פרק יא

אואחר שהוא הרב' אתכם חייבים אתם לאהוב אותו והוסיף כל הימי':

בכי לא את בניכם. התשובה היא כי עיניכם הרואות והטעם כי אלה הנוראות אינם לעתיד שיראום בניכם רק אתם ראיתם אותם:
את גדלו את ידו החזקה וזרועו הנטויה. להוציא אתכם ממצרים:

גואת אותותיו ואת מעשיו. לפרעה שהוא עיקר:

דאשר הציף. מגזרת צפו מים על ראשי:
ויאבדם. הטעם כי לא קמו עוד בניהם תחתיהם להיות כמוהם:

הואשר עשה לכם במדבר. דבר המן:

וואת בתיהם. הם נשיהם ובניהם:
ואת כל היקום. שם כלל:
אשר ברגליהם. בעבורם או כמשמעם ואחר שעיניכם ראו את כל אלה השמרו שתשמרו מצות השם:

חוירשתם. שבור הרי״‎ש בעבור שבר הוי״‎ו:

יכי הארץ. הנה טעם אחר שאתם חייבים לשמור מצותיו כי הארץ איננה כארץ מצרים רק יש לה צורך אל השנה לשום השם עינו עליה והטעם בדרך משל כאדם שיראה כל מה שהיא צריכה ויתן הכל בעתו:

יבמרשית. בלא אל״‎ף ורבים כן ע״‎כ כ' והיה אם שמע תשמעו ונתתי מטר ארצכם וזהו עיני ה' אלהיך בה:

ידיורה. גשם שיורה על שנה טובה והוא בתחלת השנה:
ומלקוש. ידוע:

טוואכלת ושבעת. שב אל דגנך ותירושך לא אל הקרוב שהוא עשב בשדך:

יזיבולה. פירשתיו:
ואבדתם מהרה. שיגלו ממנה כאובדים ברעב אחר שהיתה הארץ טובה על כן אתם חייבים שתשימו אלה הדברים על לבבכם:

יחלטוטפות. מפורש ואם תשימון על לב לא תאבדון מעל הארץ רק תאריכו ימים כימי השמים על הארץ:

כבכי אם שמור תשמרון. הטעם זה שאמרתי לכם שתאבדון מהרה מעל הארץ הטובה דעו כי לא תכנסו שם בתחלה ולא תנצחו אם לא תשמרו מצות ה':
לאהבה. בלב:
ללכת בכל דרכיו. שלא ישנה ולא יהפוך:
ולדבקה בו. בסוף והוא סוד גדול:

כוראה. לכל אחד ידבר:

כזאת הברכה אשר תשמעו. כי בשמעכם הנה אתם מבורכים והברכה תוספת טובה והקללה מגרע' והיא מגזרת קלה:

כטונתתה את הברכה. בפה כמו ונתן אותם על ראש השעיר:

לבעבר הירדן. כנגד המדבר:
אחרי דרך מבוא השמש. וטעם שתלכו אחרי דרך מערב ותמצאום:
בארץ הכנעני היושב בערבה. כי יש כנעני יושב בהר:
מול הגלגל. וההרים ארוכים והנה צוה באיזה מקום מההרים. מול הגלגל כמו וירדוף עד דן או דרך נבואה או שני שמות:
מול. כמו נכח:
אלוני מורה. הוא הנזכר בימי אברהם. והברכה והקללה עוד יפרשם:

לאכי אתם עוברים. הטעם כן תחלו לעשות ותהיה הארץ לעולם לנחלה לכם: