אאֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. אֶל הַמָּקוֹם מֵהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָ אוֹתָהּ בְּמַרְאוֹת אֱלֹהִים, לְפִיכָךְ עָבַר בָּאָרֶץ וְלֹא נָטַע אָהֳלוֹ עַד הַמָּקוֹם שֶׁנִּרְאָה אֵלָיו שָׁם הָאֵל יִתְבָּרַךְ, כְּאָמְרוֹ וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם וַיֵּרָא אֵלָיו ה' וַיֹּאמֶר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת.
בוֶהְיֵה בְּרָכָה. בִּרְכַּת ה' הִיא שֶׁיִּשְׂמַח ה' בְּמַעֲשָׂיו, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ז): יִשְׁמָעֵאל בְּנִי, בָּרְכֵנִי. אָמַרְתִּי לוֹ: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ וְיִגֹּלוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ. אָמַר: אִם כֵּן הֱיֵה לִי בְּרָכָה בְּמַה שֶׁתִּתְבּוֹנֵן וְתִקְנֶה שְׁלֵמוּת וּתְלַמֵּד דַּעַת אֶת הָעָם.
הוַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן. שֶׁהָיְתָה מְפֻרְסֶמֶת אֶצְלָם לְאֶרֶץ מוּכֶנֶת לְהִתְבּוֹנְנוּת וְלַעֲבוֹדַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ.
וַיָּבוֹא אַרְצָה כְּנָעַן. לֹא כְּעִנְיַן יְצִיאַת תֶּרַח לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, שֶׁלֹּא בָּא אֶלָּא עַד חָרָן.
ווַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ. לֹא הִתְעַכֵּב בְּמָקוֹם מִמֶּנָּה עַד שֶׁנִּרְאָה אֵלָיו הָאֵל יִתְבָּרַךְ כַּאֲשֶׁר יְעָדוֹ בְּאָמְרוֹ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ:
חבֵּית אֵל מִיָּם וְהָעַי מִקֶּדֶם. בֵּין שְׁתֵּי עֲיָירוֹת גְּדוֹלוֹת, לְמַעַן יִרְבּוּ הַבָּאִים לִשְׁמֹעַ בְּקָרְאוֹ בְּשֵׁם ה':
טהָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה. כְּשֶׁנָּסַע מִמָּקוֹם לְמָקוֹם כְּמִנְהַג הָרוֹעִים, לֹא הָלַךְ לַמִּזְרָח וְלֹא לַמַּעֲרָב, שֶׁלֹּא לִנְטוֹת מֵאַחַת מִשְּׁתֵּי הָעֲיָרוֹת שֶׁהִתְחִילוּ קְצָתָן לְהִמָּשֵׁךְ אַחֲרָיו.
ילָגוּר שָׁם. לֹא לְהִשְׁתַּקֵּעַ.
יאכַּאֲשֶׁר הִקְרִיב. קָרוֹב לְעֵת הַצּוֹרֶךְ, פֶּן תִּשְׁכַּח.
לָבוֹא מִצְרָיְמָה. בֵּית הַוַּעַד לִזְנוּת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם (יחזקאל כג:כ) "אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם וְזִרְמַת סוּסִים זִרְמָתָם וְכוּ'":
יבוְהָרְגוּ אֹתִי. שֶׁלֹּא יְקַוּוּ שֶׁאַסְכִּים לְתִתֵּךְ לָהֶם.
יגלְמַעַן יִיטַב לִי. לְמַעַן כְּשֶׁתֹּאמְרִי שֶׁאַתְּ אֲחֹתִי, יְקַוֶּה כָּל אֶחָד מֵהֶם שֶׁאַשִּׂיאֵךְ לוֹ, וְלֹא יַחְשֹׁב שׁוּם אֶחָד מֵהֶם לְהָרְגֵנוּ, אֲבָל יֵיטִיב לִי בְּמֹהַר וּבְמַתָּן, כְּמוֹ שֶׁהָיָה הַמִּנְהָג אָז שֶׁהָיוּ מְפַתִּים אֶת אֲבִי הָאִשָּׁה בְּמֹהַר וּקְרוֹבֶיהָ בְּמִגְדָּנוֹת כְּדֵי שֶׁיַּסְכִּימוּ לָתֵת אוֹתָהּ לַתּוֹבֵעַ, וְלָזֶה אָמְרָה תּוֹרָה "מָהֹר יִמְהָרֶנָּה... אִם מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ כֶּסֶף יִשְׁקֹל" (שמות כב:טו-טז), וּבֵין כָּךְ חָשַׁב לָצֵאת מִשָּׁם.
