אוְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה בְּיוֹם דִּבֶּר ה׳ אֶת מֹשֶׁה. בְּעֵת שֶׁהִבְדִּיל אֶת שֵׁבֶט הַלֵּוִי, קְצָתָם לָשֵׂאת וּקְצָתָם לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ. בִּכְלָלָם הָיוּ אָז נָדָב וַאֲבִיהוּא.
בוְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי אַהֲרֹן. כָּל אֶחָד מֵהֶם הָיָה נֶחְשָׁב בִּשְׁמוֹ, לֹא מִצַּד מַה שֶּׁהוּא בֶּן אַהֲרֹן בִּלְבָד.
גהַכֹּהֲנִים הַמְּשֻׁחִים. וְלֹא קָרָה כֵן לְדוֹרוֹת, כִּי אָמְנָם לֹא נִמְשַׁח אַחֲרֵיהֶם שׁוּם כֹּהֵן הֶדְיוֹט בְּחַיֵּי הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל. וְהַטַּעַם הָיָה אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת יָדָם לְכַהֵן, שֶׁהֻצְרְכָה אָז הַמְּשִׁיחָה, כִּי זוּלָתָהּ לֹא הָיוּ כֹּהֲנִים כְּלָל, בִּהְיוֹת שֶׁנּוֹלְדוּ קֹדֶם שֶׁנִּבְחַר אַהֲרֹן לְכַהֵן, כְּמוֹ שֶׁקָּרָה לְפִינְחָס קֹדֶם שֶׁהָרַג אֶת זִמְרִי.
דבְּהַקְרִיבָם אֵשׁ זָרָה. שֶׁזּוֹ לְבַדָּהּ הָיְתָה בָהֶם.
וּבָנִים לֹא הָיוּ לָהֶם. שֶׁאִם הָיוּ לָהֶם בָּנִים מְמַלְאִים מְקוֹמָם, הָיוּ יוֹרְשִׁים הַמַּעֲלָה הָרְאוּיָה לַאֲבִיהֶם.
וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר. נָתַן לָהֶם מִנּוּי וְשָׂרָרָה בַּמִּשְׁכָּן בְּמִצְוַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ.
עַל פְּנֵי אַהֲרֹן אֲבִיהֶם. בְּחַיֵּי אַהֲרֹן הָיְתָה מְשִׁיחַת הַבָּנִים וּמִיתַת קְצָתָם וּשְׂרָרַת קְצָתָם שֶׁלֹּא עַל פִּיו, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל. וְכָל זֶה לֹא יִתְמִיד לְדוֹרוֹת, כִּי לֹא תִהְיֶה מְשִׁיחָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, וְלֹא יִהְיֶה לוֹ מִנּוּי אֶלָּא עַל פִּי כֹּהֵן גָּדוֹל בְּחַיָּיו.
ווְשֵׁרְתוּ אוֹתוֹ. כִּי עָלָיו מֻטֶּלֶת מִשְׁמֶרֶת הַכֹּל, כְּאָמְרוֹ (במדבר יח:א) ״אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבֵית אָבִיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֺן הַמִּקְדָּשׁ, וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֺן כְּהֻנַּתְכֶם״. וּבְכֵן הָיְתָה עֲבוֹדַת הַלְוִיִּם שֵׁרוּת לַכֹּהֵן גָּדוֹל בַּחֵלֶק הַמֻּטָּל עָלָיו מִשְּׁמִירַת הַמִּשְׁכָּן וְכֵלָיו, וּבִשְׁמִירַת הַכְּהֻנָּה שֶׁלֹּא יִקְרַב זָר, הַמֻּטֶּלֶת עַל אַהֲרֹן וּבָנָיו בִּלְבָד.
זמִשְׁמֶרֶת כָּל הָעֵדָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד, לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת הַמִּשְׁכָּן. לְשָׁרֵת בְּצָרְכֵי הָעֲבוֹדָה, שֶׁזֶּה הָיָה רָאוּי לַעֲדַת הַסַּנְהֶדְרִין לוּלֵא עֲוֹן הָעֵגֶל.
חמִשְׁמֶרֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲבוֹד אֶת עֲבוֹדַת הַמִּשְׁכָּן. לָשֵׂאת וּלְשׁוֹרֵר, שֶׁזֶּה הָיָה רָאוּי לְכָל יִשְׂרָאֵל.
טנְתוּנִים נְתוּנִים הֵמָּה לוֹ. שֶׁתִּהְיֶה כָּל עֲבוֹדָתָם עַל פִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו, לֹא זוּלָתָם.
מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. שֶׁיִּתְחַיְּבוּ לָתֵת לָהֶם מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן חֲלַף עֲבוֹדָתָם.
יוְשָׁמְרוּ אֶת כְּהֻנָּתָם. לְכָל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ וְלִמְבֵית לַפָּרֹכֶת, שֶׁלֹּא יִקְרְבוּ הַלְוִיִּם.
וְהַזָּר הַקָּרֵב. לַעֲבוֹדַת לְוִיָּה אוֹ כְהֻנָּה.
יבתַּחַת כָּל בְּכוֹר. לְפִדְיוֹן.
יגכִּי לִי כָּל בְּכוֹר. מִקֶּדֶם הָיְתָה הָעֲבוֹדָה בַּבְּכוֹרוֹת.
בְּיוֹם הַכּוֹתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם הִקְדַּשְׁתִּי לִי כָל בְּכוֹר בְּיִשְׂרָאֵל. אָמְנָם בְּמַכַּת בְּכוֹרוֹת שֶׁהָיוּ הַבְּכוֹרוֹת רְאוּיִים לֵעָנֵשׁ בַּעֲוֹן הַדּוֹר מִפְּנֵי הֱיוֹתָם הַיּוֹתֵר נִכְבָּדִים, וּבִהְיוֹתָם בִּלְתִּי רְאוּיִים לְהִנָּצֵל מִמַּכַּת מְדִינָה כְּעִנְיַן ״פֶּן תִּסָּפֶה בַּעֲוֹן הָעִיר״ (בראשית יט:טו), וַאֲנִי הִצַּלְתִּים בְּמַה שֶׁהִקְדַּשְׁתִּים לִי בְּעִנְיָן שֶׁיִּהְיוּ אֲסוּרִים לְהִתְעַסֵּק בַּעֲבוֹדַת הֶדְיוֹט, כְּמִשְׁפַּט כָּל הַקֹּדֶשׁ שֶׁהוּא אָסוּר בְּגִזָּה וַעֲבוֹדָה, וּלְמַעַן יִהְיוּ מֻתָּרִים בָּזֶה הִצְרַכְתִּים פִּדְיוֹן, כְּמִשְׁפַּט כָּל הַקֹּדֶשׁ הַיּוֹצֵא לְחֻלִּין, כְּאָמְרוֹ (שמות לד:כ) ״כָּל בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּפְדֶּה״, וְלֹא בִּשְׁבִיל זֶה הַפִּדְיוֹן הָיוּ פְּטוּרִים מִן הָעֲבוֹדָה. וְעַכְשָׁיו שֶׁחָטְאוּ מְאַסְתִּים, וְלָקַחְתִּי הַלְוִיִּם תַּחְתֵּיהֶם לְפִדְיוֹן. וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם לַעֲבוֹדָה.
מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה לִי יִהְיוּ. מִכָּאן וּלְהַבָּא הָאָדָם לְפִדְיוֹן וְהַבְּהֵמָה לְזֶבַח.
אֲנִי ה׳. לֹא שִׁנִּיתִי כְּשֶׁמָּאַסְתִּי הַבְּכוֹרוֹת, כִּי זֶה הַהִשְׁתַּנּוּת קָרָה לֹא מִצִּדִּי אֲבָל מִצִּדָּם שֶׁחָטְאוּ. וְכֵן כְּשֶׁרָצִיתִי שֶׁיִּפְדּוּ הַלְוִיִּם אֶת הַבְּכוֹרוֹת בַּדּוֹר הַזֶּה וְלֹא כֵן לְהַבָּא, כִּי אָמְנָם בַּדּוֹר הַזֶּה הֵם רְאוּיִים לְכָךְ וְלֹא כֵן לְהַבָּא.