פרק ב

האל תתגרו בם. כמו יגרה מדון כענין תנוע' ושבוש:

ואכל תשברו מאתם. אם ירצו למכור וי״‎א כי המלה בתימ' והטעם כי אין להם צורך למאכל ולמשתה אלה השנים שעברו והעד על כן כי ה' אלהיך ברכך:

טנתתי את ער. מואב ויתכן שלקחה סיחון וחזרה למואב באחרונה:

יהאמים. פירשתיו ספר הכתוב כי מואב לקח ער מיד האמים:

יארפאים. פירשתיו:

יבהחורים. הם בני שעיר החורי:

טול. המם. מפעלי הכפל מבנין הקל:

טזויהי כאשר תמו. דבק עם וידבר ה' אלי כמו ויהי ככלות משה לכתוב גם ויהי ביום דבר ה' ורבים כן והטעם ויהי כאשר תמו הם אמר השם שנעבור את גבול ער:

יטוקרבת מול בני עמון. פירוש ובקרבך אליהם:
אל תצרם. מפעלי הכפל:
ואל תתגר בם. מבנין התפעל מנחי הלמ״‎ד ה״‎א:

כזמזמים. מלה מתוקנת על משפט לשון הקדש כמו האחשדרפנים:

כאוישמידם ה'. ספר הכתוב כי השם השמיד אחרים מפני המואבים ונתן להם הארץ לירושה כהר שעיר לעשו:

כגוטעם עד עזה. כי היא היתה לפלשתים וכבר היתה בין אברהם ובין אבימלך ברית אם תשקור לי ולניני ולנכדי והכתוב ספר כי העוים לקחו עזה:

כדהחל רש. מירוש':

כוממדבר קדמות. לפי דעתי הוא הנקרא מדבר מתנה:

כזבדרך. הידוע:

כחאכל בכסף תשברני ואכלתי. אם הוצרכתי:

כטכאשר עשו לי בני עשו. יש מפרשים כי פירושו על אוכל בכסף תשבירני א״‎כ הוא מה יעשו עם יושבי ער שהם מואבים והכתוב אמר על דבר אשר לא קדמו אתכם והוצרכו לפירוש זה בעבור שאמר מלך אדום לא תעבור בי ולפי דעתי שפירושו על טעם בדרך בדרך נלך כאשר עשו לי בני עשו שסבבו הר שעיר בדרך בדרך וכן כתוב אתם עוברים בגבול אחיכם בני עשו היושבים בשעיר רק המלך שהוא מלך אדום לא עזבם שיעברו דרך מדינתו כי משם היה מקום ארץ כנען קרוב ולכן עברו על ער כי כן כתוב ורבים אמרו הם לא קדמו רק ישראל קנו מהם:

לאהחלתי. בפתחות ה״‎א הבנין בעבור אות הגרון וכן העירותיהו בצדק:

לגונך. חסר נו״‎ן השרש:

לדמתם. בני אדם:

לושגבה. מגזרת ונשגב ה' לבדו:

לזאל ארץ בני עמון. שהיא היום בידם כאשר פירשתיו:
לא קרבת כל. יד. מקום כמו יד הירדן: