אויעל משה. לפי דעתי כי מזה הפסוק כתב יהושע כי אחר שעלה משה לא כתב ובדרך נבואה כתבו והעד ויראהו ה' גם ויאמר ה' אליו גם ויקבור:
הוימת שם משה עבד ה'. שאפי' במותו עשה מה שצוהו כעבד:
על פי ה'. כי הוא אמר לו עלה ומות וכן ' ' נכתב על אהרן על' פי ה' וכן על פי ה' יחנו:
וויקבר אותו. הוא קבר עצמו שנכנס במערה בגיא וכן וירעו הרועים אותם ויראו שוטרי בני ישראל אותם ודע כי הר העברים שהוא הר נבו שהוא צלם ככב הוא בעצמו הגיא שהוא ראש הפסג' שהוא מול בית פעור והעד שאמר הכתוב כי נסע ישראל מבמו' אל הגיא אשר בשדה מואב ראש הפסגה וכתיב ויעל משה מערבות מואב אל הר נבו ראש הפסגה ושם מת ושם קבורתו וכתיב ונשב בגיא מול בית פעור והנה אחר שישבו ישראל בגיא אמר הכתוב ויסעו בני ישראל ויחנו בערבות מואב וכתוב אחר ויחנו בהרי העברים לפני נבו ויסעו מהרי העברים ויחנו בערבות מואב והנה דבר ברור כי במקום שמת משה שם קבורתו:
עד היום הזה. דברי יהושע. ויתכן שכתב זה באחרית ימיו:
זלחה. הה״א תחת וי״ו כמו בתוך אהלה מגזרת לח כי היבשות תתגבר על הזקן:
וטעם. נס. הפך מתח:
חבני ישראל. ובאהרן כל בית ישראל בעבור כבוד משה:
ויתמו. וכאשר תמו ימי בכי אבל משה שמה שמעו בני ישראל אל יהושע:
טמלא רוח חכמה. היא רוח ה' והעד כי סמך משה את ידיו עליו כי לא ימצא כמותו בישראל שישען עליו:
ויעשו כאשר צוה ה' את משה. שישמעו אל יהושע:
יפנים אל פנים. פירשתיו:
יבהיד החזקה. פליאות הים:
המורא הגדול. מעמד הר סיני: