בַּאֲבֵדַת אוֹתָם הַגִּבּוֹרִים, שֶׁלֹּא קָמוּ עֲדַיִן מְמַלְאִים אֶת מְקוֹמָם.
זכִּי עֵינֵיכֶם הָרֹאוֹת אֶת כָּל מַעֲשֵׂה ה׳. שֶׁהִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת נֶגֶד הַמּוֹרְדִים בּוֹ.
לְפַרְעֹה וּלְמִצְרָיִם. בְּמִצְרַיִם וְעַל הַיָּם וְלַמּוֹרְדִים בַּמִּדְבָּר וּלְדָתָן וְלַאֲבִירָם, וַעֲלֵיכֶם לְהַזְהִיר אֶת הַבָּנִים שֶׁלֹּא רָאוּ כָּל אֵלֶּה. לְפִיכָךְ.
חוּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם. מִצְוַת הָאֲבָנִים שֶׁתָּקִימוּ בַּיַּרְדֵּן וְשֶׁתִּקְחוּ מִתּוֹךְ הַיַּרְדֵּן וְשֶׁתִּכְתְּבוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַתּוֹרָה, לִהְיוֹת לְדוֹרוֹת לְעֵדוּת מֵאִתְּכֶם שֶׁרְאִיתֶם.
טוּלְמַעַן תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל הָאֲדָמָה. שֶׁאִם בְּנֵיכֶם לֹא יִשְׁמְרוּ אֶת הַמִּצְוֹת יִגְלוּ מִמֶּנָּה מְהֵרָה, קֹדֶם לְ״וְנוֹשַׁנְתֶּם בָּאָרֶץ״ (דברים ד:כה), כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד בְּאָמְרוֹ ״וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם״ (דברים יא:יז) ״וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה״ (דברים יא:יז).
יכִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא. שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לִגְשָׁמִים.
יאלִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם. שֶׁאֵין שָׁם נְהָרוֹת מַסְפִּיקִים לְהַשְׁקוֹת אֶת הַקַּרְקָעוֹת, אֲבָל צָרִיךְ שֶׁיִּשְׁתּוּ מֵי גְשָׁמִים.
יבדּוֹרֵשׁ אוֹתָהּ. לְהַשְׁגִּיחַ עַל מַעֲשֵׂי יוֹשְׁבֶיהָ אִם הֵם רְאוּיִם לְמָטָר וְאִם לֹא. לְפִיכָךְ דְּעוּ זֶה כִּי אָמְנָם.
יגאִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ. בְּאֹפֶן שֶׁתִּתְפַּרְנְסוּ שֶׁלֹּא בְּצַעַר וְתוּכְלוּ לְעָבְדוֹ, וְאִם לָאו לֹא יִתֵּן מָטָר כְּלָל וְלֹא יִהְיֶה לָכֶם מָזוֹן לִחְיוֹת בָּהּ.
יזוַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה. בָּרָעָב, הָרַע מִן הַחֶרֶב. לְפִיכָךְ הִשָּׁמְרוּ לָכֶם.
יחוְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם. לְהִתְבּוֹנֵן בָּם.
וְעַל נַפְשְׁכֶם. לְקַיְּמָם בְּרָצוֹן.
יטוְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם. הַרְגִּילוּ אֶת בְּנֵיכֶם בְּמִצְוֹת.
לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ. כְּדֵי שֶׁתְּדַבְּרוּ בָם תָּמִיד.
כבכִּי אִם שָׁמוֹר תִּשְׁמְרוּן וְגוֹ׳ לְאַהֲבָה. שֶׁיִּהְיֶה עִסְקְכֶם בַּתּוֹרָה כְּדֵי לְהַכִּיר חַסְדֵי הָאֵל יִתְעַלֶּה, אֲשֶׁר מִזֶּה תִּמָּשֵׁךְ הָאַהֲבָה.
וְלָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו. לְהִתְנַהֵג בְּאוֹתָם הַדְּרָכִים אֲשֶׁר הוּא מְנַהֵג בָּם אֶת עוֹלָמוֹ, וְהֵם צְדָקָה וּמִשְׁפָּט.
וּלְדָבְקָה בוֹ. שֶׁיִּהְיוּ כָּל מַעֲשֵׂיכֶם מְכֻוָּנִים לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ, כְּאָמְרוֹ ״בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ״ (משלי ג:ו).
כגוְהוֹרִישׁ. יִתֵּן לָכֶם מָקוֹם לְהִתְפַּרְנֵס בּוֹ שֶׁלֹּא בְּצַעַר, לְמַעַן תּוּכְלוּ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ.
כהלֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ בִּפְנֵיכֶם. אֲפִילּוּ בְּחוּצָה לָאָרֶץ. חסלת פרשת עקב.
כורְאֵה. הַבִּיטָה וּרְאֵה שֶׁלֹּא יִהְיֶה עִנְיָנְךָ עַל אֹפֶן בֵּינוֹנִי כְּמוֹ שֶׁהוּא הַמִּנְהָג בִּשְׁאָר הָאֻמּוֹת, כִּי אָמְנָם אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה, וְהֵם שְׁנֵי הַקְּצָווֹת. כִּי הַבְּרָכָה הִיא הַצְלָחָה יוֹתֵר מִן הַמַּסְפִּיק עַל צַד הַיּוֹתֵר טוֹב, וְהַקְּלָלָה הִיא מְאֵרָה מַחְסֶרֶת שֶׁלֹּא יוּשַּׂג הַמַּסְפִּיק, וּשְׁנֵיהֶם לִפְנֵיכֶם לְהַשִּׂיג כְּפִי מַה שֶׁתִּבְחֲרוּ.
כטוְנָתַתָּה אֶת הַבְּרָכָה. תְּבָרֵךְ אֶת שׁוֹמְרֵי הַמִּצְוֹת.
וְאֶת הַקְּלָלָה. לְעוֹבְרִים עֲלֵיהֶם.
להֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. בִּתְחִלַּת בּוֹאֲכֶם בָּאָרֶץ, כְּדֵי לְפַרְסֵם בִּתְחִלַּת כְּנִיסַתְכֶם שֶׁלֹּא תִהְיֶה יְשִׁיבַתְכֶם בָּהּ עַל אֹפֶן מַסְפִּיק, אֲבָל יִהְיֶה עַל אֹפֶן מֻצְלָח אוֹ עַל אֹפֶן מְקֻלָּל.