בעֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת כֶּסֶף. בִּהְיוֹת הַכַּוָּנָה עַתָּה לִנְסֹעַ לְהַכְנִיסָם לָאָרֶץ מִיָּד, צִוָּה בַּחֲצוֹצְרוֹת לִתְרוּעַת מֶלֶךְ בָּם בִּנְסֹעַ הַמִּשְׁכָּן וּבִנְסֹעַ הַמַּקְדֵּשׁ וּבְצֵאתָם לְהִלָּחֵם, כְּאָמְרוֹ ״וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרֹת״ (במדבר י:ט).
וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא הָעֵדָה. מִפְּנֵי שֶׁהָיָה מִקְרָא הָעֵדָה וְהַנְּשִׂיאִים אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי ה׳, רָצָה שֶׁתִּהְיֶה קְרִיאָתָהּ בַּחֲצוֹצְרוֹת לִכְבוֹד הַמֶּלֶךְ.
הוּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת הַחֹנִים קֵדְמָה. כִּי עִמָּהֶם הָיוּ נוֹסְעִים נוֹשְׂאֵי הַמִּשְׁכָּן.
ווּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה שֵׁנִית וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת הַחוֹנִים תֵּימָנָה. כִּי עִמָּהֶם הָיוּ נוֹסְעִים נוֹשְׂאֵי הַמִּקְדָּש.
תְּרוּעָה יִתְקְעוּ לְמַסְעֵיהֶם. שֶׁיֵּשׁ בְּמַסָּעָם תְּקִיעָה וּתְרוּעָה, וְזֶה כִּי הַתְּרוּעָה בִּשְׁבִיל נְסִיעַת הַמִּקְדָּשׁ, וְהַתְּקִיעָה עִמָּהּ בִּשְׁבִיל מַסְעֵיהֶם שֶׁיִּקָּבְצוּ יַחַד, כְּמוֹ שֶׁהָיָה מִקְרָא הָעֵדָה וְהַנְּשִׂיאִים בִּתְקִיעָה בִּלְתִּי תְרוּעָה.
יאבַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּעֶשְׂרִים בַּחֹדֶשׁ. אַחַר שֶׁעָשׂוּ הַטְּמֵאִים פֶּסַח שֵׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בַּחֹדֶשׁ, נַעֲשׂוּ חֲצוֹצְרוֹת וּבָהֶם נוֹעֲדוּ הָעֵדָה וְהַנְּשִׂיאִים לְמֹשֶׁה. וְהוֹדִיעֵנוּ סֵדֶר מַסָּעָם עַל יְדֵי חֲצוֹצְרוֹת, וְסֵדֶר חֲצוֹצְרוֹת בַּמִּקְדָּשׁ וּבַמִּלְחָמָה. וּבְכֵן נַעֲלֶה הֶעָנָן לָלֶכֶת אֶל קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ, שֶׁהִיא הָעִיר הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ פּוֹגְעִים בְּאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ שֶׁהָיָה דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, כְּאָמְרוֹ (דברים א:יט) ״וַנִּסַּע מֵחֹרֵב וַנֵּלֶךְ אֵת כָּל הַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא וַנָּבֹא עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ״.
לכִּי אִם אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי אֵלֵךְ. שֶׁלֹּא תִסְבֹּל זִקְנָתִי אֲוִיר אֶרֶץ אַחֶרֶת וּמְזוֹנוֹתֶיהָ.
לאאַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ. יֵלְכוּ בָנֶיךָ לְפָחוֹת עִמָּנוּ.
כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר. וְאִם יַעַזְבוּנוּ גַּם בָּנֶיךָ תְּחַלְּלוּ אֶת ה׳ בְּעֵינֵי הָאֻמּוֹת שֶׁיֹּאמְרוּ: אִלּוּ רָאָה יִתְרוֹ בָּהֶם עִנְיָן אֱלֹהִי בֶּאֱמֶת לֹא הָיָה עוֹזֵב אוֹתָם הוּא וּבָנָיו. וּבָזֶה הִסְכִּים מֹשֶׁה וְיִתְרוֹ וּבָנָיו, כִּי אָמְנָם יִתְרוֹ חָזַר אֶל אַרְצוֹ כְּאָמְרוֹ (שמות יח:כז) ״וַיְשַׁלַּח מֹשֶׁה אֶת חֹתְנוֹ וַיֵּלֶךְ לוֹ אֶל אַרְצוֹ״, וּבָנָיו הָלְכוּ עִם יִשְׂרָאֵל בְּלִי סָפֵק, כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד בְּסֵפֶר שׁוֹפְטִים בְּאָמְרוֹ (שופטים א:טז) ״וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים אֶת בְּנֵי יְהוּדָה״.
לגדֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים. עַד אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָמְנָם בְּשָׁלֹשׁ מַסָּעוֹת בָּאוּ עַד נֹכַח קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ בְּמִדְבַּר פָּארָן, שֶׁמִּשָּׁם שָׁלְחוּ הַמְרַגְּלִים, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֵר מֹשֶׁה רַבֵּינוּ בְּאָמְרוֹ ״וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים״ (דברים א:כב), וְהוּא מְקוֹם חֲנִיָּתָם בְּמִדְבַּר פָּארָן שֶׁהִזְכִּיר כָּאן בְּאָמְרוֹ ״וְאַחַר נָסְעוּ הָעָם מֵחֲצֵרוֹת וְגוֹ׳״ (במדבר יב:טז), שֶׁשָּׁם בָּאוּ הַמְרַגְּלִים בְּשׁוּבָם, כְּאָמְרוֹ ״וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ אֶל מִדְבַּר פָּארָן קָדֵשָׁה״ (במדבר יג:כו), וְהוּא הַמָּקוֹם שֶׁקָּרְאוּ רִתְמָה, כְּאָמְרוֹ ״וַיִּסְעוּ מֵחֲצֵרוֹת וַיַּחֲנוּ בְּרִתְמָה״ (במדבר לג:יח), וְשָׁם הִזְכִּיר שָׁלֹשָׁה מַסָּעוֹת מִמִּדְבַּר סִינַי עַד שָׁם, וְהֵם קִבְרוֹת הַתַּאֲוָה וַחֲצֵרוֹת וְרִתְמָה, כִּי עִנְיַן תַּבְעֵרָה הָיָה בַּדֶּרֶךְ, לֹא בְּעֵת חֲנִיָּתָם.
וַאֲרוֹן בְּרִית ה׳ נוֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים. בְּאוֹתָם הַשְּׁלֹשָׁה יָמִים שֶׁהָלְכוּ בְּאוֹתָן שְׁלֹשָׁה מַסָּעוֹת דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא (דברים א:יט) הָיָה הָאָרוֹן נוֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם לְהַבְטִיחַ הַדֶּרֶךְ מִן הַנְּחָשִׁים וְהָעַקְרַבִּים וְזוּלָתָם, אֲבָל בִּשְׁאָר הַמַּסָּעוֹת הָיָה הָאָרוֹן נוֹסֵעַ בְּתוֹךְ הַמַּחֲנוֹת כִּשְׁאָר מַשָּׂא בְּנֵי קְהָת (במדבר ב:יז).
לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה. חֲנִיָּה בְּטוּחָה בַּמִּדְבָּר הַנּוֹרָא.
לדוַעֲנַן ה׳ עֲלֵיהֶם יוֹמָם. לֹא הָיָה הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם כְּמוֹ בִּשְׁאָר הַמַּסָּעוֹת, כִּי הָיָה אָז הָאָרוֹן מַסְפִּיק לַנְחוֹתָם הַדֶּרֶךְ בִּהְיוֹתוֹ נוֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם, אֲבָל הָיָה עוֹמֵד עֲלֵיהֶם בַּיּוֹם בְּעֵת נָסְעָם.
להוַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרוֹן. לָלֶכֶת וּלְהִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
קוּמָה ה׳ וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ. כִּי אָמְנָם לוּלֵא שָׁלְחוּ מְרַגְּלִים הָיוּ נִכְנָסִים בְּזוּלַת מִלְחָמָה, שֶׁהָיוּ הָאֻמּוֹת בּוֹרְחִים כַּעֲזוּבַת הַחֹרֶשׁ וְהָאָמִיר אֲשֶׁר עָזְבוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (ישעיהו יז:ט).
וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ. פֶּן יָבֹאוּ יִשְׂרָאֵל לְהַחֲרִימָם.
לושׁוּבָה. תְּהִי מְנוּחָתְךָ פֹּה עִמָּנוּ, כְּעִנְיַן ״זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד״ (תהלים קלב:יד), וְאַף עַל פִּי שֶׁתְּגַלֶּה שְׁכִינָתְךָ לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל לְגָרֵשׁ אֶת אוֹיְבֵיהֶם, תְּהִי מְנוּחַת שְׁכִינָתְךָ בְּתוֹכֵנוּ.
ה׳ רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל. כְּמוֹ ״ה׳ צְבָאוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל״, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין עו) ״לֹא נִקְרָא צְבָאוֹת אֶלָּא עַל שֵׁם צִבְאוֹת יִשְׂרָאֵל״. וְאוֹמֵר רִבְבוֹת אַלְפֵי כְּעִנְיַן ״רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן״ (תהלים סח:יח), כִּי אוּלַי הָיוּ יִשְׂרָאֵל אָז מַגִּיעִים לְאוֹתוֹ מִנְיָן בֵּין אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וָטָף.