וויהי אנשים. לא יתכן שיהיה מחנה ישראל גדול ושלא ימותו שם מתים בכל יום:
זלמה נגרע. מבנין נפעל:
חעמדו. פתח אהל מועד:
יאו בדרך רחוקה. אין לחפש כי כבר העתיקי חז"ל כמה היא הרחוקה:
לכם. לטמא נפש:
או לדורותיכם. בטמא נפש ודרך רחוקה:
יגובדרך לא היה. או בדרך וכן ומכה אביו ואמו:
חטאו ישא. הוא בעצמו:
ידוכי יגור אתכם גר. גם הוא יעשה פסח שני כמשפט ויש אומרים כי הטעם על פסח ראשון:
טווביום הקים את המשכן. החל לספור מסעי ישראל הוצרך להזכיר הענן שחנה על המשכן כי בחנותו יחנו ובנסעם יסעו:
לאהל העדות. על אהל ורבים כן:
יחעל פי ה' יסעו. הטעם ידוע כי הענן השם יניחנו ויסענו:
יטובהאריך. ואם היה מאריך והנה דרך כלל ואחר כן אמר ימים מספר יסעו או יחנו על פי ה':
כאאו יומם ולילה. הנה פעמים יסעו בלילה ויש אומרים כי פירושו יומם ולילה כמשמעו והוא הנכון בעיני והעד או יומם:
כבאו ימים. שנה תמימה:
כגעל פי ה' יחנו. באחרונה כל ימי שבתם במדבר: