אוַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ. הִתְבּוֹנֵן בְּחֶלְקֵי הַסּוֹתֵר וְתָשִׁיבֵם אֶל לְבָבְךָ יַחְדָּיו לְהַבְחִין הָאֱמֶת מִן הַשֶּׁקֶר, וּבָזֶה תַּכִּיר כַּמָּה רָחַקְתָּ מִן הָאֵל יִתְעָלֶה בַּדֵּעוֹת וּבַמִּנְהָגִים אֲשֶׁר לֹא כְתוֹרָתוֹ.
בְּכָל הַגּוֹיִם. בְּעוֹדְךָ בַּגָּלוּת.
בוְשַׁבְתָּ עַד ה׳ אֱלֹהֶיךָ. תִּהְיֶה תְּשׁוּבָתְךָ כְּדֵי לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנְךָ בִּלְבַד. וְזוֹ הִיא הַתְּשׁוּבָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא פו.) שֶׁמַּגַּעַת עַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד.
וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם. לֹא מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה, כְּמוֹ שֶׁעָשִׂיתָ קֹדֶם לָכֵן.
אַתָּה וּבָנֶיךָ. גַּם יְלִידֵי הַדּוֹר יַכִּירוּ זֶה, כְּאָמְרוֹ (ירמיהו לא:לג) ״כִּי כֻלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְּטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם״.
בְּכָל לְבָבְךָ. שֶׁלֹּא תִסְתַּפֵּק בָּזֶה.
וּבְכָל נַפְשֶׁךָ. שֶׁלֹּא תִמְנַע מִזֶּה נֶפֶש הַמִּתְאַוָּה, בְּהַכִּירְךָ גֹּדֶל הָעִנְיָן.
גוְשָׁב וְקִבֶּצְךָ. בְּקִבּוּץ גָּלֻיּוֹת.
ווּמָל ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה. יְגַלֶּה עֵינֶיךָ לָסוּר מִכָּל טָעוּת מְעָרְבֵב הַשֵּׂכֶל מִידִיעַת הָאֱמֶת, כְּשֶׁתִּשְׁתַּדֵּל לְדָבְקָה בוֹ בְּאֹפֶן שֶׁתַּכִּיר טוּבוֹ וְתֶאֱהָבֵהוּ בְּהֶכְרֵחַ. וְזֶה יַעֲשֶׂה לְמַעַן חַיֶּיךָ לְעוֹלְמֵי עַד.
זעַל אוֹיְבֶיךָ וְעַל שׂוֹנְאֶיךָ. עַל הַקָּמִים עָלֶיךָ וְעַל הַשּׂוֹנְאִים בְּלִבָּבָם, כְּאָמְרוֹ ״כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל הַגּוֹיִם״ (ירמיהו ל:יא).
חוְאַתָּה תָשׁוּב. תָּנוּחַ, כְּמוֹ ״בְּשׁוּבָה וָנַחַת״ (ישעיהו ל:טו), וְזֶה בְּהִגָּלוֹת מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. וְ״אַתָּה תַּעֲמֹד בְּשׁוּבָה וָנַחַת״, שֶׁלֹּא יוֹסִיף לְהַגְלוֹתְךָ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַר הַנָּבִיא בְּאָמְרוֹ ״אִם תָּשׁוּב יִשְׂרָאֵל אֵלַי תָּשׁוּב וְלֹא תָנוּד״ (ירמיהו ד:א).
וְעָשִׂיתָ אֶת כָּל מִצְוֺתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם. שֶׁלֹּא תְחַדֵּשׁ דָּת.
טוְהוֹתִירְךָ ה׳. יִתֵּן לְךָ הַצְלָחָה יְתֵרָה מִכָּל הַצְלָחָה הַקּוֹדֶמֶת.
לְטוֹבָה. הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה. כְּאָמְרוֹ ״וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְעָם״ (ויקרא כו:יב). וְזֶה יַעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר יָשׁוּב לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ לְטוֹב כִּי תִשְׁמַע, כְּמוֹ שֶׁשָּׂשׂ עַל אֲבוֹתֶיךָ, לֹא בִּזְכוּת אָבוֹת. וְזֶה מִפְּנֵי שֶׁתִּהְיֶה תְּשׁוּבָתְךָ בְּכָל לֵב וּבְכָל נֶפֶשׁ בְּאֹפֶן שֶׁעֲוֹנוֹת נֶחְשָׁבִים כִּזְכֻיּוֹת, וְתִהְיֶה לְרָצוֹן לְפָנָיו כְּמוֹ שֶׁהָיוּ אֲבוֹתֶיךָ.
יאכִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת. וְהַטַּעַם שֶׁאָמַרְתִּי ״וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ בְּכָל הַגּוֹיִם״ שֶׁצָּרִיךְ שֶׁהַתְּשׁוּבָה תִּהְיֶה בְּעוֹדְךָ בַּגָּלוּת לְמַעַן תִּוָּשַׁע, הוּא כִּי אָמְנָם זֹאת הַמִּצְוָה שֶׁל תְּשׁוּבָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, כְּאָמְרוֹ בְּכָל חֵטְא בְּפָרָשַׁת וַיִּקְרָא (ויקרא ה:ה) ״וְאָשֵׁם וְאָשְׁמוּ״, שֶׁהָעִנְיָן כֻּלָּם הוּא שֶׁיַּכִּיר הַחוֹטֵא אֶת חֶטְאוֹ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשׁ אַחַר כָּךְ בְּאָמְרוֹ ״וְהָיָה כִי יֶאְשַׁם לְאַחַת מֵאֵלֶּה וְהִתְוַדָּה אֲשֶׁר חָטָא עָלֶיהָ״, וְכֵן בְּאָמְרוֹ (במדבר ה:ו-ז) ״אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא וְהִתְוַדּוּ אֶת עֲוֹנָם״.
לֹא נִפְלֵאת הִיא מִמְּךָ. שֶׁתִּצְטָרֵךְ לִנְבִיאִים.
לֹא רְחוֹקָה הִיא. שֶׁתִּצְטָרֵךְ לְחַכְמֵי הַדּוֹר הָרְחוֹקִים שֶׁיְּפָרְשׁוּ לְךָ בְּאֹפֶן שֶׁתּוּכַל לַעֲשׂוֹתָהּ, אֲפִלּוּ בְּעוֹדְךָ בַּגָּלוּת. וּבֵאֵר זֶה בְּאָמְרוֹ.
יבלֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר. לֹא יִקְרֶה לְךָ בְּעִנְיַן הַתְּשׁוּבָה שֶׁתִּצְטָרֵךְ בָּהּ לְהַגָּדַת נָבִיא.
יגוְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִיא. גַּם כֵּן לֹא תִצְטָרֵךְ בָּהּ לְחַכְמֵי הַדּוֹר הָרְחוֹקִים שֶׁיְּפָרְשׁוּ לָךְ, בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה זֶה אֶפְשָׁר לְךָ בְּחוּץ לָאָרֶץ וְלֹא יִקְשֶׁה עָלֶיךָ, כְּמוֹ שֶׁיִּקְרֶה בְּאֵיזוֹ מִצְוָה שֶׁנָּפַל בָּהּ סָפֵק וְתִצְטָרֵךְ לְפֵרוּשׁ חַכְמֵי הַדּוֹר, אוֹ שֶׁהִיא נִמְנַעַת בְּחוּץ לָאָרֶץ.
ידבְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂוֹתוֹ. לְהַכִּיר בִּלְבָבְךָ אֶת חֶטְאֲךָ וְאֶת הָאֵל יִתְבָּרַךְ שֶׁחָטָאתָ לוֹ, וּלְהִתְחָרֵט וּלְהִתְוַדּוֹת עַל זֶה בְּפִיךָ.
טואֶת הַחַיִּים. לָעַד.
וְאֶת הַטּוֹב. הֶעָרֵב בְּחַיֵּי שָׁעָה.
וְאֶת הַמָּוֶת. לָעַד.
וְאֶת הָרָע. צַעַר חַיֵּי שָׁעָה.
טזוְחָיִיתָ. לְעַד.
יחכִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן. לָעַד.
יטוּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים. בְּחַיֵּי עַד.
לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ. וְאָמַרְתִּי שֶׁתִּבְחַר בַּחַיִּים לֹא כְּעוֹבֵד עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס. אֲבָל אָמַרְתִּי שֶׁתִּבְחַר מַה שֶּׁהוּא חַיִּים בֶּאֱמֶת בִּלְבָד, לְמַעַן תַּחְפֹּץ בְּחַיֵּי שָׁעָה לָזֶה הַתַּכְלִית בִּלְבָד, שֶׁתֶּאֱהַב אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ בְּהַכִּירְךָ טוּבוֹ עִם רֹב גָּדְלוֹ.
כוּלְדָבְקָה בוֹ. שֶׁתִּהְיֶינָה כָּל פְּעוּלוֹתֶיךָ לִשְׁמוֹ.
כִּי הוּא חַיֶּיךָ. כִּי הַדָּבוּק בּוֹ הוּא סִבַּת הַחַיִּים הַנִּצְחִיִּים.
וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ לָשֶׁבֶת עַל הָאֲדָמָה. וּמִזֶּה יִמָּשֵׁךְ גַּם כֵּן אֹרֶךְ יָמֶיךָ לָשֶׁבֶת עַל הָאֲדָמָה בְּחַיֵּי שָׁעָה, אֲשֶׁר בָּם תִּזְכֶּה לְחַיֵּי עַד בְּעִיּוּן וּבְמַעֲשֶׂה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות ד:טז) ״הַתְקֵן עַצְמְךָ בַּפְּרוֹזְדוֹר כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס לַטְּרַקְלִין״.