גלֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעוֹלָם בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר. אֵינוֹ רָאוּי שֶׁלְּעוֹלָם יִהְיֶה מָדוֹן לְפָנַי וּפִתְחוֹן פֶּה לַחֲלוֹק וְלוֹמַר, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהָאָדָם רָאוּי לְעוֹנֶשׁ רַב בְּמִרְיוֹ בִּשְׁבִיל הֱיוֹתוֹ בְּצֶלֶם וּבִדְמוּת, מִכָּל מָקוֹם רָאוּי גַּם כֵּן לְרַחֵם עָלָיו בִּשְׁבִיל שֶׁגַּם כֵּן הוּא בָּשָׂר מַשִּׂיא לַחֲטוֹא, לֹא צֶלֶם וּדְמוּת בִּלְבָד:
וְהָיוּ יָמָיו. יִהְיֶה לוֹ זְמַן לִתְשׁוּבָה:
מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה. שֶׁבֵּין כָּךְ הָיָה נֹחַ עוֹשֶׂה הַתֵּבָה וּמוֹכִיחַ אוֹתָם וּמַתְרֶה בָּם, כְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קח:).
דהַנְּפִילִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם. שֶׁקָּבַע לָהֶם הָאֵל יִתְבָּרַךְ הַזְּמַן לִתְשׁוּבָה, וְגַם אַחֲרֵי כֵן שֶׁלֹּא שָׁבוּ כְּלָל.
הכִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם. לְשֶׁעָבַר.
וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ. לֶעָתִיד שֶׁלֹּא הָיוּ שׁוֹמְעִים לַמּוֹכִיחַ וְאֵין לִקְווֹת שֶׁיָּשׁוּבוּ:
ווַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ. כִּי לֹא יַחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת, וְהַהֵפֶךְ "יִשְׂמַח ה' בְּמַעֲשָׂיו" (תהלים קד:לא).
חוְנֹחַ מָצָא חֵן. לְהַצִּיל גַּם בָּנָיו וּבְנוֹתָיו לֹא מִפְּנֵי שֶׁהָיָה רָאוּי לְכָךְ, אֲבָל עַל צַד חֲנִינָה זִכָּהוּ הָאֵל יִתְבָּרַךְ לָזֶה, כְּאָמְרוֹ: "וּשְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּתוֹכָהּ נֹחַ דָּנִיֵּאל וְאִיּוֹב חַי ה' אִם בָּנִים וְאִם בָּנוֹת יַצִּילוּ הֵמָּה לְבַדָּם יִנָּצֵלוּ" (יחזקאל יד:יד). וְזֶה כִּי לֹא לִמְּדוּ אֶת דּוֹרָם לָדַעַת אֶת ה' כְּאַבְרָהָם מֹשֶׁה וּשְׁמוּאֵל וְזוּלָתָם, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "עֵילָם וְהֵם דָּנִיֵּאל וַחֲבֵרָיו זָכְתָה לִלְמוֹד וְלֹא זָכְתָה לְלַמֵּד" (פסחים פז:). וְכֵן נֹחַ, אַף עַל פִּי שֶׁהוֹכִיחַ עַל הַמַּעֲשִׂים הַמְקֻלְקָלִים עִנְיַן הַמְּדִינוֹת, לֹא הוֹרָה אוֹתָם לָדַעַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא הָיָה צַדִּיק תָּמִים בָּעִיּוּן וּבַמַּעֲשֶׂה. כִּי אָמְנָם צַדִּיק הַמַּשְׁלִים עַצְמוֹ בִּלְבַד הוּא רָאוּי שֶׁיִּמָּלֵט עַצְמוֹ בִּלְבַד, אֲבָל הַמַּשְׁלִים גַּם אֶת זוּלָתוֹ הוּא רָאוּי שֶׁיִּמָּלֵט גַּם אֶת זוּלָתוֹ, כִּי בָּזֶה יֵשׁ תִּקְוָה שֶׁיַּחֲזִירֵם בִּתְשׁוּבָה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות יט.): "אִם רָאִיתָ תַּלְמִיד חָכָם שֶׁסָּרַח בַּיּוֹם אַל תְּהַרְהֵר אַחֲרָיו בַּלַּיְלָה, שֶׁוַּדַּאי עָשָׂה תְּשׁוּבָה". חסלת פרשת בראשית.
טאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת נֹחַ. עִנְיָנָיו וְיַלְדֵי יָמָיו.
צַדִּיק. בְּמַעֲשֶׂה.
תָּמִים. בַּמֻשְׂכָּלוֹת.
