פרק יג

בשלח לך. כתוב שהשם אמר לישראל עלה רש והם אמרו נשלחה אנשים אז אמר השם שלח לך אנשים:
וטעם אנשים. שהם ידועים גבורים וכן כלם אנשים וחזקת והיית לאיש כי איש היה:
ויתורו. ויחפשו וכן ולא תתורו:
כל נשיא בהם. כל אחד הוא נשיא בהם או תהיה מלת אחד מושכת עצמה ואחרת עמה וכן ושנים אנשים שרי גדודים היו בן שאול ורבים כן:

טזוטעם אלה שמות האנשים. אחר שאמר ואלה שמותם להודיע כי כן היה שמותם לעולם ולא השתנו כמו הושע:

יזעלו זה בנגב. עלו זה הדרך בנגב וידוע כי מצרים הוא נגב ארץ ישראל כאשר פירשתי בספר דניאל והראיה כי רוחב מצרים פחות משלשים מעלות ורוחב ירושלים שלשים ושלש ומדבר פארן בנגב ארץ מצרים והנה פירוש בנגב אינו נגב המחנה רק פירושו בנגב של ארץ כנען והעד בחברון שהוא ליהודה והכתוב אמר יהודה יעמוד על גבולו מנגב:

יחוראיתם את הארץ מה היא. ומה העם:
החזק. למלחמה ואחר כן פירש מה הארץ הטובה היא שהאויר שלה והמים שלה טובים:

יטהבמחנים. כמו הקדריים שחונים באהלים:

כהשמנה היא. לתת חטה:

כבאמרו חז"ל כי טעם ויבא. על כלב בן יפנה כי כל אחד הלך לצד אחר:
צען מצרים. שם מדינה סמוכה אל מצרים וכן מבית לחם יהודה ויש אומרים שפירושו מגזרת אהל בל יצען בדרך רחוקה:
וטעם להזכיר חברון להודיע שהיא קדמונית:

כגעד נחל אשכול. דברי משה ויתכן להיות כמו וירדוף עד דן להיות שם אחר:

כדקרא. הקורא כמו אשר ילדה אותה ללוי:

כהיש מקץ שהוא תחילה ויש מקץ שהוא מסוף ויתכן להיות ראש הארבעים:

כווילכו. להודיע שלא באו לאהליהם אל המחנה רק מיד הלכו:
וישיבו אתם דבר. אל משה ואהרן:

כזויספרו לו. למשה שהוא העיקר:

לויהס כלב. אמר רבי יונה המדקדק שטעמו שאמר הסו:

לבויוציאו דבת הארץ. דבר שלא היה ואין כן ויבא יוסף כי ויבא הפך ויוציאו:
דבה מפעלי הכפל מגזרת דובב שפתי ישנים ובמקומו פירשתיו:
אכלת יושביה. שהאויר שלה רע:
אנשי מדות. כל איש הוא איש מדה רק טעמו מדות גדולות יותר מהכל וכן אנשי לבב ורבים כמו הם:

לגהנפילים. פירשתיו:
מן הנפילים. טעמו וגם אחרי כן אשר יבואו ושם מפורש: