אוְאֶת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת כָּל כֵּלָיו. וּלְהָקִים אֶת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת כָּל כֵּלָיו, כָּל אֶחָד בִּמְקוֹמוֹ.
וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אוֹתָם. אַחַר שֶׁהֵקִים כָּל אֶחָד מֵהֶם כְּתִקּוּנוֹ.
בהֵם נְשִׂיאֵי הַמַּטּוֹת, הֵם הָעֹמְדִים עַל הַפְּקֻדִים. וּמִצַּד מַה שֶּׁהָיוּ כָּךְ, הִקְרִיב כָּל אֶחָד מֵהֶם בְּעַד שִׁבְטוֹ וַאֲנָשָׁיו, כִּי מִצַּד מַה שֶּׁעָמְדוּ עַל הַפְּקֻדִים הִרְגִּישׁ כָּל אֶחָד מֵהֶם בְּשִׁבְטוֹ שֶׁקְּצָתוֹ חָשׁוּד בַּעֲבֵרוֹת, וּמִצַּד מַה שֶּׁהָיוּ נְשִׂיאִים הִסְכִּימוּ לַעֲמֹד בַּפֶּרֶץ וּלְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת לְכַפֵּר בַּעֲדָם.
געֲגָלָה עַל שְׁנֵי הַנְּשִׂיאִים. לְאוֹת אַחֲוָה בֵּינֵיהֶם, אֲשֶׁר בָּהּ יִהְיוּ רְאוּיִים שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם, כְּאָמְרוֹ (דברים לג:ה) ״וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם יַחַד״, עַל הֵפֶךְ (הושע י:ב) ״חָלַק לִבָּם עַתָּה יֶאְשָׁמוּ״.
הקַח מֵאִתָּם. כִּי חָשַׁב מֹשֶׁה שֶׁיִּהְיֶה כָּל מַשָּׂא הַלְוִיִּם בַּכָּתֵף, כְּמוֹ הָעִנְיָן בְּמַשָּׂא בְּנֵי קְהָת (במדבר ז:ט).
טוְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן כִּי עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵיהֶם. וְלֹא עֲבוֹדַת אֹהֶל, אֲבָל עֲבוֹדַת הַמִּקְדָּשׁ. וְהִנֵּה הָאֵל יִתְבָּרַךְ אָמַר עַל הָעֲגָלוֹת שֶׁיִּהְיוּ לַעֲבוֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד, שֶׁהָיָה מַשָּׂא בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וּבְנֵי מְרָרִי. אֲבָל בְּמַשָּׂא בְּנֵי קְהָת לֹא הָיָה שׁוּם דָּבָר מִכָּל בִּנְיַן אֹהֶל מוֹעֵד, אֲבָל הָיָה מַשָּׂאָם כְּלֵי קֹדֶשׁ שֶׁהָיוּ בְּתוֹכוֹ, שֶׁנִּקְרְאוּ מִקְדָּשׁ, כְּאָמְרוֹ ״וְנָסְעוּ הַקְּהָתִים נֹשְׂאֵי הַמִּקְדָּשׁ״ (במדבר י:כא).
יוַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂיאִים אֵת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ. הִקְדִּישׁוּהָ.
וַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂיאִים אֶת קָרְבָּנָם לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ. אַחַר שֶׁהִקְדִּישׁוּ הַקָּרְבָּן, הִגִּישׁוּהוּ לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ.
יגוְקָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת. הִנֵּה כָּל אֶחָד מֵהֶם הִקְרִיב כָּל מִינֵי הַקָּרְבָּנוֹת, וְהֵם עוֹלָה וּמִנְחָה, חַטָּאת וּשְׁלָמִים, וּקְטֹרֶת, לַחֲנֹךְ הַמִּזְבֵּחַ וּמְשָׁרְתָיו בְּכָל מִינֵי הַקָּרְבָּנוֹת, חוּץ מִן הָאָשָׁם, כִּי הַחַטָּאת וְהָאָשָׁם תּוֹרָה אַחַת לָהֶם. וְסִפֵּר קָרְבַּן כָּל אֶחָד מֵהֶם לְבַדּוֹ, לְהוֹרוֹת שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם כִּוֵּן לְכַפֵּר עַל פְּרָטֵי חֲטָאִים שֶׁיִּרְבּוּ בְּשִׁבְטוֹ, וְזֶה בְּכָל אֶחָד מִפְּרָטֵי קָרְבָּנוֹ לְרָצוֹן לָהֶם לִפְנֵי ה׳. וְסָמַךְ וְנִצַּב עֲלֵיהֶם בְּעַד שִׁבְטוֹ, כְּעִנְיַן הַמַּעֲמָדוֹת בְּקָרְבְּנוֹת צִבּוּר.
פדזֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ. הִנֵּה חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ אָז הָיְתָה בֵּין הַכֹּל דָּבָר מוּעָט בְּעֵרֶךְ אֶל חֲנֻכַּת בַּיִת רִאשׁוֹן בְּרִבּוּי הַכֵּלִים וְעׇשְׁרָם וְרֹב הַזְּבָחִים (מלכים א ח).
פטוּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל. וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה הַדָּבָר מוּעָט מְאֹד בְּעֵרֶךְ אֶל חֲנֻכַּת שְׁלֹמֹה, מִכָּל מָקוֹם בְּבוֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד הָיָה שׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ הַקּוֹל שֶׁשָּׁמַע קֹדֶם מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, וְזֶה לֹא קָרָה בְּבַיִת רִאשׁוֹן, כָּל שֶׁכֵּן בְּבַיִת שֵׁנִי שֶׁלֹּא הָלַךְ אֶל הַמִּקְדָּשׁ נָבִיא לְהִתְנַבֵּא בְּאֹפֶן שֶׁיַּשִּׂיג הַנְּבוּאָה תֵּיכֶף. וְזֶה כִּי הָיְתָה לְרָצוֹן הַחֲנֻכָּה הַזֹּאת וּמַקְרִיבֶיהָ וּמֹשֶׁה שֶׁהָיָה רוֹעֶה.
מִדַּבֵּר. בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, כִּי ״כָּל פָּעַל ה׳ לְמַעֲנֵהוּ״ (משלי טז:ד), וּבְהַשְׂכִּילוֹ אֶת עַצְמוֹ וּבָזֶה יֵדַע וְיֵיטִיב לְזוּלָתוֹ בִּנְדִיבוּת הַשְׁפָּעָה שֶׁאֵין בָּהּ כִּלְיוֹת, וְיֵרָאֶה פְעוּלָּה בַּמִּתְפָּעֵל כְּפִי הֲכָנָתוֹ. וּבָזֶה פֵּרַשׁ אֹפֶן כָּל דִּבּוּר הָאָמוּר בַּתּוֹרָה בְּאָמְרוֹ ״וַיְדַבֵּר ה׳״.