פרק ט

אאתה עובר היום. בזמן הזה או טעמו חשוב כי אתה עובר היום:

גאש אוכלה. במהירות על כן אמר מהר:

זלמ״‎ד למן היום נוסף וכן רבים:
במדבר. אחר שנסעו מחורב:

יבאצבע. מפורש:

יאמקץ. סוף או תחלת ארבעים והנה הראיה כי ביום שנתנו הלוחות למשה נעשה העגל:

יחואתנפל. זהו שאמר ועתה אעלה אל ה':
וטעם ואתנפל. נופל על פניו ארצה:

יטגם בפעם ההוא. כי כבר התפלל בעדם בהיותם על הים והעד מה תצעק אלי ועוד ויצעק אל ה' ויורהו ה' עץ:

כאואת חטאתכם. נקרא העגל חטאת. על כן הוסיף לבאר ואמר את העגל:
ואכת. לעפר. דק כעפר הארץ:

כבובתבערה. יתכן להיותו שם מקום ולא חנו שם כי אם יום א' על כן לא הזכירום באלה מסעי והוא א' משלשה מסעים שנסעו מהד סיני עד קברות התאו' כאשר פירשתי. וטעם לחבר תבערה עם מסה כי היו העם מתאוננים כמו מנסים לשם והזכיר תבערה קודם מסה כי במסה לא אירע להם כלום וי״‎א כי בא עמלק בעבור שנסו השם ועל כן הזכיר בעירת אש השם בהם וזנוב עמלק ומכת המתאוים הזכיר בתחלה הקשה וי״‎א כי תבערה היא מסה כמו מראש שניר וחרמון והנכון מה שפירשתי:

כגלא האמנתם. בלב:
ולא שמעתם במעשה ושב לבאר התפלה שהתפלל:

כטעמך ונחלתך. בעבור אבותם:
וטעם והם עמך. ידוע כי הם עמך בעבור שהוצאתם בכחך הגדול שהראית בעולם: