פרק לג

אאלה מסעי. כאשר חנו בני ישראל בערבות מואב וישבו שם חדשים עד שבנו הערים הנזכרים ולא זזו משם כי אם אחרי מות אהרן כתב משה כל המסעים:

באת מוצאיהם. איך יצאו ממקום למקום על כן אחריו למסעיהם:
על פי ה'. דבק עם למסעיהם:

גממחרת הפסח. פירשתיו וכן ביד רמה:

דובאלהיהם עשה ה' שפטים. כמו ראש דגון כי כן אמר השם למשה:

זוישב. רמז לענן או לישראל:

חמפני החירות. ופי החירות מקום אחד הוא והפה בפנים:
דרך שלשת ימים. פירשתיו:

טזקברות התאוה. הוא בקדש ברנע כאשר פירשתי:

לזויסעו מקדש. שם עיר:

מוטעם וישמע הכנעני. כי נלחם עם ישראל בהיותם בהר ההר:

מבצלמונה ופונון. פירשתים:

מובעלמון דבלתימה. שם כלל למסעים רבים כאשר פירשתי בפרשת זאת חקת התורה:

מטמבית הישימת. הוא הגיא הנשקף על פני הישימון אז צוה השם להזהיר ישראל כי הם קרובים לעבור:

נבמשכיתם. כמו אבן משכית:
במותם. מקומות גבוהים כמו במותי ארץ:

נדוהתנחלתם. כמו והתאויתם והפעול הארץ:
וטעם להזכיר לרב תרבו. לדבק אחריו ואם לא תורישו:

נהלשכים. קוצים חדים מגזרת הסר מסוכתו. הנני סך את דרכך בסירים:
ולצנינם. פירושו לפי מקומו כמו ולשוטט בצדיכם שהם מכות בשוט או קוצים חדים כמו צנים פחים והנה עוד פי' להם גבול נחלתם שהם חייבים להוריש משם יושב הארץ: