דהֶרְאִיתִיךָ בְעֵינֶיךָ. לְמַעַן תְּבָרְכֶנָּה.
וְשָׁמָּה לֹא תַעֲבֹר. כְּדֵי שֶׁלֹּא תַגִּיעֶנָּה בִּרְכָתְךָ בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא תֶחֱרַב בַּסּוֹף, כְּמוֹ שֶׁכְּבָר נִגְזַר עֲלֵיהֶם לִכְשֶׁתִּתְמַלֵּא סְאָתָם.
ווַיִּקְבֹּר אוֹתוֹ. אִם הוּא קָבַר אֶת עַצְמוֹ כְּדִבְרֵי קְצָתָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, עָשְׂתָה זֹאת נַפְשׁוֹ הַנִּבְדֶּלֶת, כִּי הוּא מֵת בְּהַר רֹאשׁ הַפִּסְגָּה שֶׁמִּשָּׁם רָאָה אֶת הָאָרֶץ, כְּאָמְרוֹ (דברים לד:ה) ״וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה״, וְהַקְּבוּרָה הָיְתָה בַּגַּיְא.
חוַיִּתְּמוּ יְמֵי בְכִי אֵבֶל מֹשֶׁה. וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מָלֵא רוּחַ חָכְמָה. כִּי בִּימֵי הַבְּכִי אֵין חָכְמָה וְאֵין עֵצָה.
טוַיַּעֲשׂוּ. יְהוֹשֻׁעַ וְיִשְׂרָאֵל.
כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה. כְּאָמְרוֹ ״וְשָׁאַל לוֹ בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים לִפְנֵי ה׳, עַל פִּיו יֵצְאוּ וְעַל פִּיו יָבֹאוּ הוּא וְכָל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִתּוֹ וְכָל־הָעֵדָה״ (במדבר כז:כא).
יוְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה. לֹא הִגִּיעַ שׁוּם נָבִיא לְמַדְרֵגַת נְבוּאָתוֹ, וּבְזֶה הִתְבָּאֵר שֶׁאֵין נָבִיא רַשַּׁאי לְחַדֵּשׁ דָּבָר מֵעַתָּה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם ״אֵין בֵּית דִּין יָכוֹל לְבַטֵּל דִּבְרֵי בֵּית דִּין חֲבֵירוֹ אֶלָּא אִם כֵּן גָּדוֹל מִמֶּנּוּ בְּחָכְמָה וּבְמִנְיָן״ (שבת קד).
אֲשֶׁר יְדָעוֹ ה׳. הִנֵּה הַנָּבִיא יִקְנֶה תּוֹסֶפֶת אוֹר שִׂכְלִי בְּלִי סָפֵק בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ בִּהְיוֹתוֹ מִתְנַבֵּא, כְּאָמְרוֹ (שמואל א י:ו) ״וְהִתְנַבִּיתָ עִמָּהֶם וְנֶהְפַּכְתָּ לְאִישׁ אַחֵר״. וּלְכֵן כַּאֲשֶׁר הִגִּיד חַסְדֵי הָאֵל עַל עַמּוֹ אָמַר (עמוס ב:יא) ״וָאָקִים מִבְּנֵיכֶם לִנְבִיאִים״. וּבִהְיוֹת כָּל פְּעֻלַּת הָאֵל יִתְבָּרַךְ בִּידִיעָתוֹ עַצְמוֹ בִּלְבַד, אָמַר ״אֲשֶׁר יְדָעוֹ״ לְהוֹרוֹת שֶׁפָּעַל בּוֹ בִּידִיעָתוֹ לְטוֹב, כְּמוֹ ״מָה אָדָם וַתֵּדָעֵהוּ״ (תהלים קמד:ג), ״וָאֵדָעֲךָ בְשֵׁם״ (שמות לג:יז), ״וַיֵּדַע אֱלֹהִים״ (שמות ב:כה), ״יוֹדֵעַ ה׳ דֶּרֶךְ צַדִּיקִים״ (תהלים א:ו), וְרַבִּים זוּלַת אֵלֶּה.
פָּנִים אֶל פָּנִים. בְּעוֹדוֹ מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּחוּשָׁיו.
יאלְכָל הָאוֹתוֹת. וְזֹאת הַיְדִיעָה בּוֹ פָּנִים בְּפָנִים הִגִּיעַתְהוּ כַּאֲשֶׁר שְׁלָחוֹ ה׳ לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים בְּמִצְרָיִם. כִּי אָמְנָם הַמַּרְאֶה שֶׁנִּגְלֵית עָלָיו בַּסְּנֶה לֹא הָיְתָה בְּאֹפֶן זֶה, כְּאָמְרוֹ ״כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִים״ (שמות ג:ו), עַל הֶפֶךְ ״וּתְמֻנַת ה׳ יַבִּיט״ (במדבר יב:ח).
יבוּלְכֹל הַיָּד. שֶׁפָּעַל הָאֵל עַל יָדוֹ בְּבִלְתִּי נִפְסָדִים לְשַׁנּוֹת טִבְעָם, כְּעִנְיַן בְּקִיעַת הַיָּם וּפְתִיחַת פִּי הָאָרֶץ וְהוֹרָדַת הַמָּן מִן הַשָּׁמַיִם וְזוּלָתָם.
וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל. שֶׁל מַתַּן תּוֹרָה.
אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל. כְּשֶׁרָאוּ וְעָמְדוּ מֵרָחוֹק בְּמַתַּן תּוֹרָה, וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל, כִּי אָז קָנָה הַמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה בִּנְבוּאַת פָּנִים אֶל פָּנִים. וְעָשָׂה אֶת מֹשֶׁה אָז נוֹרָא בְּקַרְנֵי הוֹד.
לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל. כְּאָמְרוֹ ״וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו״ (שמות לד:ל). חסלת פרשת וזאת הברכה.