פרק כח

אעליון על כל גויי הארץ. זאת הברכה כלל שלא תהיה אומה בעולם כמוכם:

בוטעם ובאו. שיבואו מעצמם:
והשיגוך. ואם לא תבקשם והטעם שלא תיגע:

גבעיר. ברכה שהיא תוספו' כל מיני סחורה:
בשדה. בזריעה ובנטיע':

דפרי בטנך. בבנים והבטן כנוי:
שגר ועשתרות. פירשתים:

הטנאך. מקום הלחם והוא מוקדם ומאוחר עם משארותיך. או מקום שיושם שם הקמח:

ובצאתך. לחוג ולסחור ולשלול או בכל ביאה ויציא' בכל יום ויום והטעם בכל אשר תעשה תצליח וההפך כתוב:

זואחר שאמר שתהיה עליון על כל הגוים אמר כי אם יקשרו אויביך על כן אמר הקמים עליך:
ובשבעה. לשון רבים בעבור שוב ימי השבוע כי הוא תלוי בעליונים:

חבאסמיך. באוצרותיך מטעם המקום:

טלעם קדוש. והקדוש' לשמור המצות:
וטעם יקימך. יעמידך:
תשמור. בלב:
והלכת. במעשה:

יאוטעם והותירך. אם תהיה רעה בארץ ורעב מארה אתה תשאר לטובה:

יבאוצרו. שהוא בכחו לצאת וכן אוצרות שלג על כן אחר הותירך אמר דבר הגשם כי העוצר סבת הרעב:
והלוית גוים רבים. כי ירעבו ולא יבא זמן שתלוה אתה והכלל שתהיה לעולם לראש:

יגכי תשמע. בלב לשמור ולעשו' והכלל שלא תסו' מאחרי השם לעבוד עבודת כוכבים כי הוא עיקר כל העבירות לכפור בעיקר והפך זה יחוד השם לשמור ולעשות כי עיקר השמיר' המעש':

כהמארה. המגרע':
המהומה. שלא יוכלל להשלים המעש':
המגערת. שלא ישמח במעשיו רק ידאג בו אחר יגיעתו:

כבבשחפת. י״‎א שהם מיני חלאים:
בקדחת. בכל יום. מגזרת כי אש קדח' באפי. ומהומה ומגערת ושחפת וקדחת ודלקת שם התואר:
וטעם ובדלקת. שלישית או רביעית:
ובחרחור. מגזרת וחרה נחושת':
ובחרב. מגזרת חורב:
ובשדפון. נפיחות וכן שדופות קדים וי״‎א הפוך והטעם דקוק:
ובירקון. כמשמעו בלשון קדר וי״‎א כי אלה חליים בזרע ובשדפון כמו שדופות קדים והעד הכיתי אתכם בשדפון ובירקון. על כן אחריו והיו שמיך וכן בפרשת אם בחקותי:

כגנחשת. כנחשת וכן ברזל:

כדאבק ועפר. ברוב החורב וכח הרוחות:
עד השמדך. מלה זרה כמו ביום הבראך:

כהלזעוה. הפוך כמו כבש כשב:

כוואין מחריד. לעוף ולבהמה:

כזוהנשארים יוכו בשחין מצרים:
ובטחורים. הם היוצאים במקום הנסתר על כן כתוב ובעפולים והוא מגזרת ויבא אל העופל:
ובגרב. כן בלשון ישמעאל:
ובחרס. י״‎א שיצטרך אל חרס כאיוב ואם הוא בסמ״‎ך וי״‎א במכת השמש. והנכון שהוא שם חולי כנזכרי' ואין לו חבר:

כחוהשגעון והעורון והתמהון שלשתן בלב:

כטוהיית ממשש. פירוש בעורון:
תצליח. פעל יוצא:
עשוק וגזול. מאויב ואין מושיע והחל לפרש איך יהיה עשוק:

לישגלנה. כנוי לשכיבה וכן שגל המוכנת למטה:
תחללנו. מגזרת חליל':

לבוכלות. כמו נכספה וגם כלת' וכן ותכל דוד ואינו חסר נפש כאשר פירש חסר הדעת כי ותכל פועל יוצא ולא נזכר הפועל כמו אשר ילדה אותה:

לגורצוץ. בחזקה:

לדופי' בשגעון. שיראה גופו מלא שחין:

להעל הברכים ועל השוקים. כי בהיות השחין שם קשה לסור:
אשר לא תוכל להרפא. בעבור היותם מחוץ לגוף:

לוועבדת שם. ולא יועיל לך רק תהיה לשמה כל רואיך ישומו:

לזלמשל. באוזן:
ולשנינה. בפה מגזר' ושננתם:
ינהגך ה'. בעונך וקודם זה יבא עליך שנת רעב ואתה עודך בארצך:

לחיחסלנו. יכריתנו והוא מן חסיל מין ממיני הארבה:

לטתטע. תיגע בנטיע' ובעבוד':
ולא תשת'. בשעת הבציר:
ולא תאגר. תקבץ והוא פעל כמו אגרה בקציר:

מלא תסוך. כמשפט וסוך לא סכתי. וזה הפך ושמן על ראשך:
כי ישל. מבנין נפעל:

מביירש. מהכבד הדגוש והטעם כמו להוריש גוים:
צלצל. מלה מרובע' אין לו ריע ופירושו כפי מקומו:

מגמעלה מעלה. פעמים שאין למעלה ממנו או תמיד וכן מטה מטה הטעם מאד מאד:

מדהוא יהיה לראש. כטעם ועבד לוה לאיש מלוה:

מולאות. מהשם שתזכור כי מרדת בו ולא בך לבדך כי גם בזרעך כטעם אבותינו חטאו ואינם וכבר פירשתיו:

מזמרב כל. אשר תתאוה או כל צורך:

מטידאה. יעוף וכן וידא על כנפי רוח:

נגואכלת פרי בטנך. במצור:
יציק לך. כל אחד מאויבך או הוא כן בעבור היותו בסוף:

נדאשר יותיר. האויב או יותירם בהחבא וכל זה בעבור המצור:

נהבכל שעריך. בכל מקום:

נזובשליתה. הוא מקום הולד בשבתו בבטן אמו:
מבין רגליה. כנוי כמו ולא עשה את רגליו:

נטמכתך. לשון יחיד עם רבים מורכבת וכן ועדותי זו אלמדם:
טעם והפלא. להיות דבר מופלא שלא נראה ולא נשמע כמוהו:
ונאמנים. שלא יסורו:

סאיעלם ה'. מגזרת העלה ואם הוא חטוף וי״‎א כמו יביאם לשון ארמי:

סגוטעם כאשר שש. שלא תחשוב כי יזיק לשם או יתאבל כטעם אם צדקת מה תתן לו:
ונסחתם. מבנין נפעל והוא חסר נו״‎ן. מגזרת יסח ה':

סותלואים. באל״‎ף תחת ה״‎ח השורש:

סחוהתמכרתם. אינו כמו ונמכרתם רק פירושו אתם תבקשו למכור עצמכם אנשים ונשים ואין קונה והנה זאת הברית במצות השם בערבות מואב: