פרק מ

אחָטְאוּ מַשְׁקֵה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְהָאוֹפֶה. עַבְדֵי שַׂר הַמַּשְׁקִים וְעַבְדֵי שַׂר הָאוֹפִים.

בוַיִּקְצֹף פַּרְעֹה עַל שְׁנֵי סָרִיסָיו. שֶׁלֹּא הִשְׁגִּיחוּ עַל עַבְדֵיהֶם.

ההַמַּשְׁקֶה וְהָאוֹפֶה... אֲשֶׁר אֲסוּרִים. חָלְמוּ כְּמוֹ מַשְׁקֶה וְאוֹפֶה, לֹא כְּמוֹ שָׂרִים מְצֻוִּים לְעַבְדֵיהֶם, וְזֶה בִּהְיוֹתָם אֲסוּרִים וְלִבָּם חָלָל בְּקִרְבָּם, בִּלְתִּי מְהַרְהֵר בִּשְׂרָרָה.

זסְרִיסֵי פַרְעֹה אֲשֶׁר אִתּוֹ בְמִשְׁמַר בֵּית אֲדֹנָיו. בִּשְׁבִיל שֶׁהִפְקִיד אוֹתָם אֲדוֹנָיו בְּיָדוֹ, כְּאָמְרוֹ וַיִּפְקֹד שַׂר הַטַּבָּחִים אֶת יוֹסֵף אִתָּם, כִּי לוּלֵא זֶה לֹא הָיָה רָאוּי לְיוֹסֵף לַחֲקֹר עַל מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם:

חהֲלֹא לֵאלֹהִים פִּתְרוֹנִים. הִנֵּה חָכְמַת הַפִּתְרוֹן הִיא בָּאָדָם מִצַּד מַה שֶּׁהוּא בְּצֶלֶם אֱלֹהִים, וְלָזֶה יִתָּכֵן שֶׁתִּהְיֶה גַּם בִּי אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי עַתָּה עֶבֶד וּבְבֵית הָאֲסוּרִים, וּמִפְּנֵי זֶה אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא צְדַקְתֶּם בְּמַה שֶׁאֲמַרְתֶּם וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ:

יגכַּמִּשְׁפָּט הָרִאשׁוֹן. קוֹדֶם שֶׁעָלִיתָ לִהְיוֹת שַׂר.
אֲשֶׁר הָיִיתָ מַשְׁקֵהוּ. אַתָּה בְּעַצְמְךָ, וְזֶה יַעֲשֶׂה עַתָּה לְהַרְאוֹת וּלְהוֹדִיעַ שֶׁהוּא מְקַבֵּל אוֹתְךָ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת:

ידכִּי אִם זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ. וְזֶה יוֹרֶה שֶׁכָּל כָּךְ תִּהְיֶה חִבָּתוֹ עִמָּךְ, שֶׁאִם תַּזְכִּירֵנִי כַּאֲשֶׁר יִיטַב לָךְ, שֶׁתִּמְצָא שָׁעָה הֲגוּנָה לָזֶה:
וְהִזְכַּרְתַּנִי אֶל פַּרְעֹה. הַמַּכִּיר אוֹתִי כְּשֶׁהָיִיתִי בְּבֵית שַׂר הַטַּבָּחִים.
וְהוֹצֵאתַנִי. הִנֵּה תּוֹצִיאֵנִי בְּלִי סָפֵק.

טוכִּי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי וְגַם פֹּה לֹא עָשִׂיתִי מְאוּמָה. וְהַטַּעַם שֶׁיּוֹצִיאֵנִי בְּלִי סָפֵק כִּדְבָרֶךָ, כִּי אָמְנָם יִמָּצֵא שֶׁלֹּא הָיָה עַבְדוּתִי וְלֹא מַאֲסָרִי בְּסִבַּת חֵטְא שֶׁנִּמְצָא עָלַי.

טזכִּי טוֹב פָּתָר. וְהָיָה מְקַוֶּה שֶׁיִּפְתּוֹר גַּם בַּעֲדוֹ לְטוֹב, שֶׁהַחֲלוֹמוֹת הוֹלְכִים אַחַר הַפֶּה כְּדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כְּאָמְרוֹ כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָהֶם יוֹסֵף: