האֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ. שְׁנֵיהֶם לֹא קִדְּמוּ, אֲבָל מוֹאָב נָתַן לֶחֶם וּמַיִם בְּכֶסֶף, כְּאָמְרוֹ ״אֹכֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי וְכוּ׳ כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ לִי בְנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר וְהַמּוֹאָבִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָר״ (דברים ב:כח-כט). וְלֹא כֵן עָשׂוּ הָעַמּוֹנִים. אָמְנָם מוֹאָב הוֹסִיף עַל חַטָּאתוֹ פֶּשַׁע ״אֲשֶׁר שָׂכַר עָלֶיךָ״ (דברים כג:ה). וּבְכֵן ״לֹא תִדְרֹשׁ שְׁלֹמָם״ (דברים כג:ז), שֶׁשְּׁנֵיהֶם לֹא קִדְּמוּ, וְעַמּוֹן לֹא נָתַן אֲפִלּוּ בְכֶסֶף, וּמוֹאָב שֶׁנָּתַן שָׂכַר אֶת בִּלְעָם.
טווְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ. מִן הַטֻּמְאָה וּמִן הַמָּאוּס.
וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר. טֻמְאָה אוֹ טִנּוּף אוֹ פְּסוּל בַּזֶּרַע, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין ע:) שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה הָיְתָה שׁוֹרָה אֶלָּא עַל מִשְׁפָּחוֹת מְיֻחָסוֹת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, וְלָכֵן אָמְרוּ שֶׁכָּל מִי שֶׁהָיָה כָּתוּב בָּאִסְטְרַטְיָא שֶׁל מַלְכֵי בֵית דָּוִד הָיָה מְיֻחָס בְּלִי סָפֵק (שם עו:).
מֵאַחֲרֶיךָ. כַּאֲשֶׁר תַּפְנֶה אֵלָיו עֹרֶף וְלֹא תָחוּשׁ לִכְבוֹדוֹ בְּאֶחָד מֵאֵלֶּה.
טזלֹא תַסְגִּיר עֶבֶד אֶל אֲדֹנָיו. אַחַר שֶׁדִּבֵּר בְּמַחֲנֵה הַצּוֹבְאִים, דִּבֵּר בִּדְבָרִים הַקּוֹרִין בּוֹ לְתַקֵּן עִנְיָנָם, וְהֵם עִנְיַן הָעֶבֶד הַבּוֹרֵחַ וְעִנְיַן הַנָּשִׁים הַקְּדֵשׁוֹת הַמְּצוּיוֹת בְּמַחֲנֵה הַצּוֹבְאִים.
כלֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ. אַחַר שֶׁהִזְהִיר לְהִשָּׁמֵר מִן הַדְּבָרִים הַגּוֹרְמִים שֶׁתִּסְתַּלֵּק הַשְּׁכִינָה מִיִּשְׂרָאֵל, הִזְהִיר עַל מִינֵי חֶסֶד הַגּוֹרְמִים לְהַשְׁרוֹתָהּ בְּיִשְׂרָאֵל. וְהֵם עִנְיַן הָרִבִּית וְהַנְּדָרִים, אֲשֶׁר מֵהֶם הַצְּדָקָה שֶׁחַיָּב עָלֶיהָ לְאַלְתַּר, דְּהָא שְׁכִיחֵי עֲנִיִּים (ראש השנה ו.), וְעִנְיַן אֲכִילַת פּוֹעֵל (דברים כג:כה). וְעִנְיַן הַגֵּט (דברים כד:א) אֲשֶׁר אֵין רָאוּי שֶׁיִּנָּתֵן אֶלָּא בִּסְבַת עֶרְוַת דָּבָר, לְהָסִיר כָּל מִכְשׁוֹל מַמְזֵרוּת, לֹא בְּזוּלַת זֶה, כַּאֲמָרוֹ ״כִּי ה׳ הֵעִיד בֵּינְךָ וּבֵין אֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ אֲשֶׁר אַתָּה בָּגַדְתָּ בָּהּ״ (מלאכי ב:יד). וְהַחֶסֶד לְאִשָּׁה חֲדָשָׁה, וְהוּא ״וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ״ (דברים כד:ה). וְהַחֶסֶד ״לֹא יַחֲבֹל רֵחַיִם וָרֶכֶב״ (דברים כד:ו). וְהַשְּׁמִירָה מִמַּזִּיקֵי הָרַבִּים, וְהֵם גּוֹנְבֵי הַנְּפָשׁוֹת (דברים כד:ז) הַמְּצוּיִים לִגְנֹב קְטַנִּים. וְהַשְּׁמִירָה בְּעִנְיַן הַצָּרַעַת (דברים כד:ח) לְהוֹשִׁיב הַמְצֹרָעִים בָּדָד שֶׁלֹּא תַזִּיק צָרַעְתָּם בְּהִדָּבְקָם. וְהִשָּׁמֵר מֵהָרְכִילוּת וְהוֹצָאַת דִּבָּה (דברים כד:ט). וְהַחֶסֶד לַלֹּוֶה וְלַשָּׂכִיר וְלֶעָנִי בְּמִינֵי הָאֲסִיף (דברים כד:יט). וְהַחֶמְלָה עַל הַלֹּקֶה (דברים כה:ג) וְעַל הַבְּהֵמָה בַּדִּישָׁה (דברים כה:ד), וְעַל הַמֵּת בְּלִי זֶרַע שֶׁלֹּא יִמָּחֶה שְׁמוֹ (דברים כה:ה).
כאלַנׇּכְרִי תַשִּׁיךְ. תִּתֵּן לוֹ הָרִבִּית אִם הִתְנֵיתָ עִמּוֹ, וְלֹא תִבְגּוֹד.
וּלְאָחִיךָ לֹא תַשִּׁיךְ. אַף עַל פִּי שֶׁהִתְנֵיתָ עִמּוֹ וְשֶׁאַתָּה מִתְרַצֶּה לְפָרְעוֹ, אָסוּר לְךָ לָתֵת לוֹ רִבִּית.
לְמַעַן יְבָרֶכְךָ. כְּשֶׁלֹּא תִבְגֹּד בְּנָכְרִי וְלֹא תְחַלֵּל אֶת הַשֵּׁם.
כבכִּי תִדֹּר נֶדֶר לַה׳ אֱלֹהֶיךָ. הִנֵּה רָאוּי שֶׁיֵּאָמֵן דְּבָרְךָ עִם הַכֹּל, אַמְנָם מַה שֶּׁתִּדּוֹר לַה׳ אֱלֹהֶיךָ לֹא בִּלְבַד שֶׁאַתָּה חַיָּב לְשַׁלֵּם, אֲבָל עִם זֶה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הַתַּשְׁלוּם בְּלִי אִחוּר.
כִּי דָרֹשׁ יִדְרְשֶׁנּוּ. שֶׁאִם תְּאַחֵר לְשַׁלֵּם הוּא יִגְבֶּה מִמְּךָ בְּעַל כָּרְחֲךָ.
וְהָיָה בְךָ חֵטְא. וְעִם מַה שֶּׁתְּשַׁלֵּם בְּאֹפֶן זֶה יִהְיֶה עָלֶיךָ עֹנֶשׁ הָאִחוּר.