אאֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּן וְגוֹ׳ לְרִשְׁתָּהּ כָּל הַיָּמִים. וּמִכְלַל הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה הֵם שֶׁצָּרִיךְ שֶׁתִּשְׁמְרוּ אוֹתָן, אֲשֶׁר בְּקִיּוּמָן תִּירְשׁוּ הָאָרֶץ כָּל הַיָּמִים, שֶׁתְּאַבְּדוּ מְקוֹמוֹת כָּל עֲבוֹדָה זָרָה וְשֶׁלֹּא תַעֲשׂוּ כְמוֹתָם לָאֵל יִתְבָּרַךְ לְהַקְרִיב לְפָנָיו בְּכָל מָקוֹם, וְשֶׁיִּהְיֶה לָכֶם מָקוֹם מְיֻחָד לְהַקְרִיב לְפָנָיו, אוֹתוֹ הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה׳ אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם.
הלְשִׁכְנוֹ. לִהְיוֹת שָׁם מִשְׁכַּן שְׁמוֹ, וְהוּא שִׁילֹה אוֹ בֵּית עוֹלָמִים.
תִדְרְשׁוּ. אֶל אוֹתוֹ הַמָּקוֹם הַנִּבְחָר תִּדְרְשׁוּ לְהִשְׁתַּחֲווֹת וּלְהַקְרִיב, כְּעִנְיַן ״אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרֹשׁוּ״ (ישעיהו יא:י).
וּבָאתָ שָּׁמָּה. לֹא שֶׁיָּבֹא מִשְׁכַּן שְׁמוֹ אֲלֵיכֶם בְּכָל מָקוֹם כְּמִנְהַג עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה.
זלִפְנֵי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם. וּשְׂמַחְתֶּם. עִבְדוּ אֶת ה׳ בְּשִׂמְחָה, כָּרָאוּי לְכָל עוֹבֵד מֵאַהֲבָה.
בְּכֹל מִשְׁלַח יֶדְכֶם. כִּי אָז תַּצְלִיחוּ אֶת דַּרְכֵיכֶם וְאָז תַּשְׂכִּילוּ.
כוְאָמַרְתָּ אֹכְלָה בָשָׂר. בִּלְתִּי שֶׁאֶצְטָרֵךְ לִטְרֹחַ לְהַעֲלוֹתוֹ לְבֵית הַבְּחִירָה.
כִּי תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכֹל בָּשָׂר. גַּם כֵּן כְּשֶׁתְּאַוֶּה לֶאֱכֹל אוֹתוֹ הַחֵלֶק הַנִּתָּן לַכֹּהֲנִים מִן הַזֶּבַח.
בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ תֹּאכַל בָּשָׂר. אֲבָל לֹא חֵלֶב וָדָם, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם חוּלִּין.
כבאַךְ כַּאֲשֶׁר יֵאָכֵל אֶת הַצְּבִי. שֶׁלֹּא בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ.
כגרַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם. אַף עַל פִּי שֶׁתְּקַוֶּה בַּאֲכִילָתוֹ חֶבְרַת הַשֵּׁדִים שֶׁיַּגִּידוּ לְךָ עֲתִידוֹת, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה טז) שׁוֹמְעִים מַה שֶּׁעָתִיד לִהְיוֹת כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, לֹא תֹאכַל הַדָּם לְהִתְחַבֵּר לָהֶם.
כדלֹא תֹאכְלֶנּוּ, עַל הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם. עֲשֵה בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִהְיֶה רָאוּי לַאֲכִילָה, וְזֶה שֶׁתִּשְׁפְּכֶהוּ עַל הָאָרֶץ כַּמַּיִם, וְלֹא תַצְנִיעֶהוּ כְּמוֹ שֶׁמַּצְנִיעִים הַיַּיִן וְהַשֶּׁמֶן וּשְׁאָר מַשְׁקִין לַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה.
כהלֹא תֹאכְלֶנּוּ וגו׳ כִּי תַעֲשֶׂה הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה׳. וְכַאֲשֶׁר תִּמָּנַע מִלֶּאֱכֹל, לֹא יִהְיֶה זֶה כְּמוֹאֵס בּוֹ, אֲבָל כְּדֵי שֶׁתַּעֲשֶׂה הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה׳, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תורת כהנים קדושים ט, י) ״אַל יֹאמַר אִי אֶפְשִׁי בִּבְשַׂר חֲזִיר, אֲבָל יֹאמַר אֶפְשִׁי וְאֶפְשִׁי וְאָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם גָּזַר עָלַי״.
לוְאֶעֱשֶׂה כֵּן גַּם אָנִי. שֶׁאֶעֱבוֹד אֶת הָאֵל יִתְבָּרַךְ בְּאוֹתָם מִינֵי הָעֲבוֹדָה שֶׁהֵם עוֹבְדִים לַעֲבוֹדָה זָרָה.
לאכִּי כׇל תּוֹעֲבַת ה׳ אֲשֶׁר שָׂנֵא עָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם. כִּי אָמְנָם הֵם עוֹבְדִים לַעֲבוֹדָה זָרָה בִּקְצָת מִינֵי עֲבוֹדוֹת נִמְאָסוֹת אֵצֶל הָאֵל יִתְבָּרַךְ.