בכִּי יִמָּצֵא בְקִרְבְּךָ. אַחַר שֶׁצִּוָּה לְמַנּוֹת דַּיָּנִים בְּכָל עִיר וָעִיר לִשְׁפֹּט כָּל בֵּית דִּין אֶת בְּנֵי עִירוֹ, הִזְכִּיר מִשְׁפַּט עוֹבֵד עֲבוֹדַת גִּלּוּלִים שֶׁאֵינוֹ נִדּוֹן בְּעִירוֹ אֲבָל נִדּוֹן בְּאוֹתָהּ הָעִיר שֶׁעָבַד בָּהּ. וְאַחֲרָיו הִזְכִּיר עִנְיַן מַחֲלֹקֶת בָּתֵּי דִינִים, שֶׁזֶּה גַּם כֵּן נִשְׁפָּט בְּעִיר אַחֶרֶת, הַיְינוּ ״בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה׳״ (דברים יז:ח). וְכֵן עִנְיַן זָקֵן מַמְרֵא.
לַעֲבֹר בְּרִיתוֹ. הַבְּרִית שֶׁכָּרַת עַל כָּל הַמִּצְוֹת, כִּי אָמְנָם הָעוֹבֵד עֲבוֹדַת גִּלּוּלִים כּוֹפֵר כָּל הַמִּצְוֹת וּמְבַטְּלָן.
גאֱלֹהִים אֲחֵרִים. עֲצָמִים נִבְדָּלִים זוּלַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ.
וְלַשֶּׁמֶשׁ אוֹ לַיָּרֵחַ. שֶׁהֵם גַּשְׁמִיִּים.
אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי. אֲשֶׁר לֹא מִנִּיתִי בְּשׁוּם מִנּוּי בְּחִירִי, שֶׁיּוּכְלוּ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנָם, אֲבָל נָתַתִּי לָהֶם חֹק וְלֹא יַעֲבוֹר. עַל הֵיפֶךְ מַחֲשֶׁבֶת עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת גִּלּוּלִים, שֶׁחָשְׁבוּ שֶׁלְּכָל עִיר וָעִיר יֵשׁ שַׂר יָכוֹל כִּרְצוֹנוֹ לְהֵיטִיב וּלְהָרַע, וְשֶׁהוּא מֵטִיב כְּשֶׁיַּעַבְדוּהוּ.
האֶת הָאִישׁ הַהוּא אוֹ אֶת הָאִשָּׁה הַהִיא. וְלֹא נֶאֱמַר שֶׁהָיָה זֶה פְּתִיּוּת וּבַל יָדְעָה מָה, וְשֶׁאֵין צָרִיךְ לְדוֹנָהּ בַּשַּׁעַר שֶׁעָבְדָה בוֹ, לְהוֹרוֹת הֵיפֶךְ דֵּעוֹתֶיהָ.
אֶל שְׁעָרֶיךָ. אֶל שַׁעַר שֶׁעָבַד בּוֹ, לְהַרְאוֹת שֶׁלֹּא יוֹשִׁיעֵהוּ הָאֱלִיל הַנֶּעֱבָד שָׁם אֲשֶׁר חָשַׁב הָעוֹבֵד לִהְיוֹת נוֹשָׁע בּוֹ.
ועַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים אוֹ שְׁלֹשָׁה. אֲפִלּוּ בַּעֲבוֹדַת גִּלּוּלִים תִּבָּטֵל כָּל הָעֵדוּת אִם נִמְצָא אֶחָד מֵהֶם פָּסוּל, וְלֹא נֹאמַר תִּתְקַיֵּם הָעֵדוּת בַּשְּׁאָר.
חכִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ. אַף עַל פִּי שֶׁמִּנִּיתֶם הַשּׁוֹפְטִים בְּכָל עִיר וָעִיר, כְּדֵי שֶׁכָּל בֵּית דִּין יִשְׁפֹּט אֶת עִירוֹ, הִנֵּה בְּהִוָּלֵד סָפֵק אֵיךְ הָיָה מִפִּי הַשְּׁמוּעָה, לֹא יִשְׁפְּטוּהוּ בֵּית דִּין שֶׁל אוֹתָהּ הָעִיר כְּפִי מַחֲשַׁבְתָּם, אֲבָל יִהְיֶה פְּסַק דִּין כְּפִי מַחֲשֶׁבֶת רֹב בֵּית דִּין הַגָּדוֹל. וְכֵן כְּשֶׁלֹּא יִרְבּוּ אֵלּוּ עַל אֵלּוּ.
יבוְהָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְזָדוֹן. שֶׁיּוֹרֶה הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה נֶגֶד הוֹרָאַת בֵּית דִּין הַגָּדוֹל. וּמֵת הָאִישׁ הַהוּא, עַל פִּי בֵּית דִּין הַגָּדוֹל, וּבָזֶה כָּל הָעָם יִשְׁמְעוּ וְיִירָאוּ.
ידאָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם. שֶׁתִּהְיֶה הַמַּלְכוּת לוֹ וּלְזַרְעוֹ, לֹא כְּעִנְיַן הַשּׁוֹפְטִים שֶׁהָיָה הַשּׁוֹפֵט מוֹלֵךְ הוּא בִּלְבַד, אֲבָל לֹא זַרְעוֹ אַחֲרָיו. וְעַל מִנּוּי שׁוֹפֵט לְמֶלֶךְ בָּזֶה הָאֹפֶן נִצְטַוּוּ בְּבִיאָתָם לָאָרֶץ, כְּאָמְרוֹ ״וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת ה׳ כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה״ (במדבר כז:יז). אָמְנָם שֶׁיִּהְיֶה כְּמַלְכֵי הַגּוֹיִם, מַחֲזִיק בַּמַּלְכוּת הוּא וְזַרְעוֹ, נִמְאַס אֵצֶל הָאֵל יִתְבָּרַךְ. אֲבָל צִוָּה שֶׁכַּאֲשֶׁר יַקְשׁוּ עָרְפָּם לְהַעֲמִיד לָהֶם מֶלֶךְ בָּזֶה הָאֹפֶן, לֹא יִבְחֲרוּ אֶלָּא אָדָם כָּשֵׁר שֶׁיִּבְחַר בּוֹ ה׳ (דברים יז:טו), וְלֹא יַעֲבִיר יִשְׂרָאֵל עַל דָּת, וְשֶׁלֹּא יִהְיֶה אִישׁ נָכְרִי (דברים יז:טו), אַף עַל פִּי שֶׁיִּהְיֶה אָדָם כָּשֵׁר, וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּהְיֶה גִּבּוֹר וְאִישׁ מִלְחָמָה. וְכַאֲשֶׁר חָטְאוּ בִּשְׁאֵלַת הַמֶּלֶךְ שֶׁיִּמְלוֹךְ הוּא וְזַרְעוֹ כְּכָל הַגּוֹיִם (שמואל א ח:ה), הָיָה הָעֹנֶשׁ עֲלֵיהֶם בְּתַקָּלוֹת הַקּוֹרוֹת לֶהָמוֹן בִּשְׁבִיל הַמֶּלֶךְ, כְּאָמְרוֹ ״וּזְעַקְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא מִלִּפְנֵי מַלְכְּכֶם אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם לָכֶם, וְלֹא יַעֲנֶה ה׳ אֶתְכֶם בַּיּוֹם הַהוּא״ (שמואל א ח:יח), וּכְאָמְרוֹ ״אֶתֶּן לְךָ מֶלֶךְ בְּאַפִּי, וְאֶקַּח בְּעֶבְרָתִי״ (הושע יג:יא). וְהָיָה הָרְשׁוּת בְּמִנּוּי הַמֶּלֶךְ כְּמוֹ שֶׁהָיָה הָרְשׁוּת בִּיפַת תֹּאַר, אֲשֶׁר רָמַז שֶׁסּוֹפוֹ לִשְׂנֹאתָהּ וּלְהוֹלִיד מִמֶּנָּה בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה, כְּמוֹ שֶׁקָּרָא לְדָוִד בִּדְבַר אַבְשָׁלוֹם.
יטלְמַעַן יִלְמַד לְיִרְאָה. בַּחֵלֶק הָעִיּוּנִי מִמֶּנָּה הַמּוֹרֶה בְּמוֹפֵת אֶת גֹּדֶל וְהַשְׁגָּחַת הָאֵל יִתְעַלֶּה, אֲשֶׁר בִּידִיעַת זֶה תִּתְחַיֵּב הַמּוֹרָא.