בְּדוֹרוֹתָיו. כְּפִי דּוֹרוֹתָיו, וְהֵם הָיוּ קְצָת דּוֹרוֹ שֶׁל מְתוּשֶׁלַח וְשֶׁל לֶמֶךְ וְשֶׁלּוֹ, וְהַדּוֹרוֹת שֶׁהוֹלִידוּ בְּנֵי דּוֹרוֹ בְּאַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים שָׁנָה:
אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ. הָלַךְ בִּדְרָכָיו לְהֵיטִיב לְזוּלָתוֹ, וְהוֹכִיחַ בְּנֵי דּוֹרוֹ כְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וְכֵן כָּתַב עָלָיו בְּרוּס הַכַּלְדִּיִּי:
יוַיּוֹלֶד נֹחַ. מֵאָז שֶׁהִתְחִיל לְהוֹכִיחַ בְּנֵי דּוֹרוֹ זָכָה לְבָנִים.
יבוְהִנֵּה נִשְׁחָתָה. מֵעַצְמָהּ, כִּי בְּזוּלַת עֹנֶשׁ הָיְתָה בְּדֶרֶךְ הַשְׁחָתָה בְּהַשְׁחָתַת דַּרְכָּם הַמְקַלְקֶלֶת הַתּוֹלָדָה וּבַגָּזֵל הַמְקַלְקֵל הַמְּדִינוֹת, כְּעִנְיַן "וְטַחֲנִי קָמַח" (ישעיהו מז:ב).
יגקֵץ כָּל בָּשָׂר. שֶׁקָּצַבְתִּי לָהֶם זְמַן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה.
בָּא לְפָנַי. שֶׁקָּבַעְתִּי לָהֶם לִתְשׁוּבָה.
כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם. שֶׁכֻּלָּם גּוֹזְלִים זֶה אֶת זֶה. הַבְּעָלִים גּוֹזְלִים אֶת הָאָרִיס בְּכֹחַ, וְהָאָרִיס גּוֹזֵל אֶת הַבְּעָלִים בְּמִרְמָה, בְּאֹפֶן שֶׁהָאָרֶץ נוֹתֶנֶת כָּל פֵּרוֹתֶיהָ לַגַּזְלָנִים:
וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָרֶץ. אַשְׁחִיתֵם יַחְדָּיו עִם הָאָרֶץ, שֶׁאַשְׁחִית מֶזֶג הָאָרֶץ וְהָאֲוִיר בִּנְטִיַּת גַּלְגַּל חַמָּה שֶׁהִטָּה מִמַּשְׁוֶה הַיּוֹם מִן הַמַּבּוּל וְאֵילָךְ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ הוּא יִתְבָּרַךְ בְּמַעֲנֵהוּ לְאִיּוֹב (איוב לח:ד-טו), וְלָכֵן נִמְעֲטוּ שְׁנֵי חַיֵּי הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי תֵּכֶף אַחַר הַמַּבּוּל, כִּי לֹא הָיוּ עוֹד הַמְּזָגִים וְהַפֵּרוֹת עַל שְׁלֵמוּתָם הָרִאשׁוֹן. וְלָזֶה הוּתַּר לַמִּין הָאֱנוֹשִׁי אֲכִילַת בַּעֲלֵי חַיִּים אַחַר הַמַּבּוּל:
ידעֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת. בַּזְּמַן הַקָּצוּב לָהֶם לְמַעַן יִרְאוּ וְיָשׁוּבוּ:
טזבְּצִדָּהּ תָּשִׂים. בְּצַד רָחְבָּהּ, כִּי הוּא יִקָּרֵא צַד, וּפְאַת הָאֹרֶךְ יִקָּרֵא צֶלַע.
תַּחְתִּיִּם. הַמּוּרְגָּלִים בָּאֳנִיּוֹת.
שְׁנִיִּים וּשְׁלִישִׁים. דּוֹמִים לַתַּחְתִּיִּים הַמֻּרְגָּלִים:
יזוַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל. אַתָּה תַּשְׁלִים הַתֵּיבָה וַאֲנִי תֵּכֶף אָבִיא אֶת הַמַּבּוּל, וְהוּא לְשׁוֹן מַפָּלָה וְהֶפְסֵד כְּעִנְיַן "כָל נְבֵלָה" (דברים יד:כא). אָמַר אֲנִי אָבִיא אֶת הַמַּפָּלָה וְהַהֶפְסֵד שֶׁאָמַרְתִּי בְּאָמְרִי וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָרֶץ:
יחוַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי. אַחַר הַמַּבּוּל.
כאוְאַתָּה. עַתָּה קַח מִכָּל מַאֲכָל, מַאֲכָלִים שׁוֹנִים לְמִינִים שׁוֹנִים.