פרק לה

גלִבְהֶמְתָּם. לְמֶרְכָּב וּלְמַשָּׂא.
וְלִרְכֻשָׁם. בָּקָר וְצֹאן.
וּלְכֹל חַיָּתָם. כְּמוֹ דְּבוֹרִים שֶׁל כַּוֶּרֶת וְיוֹנֵי שׁוֹבָךְ וְזוּלָתָם.

חמֵאֵת הָרַב תַּרְבּוּ. מִפְּנֵי שֶׁהֶעֱלוּ אוֹתָהּ בְּדָמִים, וְהָיָה הַמְעַט שֶׁל אוֹתוֹ שֵׁבֶט שֶׁהָיָה לוֹ חֵלֶק מוּעָט שָׁוֶה בְּדָמִים אֶל הַחֵלֶק הָרַב שֶׁהָיָה נוֹתֵן לַלְוִיִּם אוֹתוֹ הַשֵּׁבֶט אֲשֶׁר חֶלְקוֹ רַב הַכַּמּוּת.

כהעַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל. כְּבָר בֵּאֵר שֶׁהַגָּלוּת הִיא עַל הַשּׁוֹגֵג, וּבִהְיוֹת מִינֵי הַשְּׁגָגוֹת בִּלְתִּי שָׁווֹת, כִּי מֵהֶם קְרוֹבוֹת לְאֹנֶס וּמֵהֶן קְרוֹבוֹת אֶל הַמֵּזִיד, נָתַן לַגָּלוּת זְמַן בִּלְתִּי שָׁוֶה בְּכָל הַשּׁוֹגְגִים, כִּי מֵהֶם שֶׁתִּהְיֶה שִׁגְגָתוֹ מְעַט קֹדֶם מִיתַת הַכֹּהֵן, וּמֵהֶן שֶׁיָּמוּת הָרוֹצֵחַ בַּגָּלוּת קֹדֶם שֶׁיָּמוּת הַכֹּהֵן, וְזֶה בְּמִשְׁפַּט הָאֵל יִתְבָּרַךְ הַיּוֹדֵעַ וְעַד שֶׁיַּעֲנוֹשׁ אֶת הַשּׁוֹגֵג כְּפִי מַדְרֵגַת שְׁגָגָתוֹ, כְּאָמְרוֹ ״וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ״ (שמות כא:יג).