ידוַיִּרְאוּ הַמִּצְרִים. כֻּלָּם נָתְנוּ עֵינֵיהֶם בָּהּ כַּאֲשֶׁר חָשַׁב אַבְרָהָם.
טווַיִּרְאוּ אוֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה. וְהֵם בִּטְּלוּ מַחֲשֶׁבֶת הֶהָמוֹן.
טזוַתֻּקַּח הָאִשָּׁה וּלְאַבְרָם הֵיטִיב. שֶׁלֹּא נִמְלְכוּ רִאשׁוֹנָה בּוֹ לְפַתּוֹתוֹ כְּמוֹ שֶׁהָיָה הַמִּנְהָג, וְזֶה כִּי חָשְׁבוּ שֶׁלֹּא הָיָה צֹרֶךְ לָזֶה כְּלָל מֵאַחַר שֶׁלְּקָחָהּ הַמֶּלֶךְ לְאִשָּׁה, וּמֵאַחַר שֶׁאָמְרָה שֶׁהָיְתָה אֲחוֹת אַבְרָהָם בִּלְבַד וּרְאוּיָה לְהִנָּשֵׂא, לֹא הָיוּ נִשּׂוּאִין מְעֻלִּים מֵאֵלּוּ שֶׁהָיוּ לְהִנָּשֵׂא לַמֶּלֶךְ לְאִשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד בְּאָמְרוֹ וָאֶקַּח אוֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה, אֲבָל לְקָחוּהָ לַמֶּלֶךְ רִאשׁוֹנָה וְאַחַר כָּךְ הַמֶּלֶךְ הֵיטִיב בַּעֲבוּרָהּ בְּמֹהַר וּבְמַתָּן כַּמִּנְהָג.
צֹאן וּבָקָר וַעֲבָדִים. רַב כְּיַד הַמֶּלֶךְ.
יזוַיְנַגַּע ה' אֶת פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדוֹלִים. אֶת פַּרְעֹה לְבַדּוֹ בִּגְדוֹלִים.
וְאֶת בֵּיתוֹ. נָתַן נְגָעִים גַּם בְּבֵיתוֹ, אֲבָל לֹא גְּדוֹלִים כְּשֶׁל פַּרְעֹה, וְזֶה לְמַעַן יִרְאוּ שֶׁהַצַּדֶּקֶת לְבַדָּהּ נִמְלֶטֶת וְיַכִּירוּ שֶׁהַכֹּל הָיָה בַּעֲבוּרָהּ לְמַעַן יָשׁוּבוּ מֵרִשְׁעָם:
יחלָמָּה לֹא הִגַּדְתָּ לִּי. שֶׁגַּם אִם הָיִיתָ חוֹשֵׁד אֶת הֶהָמוֹן, לֹא הָיָה לְךָ לַחֲשֹׁד אֶת הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בַּמִּשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ:
יטלָמָה אָמַרְתָּ אֲחוֹתִי הִיא. אֲפִלּוּ אַחַר שֶׁהוּבֵאת לְבֵיתִי?
וָאֶקַּח אוֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה. לֹא לְפִילֶגֶשׁ, וְזֶה בִּלְתִּי רְשׁוּתְךָ, כִּי חָשַׁבְתִּי שֶׁבִּהְיוֹתָהּ אֲחוֹתְךָ יִיטַב בְּעֵינֶיךָ לְהִתְחַתֵּן בְּמֶלֶךְ.