אשָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב. שְׁמוֹר בְּהִתְמַדַּת הַשְׁגָּחָה שֶׁיִּהְיֶה נִיסָן חֹדֶשׁ הָאָבִיב, עַל יְדֵי עִבּוּרֵי הַחֳדָשִׁים וְהַשָּׁנִים, שֶׁיְּכַוְּנוּ בָהֶם שְׁנֵי הַלְּבָנָה עִם שְׁנֵי הַחַמָּה.
וְעָשִׂיתָ פֶּסַח. בְּעֶרֶב חַג הַמַּצּוֹת.
כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ. כִּוֵּן וְרָצָה שֶׁתִּהְיֶה יְצִיאָתְךָ בְּעֵת שֶׁנִּשְׁלַם הַחֹדֶשׁ שֶׁל אָבִיב, וְהוּא הַנִּגּוּד בִּהְיוֹת טָלֶה אֱלֹהֵי מִצְרַיִם עִם הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ וְהַיָּרֵחַ בְּנִגּוּדוֹ.
לָיְלָה. כִּי אוֹתוֹ הַנִּגּוּד הָיָה אָז בַּלַּיְלָה, וּבֶהֱיוֹת שֶׁאֵין קָרְבָּן בַּלַּיְלָה, הֻצְרַךְ לְהַקְדִּים הַקְרָבָתוֹ בַּיּוֹם הַקּוֹדֵם לְאוֹתוֹ הַנִּגּוּד, וּלְזִכָּרוֹן זֶה קָבַע כֵּן לְדוֹרוֹת.
בוּבָקָר. לְקָרְבַּן חֲגִיגָה. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה זֶה עִם פֶּסַח מִצְרַיִם.
גלֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים. אַף עַל פִּי שֶׁפֶּסַח מִצְרַיִם הָיָה אִסּוּר חִמּוּצוֹ יוֹם אֶחָד בִּלְבַד, כְּמוֹ שֶׁהִזְכִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים צ״ו).
תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת. שֶׁבִּהְיוֹתוֹ קָרְבַּן זִכָּרוֹן הַגְּאֻלָּה שֶׁהָיְתָה בְּרֶגַע קָטָן, אֵין רָאוּי לֶאֱכֹל עִמּוֹ חָמֵץ שֶׁהוּא צָרִיךְ עִכּוּב בַּעֲשִׂיָּתוֹ מִלּוּשׁ בָּצֵק עַד חַמַּצְתּוֹ (הושע ז:ד).
לֶחֶם עֹנִי. לֶחֶם שֶׁהָיוּ אוֹכְלִים בְּעֹנִי וְשֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם פְּנַאי לְהַשְׁהוֹת עִסָּתָם עַד שֶׁתֶּחְמַץ מִפְּנֵי נוֹגְשִׂים אָצִים.
כִּי בְחִפָּזוֹן יָצָאתָ. וְהַטַּעַם לְהַזְכִּיר חִפָּזוֹן הַלֶּחֶם הוּא, כִּי תְּמוּרַת אוֹתוֹ חִפָּזוֹן הָעֹנִי הָיָה לְךָ אַחַר כָּךְ חִפָּזוֹן הַגְּאוּלָּה, כְּעִנְיַן ״וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן״ (ירמיהו לא:יב).
לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. וְהַטַּעַם שֶׁצִּוִּיתִי לְהִתְמִיד הַהַשְׁגָּחָה עַד שֶׁיִּהְיוּ שְׁנוֹת הַלְּבָנָה מְכֻוָּנוֹת עִם שְׁנוֹת הַחַמָּה עַל יְדֵי הָעִבּוּרִים, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִיסָן חֹדֶשׁ אָבִיב, וְלֹא צִוִּיתִי לִמְנוֹת לְחָדְשֵׁי חַמָּה שֶׁהֵם בִּלְתִּי צְרִיכִין לְעַבֵּר, הוּא כְּדֵי שֶׁתִּזְכֹּר יְצִיאַת מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ, שֶׁבְּכָל עִבּוּר חֹדֶשׁ וְעִבּוּר שָׁנָה שֶׁתַּעֲשֶׂה בִּשְׁבִיל שֶׁיִּהְיֶה נִיסָן חֹדֶשׁ הָאָבִיב, תִּזְכֹּר שֶׁזֶּה הוּא בִּשְׁבִיל יְצִיאַת מִצְרָיִם.
דוְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלְךָ שִׁבְעַת יָמִים. אַף עַל פִּי שֶׁזֶּה לֹא הֻצְרַךְ בְּפֶסַח מִצְרַיִם.
וְלֹא יָלִין מִן הַבָּשָׂר. שֶׁלֹּא תַחְשׁוֹב שֶׁנֶּאֱסַר הַמּוֹתָר בְּפֶסַח מִצְרַיִם בִּלְבַד, מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ יוֹצְאִים אָז מִשָּׁם בְּחִפָּזוֹן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ בְּיַד מִצְרַיִם.
הלֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת הַפָּסַח. אַף עַל פִּי שֶׁפֶּסַח מִצְרַיִם נַעֲשָׂה בְּזוּלַת מִזְבֵּחַ וּבְזוּלַת מִקְדָּשׁ, לֹא יֵעָשֶׂה כֵן לְדוֹרוֹת.
חוּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עֲצֶרֶת. נֶעֶצְרוּ בוֹ יִשְׂרָאֵל יַחְדָּיו לַעֲבוֹדַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ, וְשָׁרוּ לוֹ שִׁירָה בַּשְּׁבִיעִי שֶׁל חַג הַמַּצּוֹת, לְפִיכָךְ נִקְדַּשׁ אוֹתוֹ הַיּוֹם.
וְלֹא תַעֲשֶׂה מְלָאכָה. כִּי לוּלֵא זֶה לֹא הָיָה הַשְּׁבִיעִי קָדוֹשׁ כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁהוּא הָעִנְיָן בְּחַג הַסֻּכּוֹת שֶׁאֵין הַשְּׁבִיעִי שֶׁלּוֹ מִקְרָא קֹדֶשׁ.
טמֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה. בִּקְמַת שְׂעוֹרֵי הָעֹמֶר, כִּי הַשְּׂעוֹרָה אָבִיב (שמות ט:לא), וּמִן הָאָבִיב עַד הַקָּצִיר תִּסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת, חֻקַּת קָצִיר.
יאוְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה. יִשְׂמְחוּ בְּחַג הַקָּצִיר בְּלֶקֶט וּפֵאָה הַמְּצוּיִים בַּקָּצִיר. וְהִזְכִּירָם בְּעִנְיַן זֶה הַחַג בְּפָרָשַׁת אֱמֹר (ויקרא כג:כב).
יבוְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ. שֶׁלֹּא הָיָה אָז שׁוּם מָמוֹן שֶׁלְּךָ, כִּי מַה שֶּׁקָּנָה עֶבֶד קָנָה רַבּוֹ.
וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה. בִּנְתִינַת לֶקֶט וּפֵאָה לְרָצוֹן לִפְנֵי ה׳ שֶׁהוֹצִיאֲךָ מִשָּׁם וְנָתַן לְךָ עֹשֶׁר וּנְכָסִים.
יגבְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ. בְּאָסְפְּךָ הַתְּבוּאָה אֶל בֵּיתְךָ מִן הַגֹּרֶן וּמִן הַיֶּקֶב.
ידוְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה. יִשְׂמְחוּ בִּפְרָט וְעוֹלֵלוֹת וּמַתְּנוֹת פֵּירוֹת הָאִילָן.
טוכִּי יְבָרֶכְךָ. שֶׁיִּהְיֶה לְךָ אָסִיף מְרֻבֶּה, וְלָעֲנִיִּים יִהְיוּ מַתָּנוֹת מְרֻבּוֹת.
וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ. תִּהְיֶה שָׂמֵחַ בִּלְבַד, וּבְשִׂמְחָתְךָ לֹא יִתְעָרֵב עִצָּבוֹן.
יזאִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ. לֹא שֶׁיִּתֵּן כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְיִצְטָרֵךְ הוּא לַבְּרִיּוֹת, כְּמַחֲשָׁבוֹת פְּתָאֵי הָאֱוִילִים, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות נ:) ״הַמְבַזְבֵּז אַל יְבַזְבֵּז יוֹתֵר מֵחֹמֶשׁ״.
יחשׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים. אַחַר הַמִּצְווֹת לְהֶהָמוֹן צִוָּה עִנְיְנֵי מַנְהִיגָיו, וְהֵם הַמְּלָכִים וְהַשּׁוֹפְטִים וְהַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִיאִים, אֲשֶׁר בְּתִקּוּנָם יְתֻקַּן עִנְיַן הֶהָמוֹן וּבְקִלְקוּלָם יְקֻלְקָל, כְּמוֹ שֶׁהֵעִיר הַנָּבִיא בְּאָמְרוֹ ״שָׂרֶיהָ בְקִרְבָּהּ אֲרָיוֹת שׁוֹאֲגִים, שֹׁפְטֶיהָ זְאֵבֵי עֶרֶב לֹא גָרְמוּ לַבֹּקֶר, נְבִיאֶיהָ פֹּחֲזִים אַנְשֵׁי בֹגְדוֹת, כֹּהֲנֶיהָ חִלְּלוּ קֹדֶשׁ חָמְסוּ תוֹרָה״ (צפניה ג:ג-ד).
נוֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ. בִּשְׁעָרֶיךָ שֶׁהוּא נוֹתֵן לְךָ שֶׁתְּחַלֵּק לִשְׁבָטֶיךָ, לֹא בְּמָה שֶׁתִּכְבּוֹשׁ חוּצָה לָאָרֶץ שֶׁאֵינוֹ מִתְחַלֵּק לַשְּׁבָטִים, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין): ״בְּחוּצָה לָאָרֶץ אֵין אַתָּה מוֹשִׁיב דַּיָּנִים בְּכָל פֶּלֶךְ וּבְכָל עִיר וָעִיר״, וְזֶה כְּמוֹ בְּסוּרְיָא וְזוּלָתָהּ.
מִשְׁפַּט צֶדֶק. תִּהְיֶה קַבָּלַת הַטְּעָנוֹת בְּאֹפֶן שֶׁיִּפְסְקוּ הַדִּין בְּצֶדֶק, שֶׁלֹּא יְהֵא רַךְ לָזֶה וְקָשֶׁה לָזֶה.
כצֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף. כְּשֶׁתִּתֵּן לְךָ שׁוֹפְטִים, אַתָּה הַמְמַנֶּה אֶת הַשּׁוֹפְטִים, בְּחַר אֶת הַיּוֹתֵר שׁוֹפְטֵי צֶדֶק, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהֶם כָּל כָּךְ שְׁאָר תַּכְסִיסִים הָרְאוּיִים לְדַיָּן, כְּמוֹ שְׁלֵמוּת הַקִּנְיָן וּשְׁלֵמוּת הַגּוּף, כָּעִנְיָן ״אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ וְאֶל גֹּבַהּ קוֹמָתוֹ״ (שמואל א טז:ז).
לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ. תִּצְטָרֵךְ לָזֶה יוֹתֵר בָּאָרֶץ, כִּי חִסָּרוֹן זֶה יִמְנַע הַיְרֻשָּׁה בָּהּ, כְּאָמְרוֹ ״בַּעֲוֹן בִּצְעוֹ קָצַפְתִּי״ (ישעיהו נז:יז).
כאלֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה. הֵבִיא שְׁלֹשָה דּוֹמִים מֵעִנְיַן דְּבָרִים שֶׁהֵם נָאִים כְּפִי הַחוּשׁ וְנִמְאָסִים מִפְּנֵי מוּמָם הָרוּחָנִי. רִאשׁוֹנָה הִיא הָאֲשֵׁרָה שֶׁהִיא לְנוֹי הֵיכָלוֹת, וּמִכָּל מָקוֹם הָיְתָה נִמְאֶסֶת לַקֹּדֶשׁ מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה תַּכְסִיס לַעֲבוֹדַת גִּלּוּלִים, וְכֵן נַקְדִּים הַעֲדָפַת הַצֶּדֶק הָרוּחָנִי לְשַׁלְמוּת גּוּף הַדַּיָּן שֶׁהוּא חוּשִׁי וְגַשְׁמִי. שֵׁנִית הַמַּצֵּבָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה לְרָצוֹן קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, כְּאָמְרוֹ (שמות כד:ד) ״וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַצֵּבָה״, וְזֶה כִּי הָיָה עִנְיָנָהּ כְּאִלּוּ הַמַּקְרִיב נִצָּב תָּמִיד לִפְנֵי הַקֹּדֶשׁ, כְּעִנְיַן (תהלים טז:ח) ״שִׁוִּיתִי ה׳ לְנֶגְדִּי תָמִיד״, וְנָפְלוּ מִזֹּאת הַמַּדְרֵגָה בְּעִנְיַן הָעֵגֶל, כְּאָמְרוֹ שָׁם (שמות לג:ג) ״כִּי לֹא אֶעֱלֶה בְּקִרְבְּךָ״. וְכֵן יִקְרֶה בְּעִנְיַן זָקֵן שֶׁאֵין פְּרָקוֹ נָאֶה, שֶׁיָּצָא עָלָיו שֵׁם רַע בְּיַלְדוּתוֹ, כְּשֶׁתִּמְצָא זָקֵן וּפְרָקוֹ נָאֶה. שְׁלִישִׁית הֵבִיא עִנְיַן הַמּוּם הַנִּמְאָס, אַף עַל פִּי שֶׁתִּהְיֶה הַבְּהֵמָה יָפָה כְּפִי הַחוּשׁ וּשְׁמֵנָה שָׁוָה אֶלֶף זוּז, וְעִם כָּל זֶה הִיא נִפְסֶלֶת לַקֹּדֶשׁ מִפְּנֵי מוּם בִּלְתִּי מְחַסֵּר מִדָּמִים, וְיִהְיֶה שׁוֹר שָׁוֶה סֶלַע בִּשְׁבִיל הֱיוֹתוֹ תָּמִים כָּשֵׁר לְקָרְבָּן. וְכֵן יִהְיֶה בְּזָקֵן בַּעַל מִדָּה מְגֻנָּה, כְּשֶׁתִּמְצָא שָׁלֵם מִמֶּנּוּ בַּמִּדּוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יִהְיֶה עָשִׁיר וְנָאֶה כָּמוֹהוּ.