פרק יט

גתכין לך הדרך. להיות הערים במקום שיהא דרכו מוכנת ומיושבת:
ושלשת. תחלק הארץ לשלש או תשים בשלישית הארץ:

האת רעהו. עם וכן רבים:
ונדחה. מבנין נפעל והקל נדחי ישראל יכנס:
בגרזן. ברזל שיכרתו בו העץ מגזרת נגזרתי:
ונשל הברזל. כמו ונסע מגזרת כי ישל זיתך רק זה נשל פעל עומד ונשל גוים רבים יוצא וכן קול גדול ולא יסף עם יסף ה' יגון על דעת מדקדק גדול כי על דעתי שניהם יוצאים:

ווהכהו נפש. דרך קצרה והכהו מכת נפש במקום שתצא נפשו:

חואם ירחיב ה' אלהיך. אם ישמרו כל התורה על כן כתוב כי תשמור את כל המצוה הזאת והיא שלש ערים:

טוללכת בדרכיו כל הימים. בלי הפסק ביניהם:

ידלא תסיג גבול רעך. תסיג ידוע וכן אל תסיג גבול עולם והוא קרוב מהשחית:
ראשוני'. שחלקו הארץ ונסמכה פרשה זו כי הסגת גבול מביא לידי ריב ומכות ורציחה על כן כתיב אחרי זאת נפש בנפש עין בעין שן בשן:

טווהטוען כי חברו הסיג גבולו יביא עדים על כן לא יקום עד אחד. בין לרוצח בין למכה בין למסיג בין לכל דבר רק ע״‎פ שני עדים דרך קצרה כי במקום אחר ע״‎פ שנים עדים:

טזלענות בו סרה. כמו ע״‎ג:

יחענה. כמו העיד גם כן במכות ובעונש:

כאוהטעם לא תחוס עינך. על עד שקר: