אמֵתָה אָנֹכִי. כְּעִנְיַן "הֵן אֲנִי עֵץ יָבֵשׁ" (ישעיהו נו:ג).
בוַיִּחַר. עַל אָמְרָהּ הָבָה לִי, כְּאִלּוּ הָיָה בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת זֶה, וְכָעַס בְּקִנְאָתוֹ לִכְבוֹד קוֹנוֹ, וְלֹא הִבִּיט לְאַהֲבָתוֹ אוֹתָהּ בָּזֶה.
אֲשֶׁר מָנַע מִמֵּךְ. שֶׁיָּצַר אוֹתָךְ עֲקָרָה שֶׁהִכִּיר בָּהּ סִימָנֵי אַיְלוֹנִית.
גבּוֹא אֵלֶיהָ. וּבָזֶה אָמַרְתִּי הָבָה לִי, לֹא שֶׁחָשַׁבְתִּי שֶׁיִּהְיֶה בְּיָדְךָ רְפוּאָה שֶׁל עֲקָרָה.
וְאִבָּנֶה גַּם אָנֹכִי. כְּמוֹ אֲחוֹתִי.
מִמֶּנָּה. שֶׁבְּקִנְאַת חֲבֶרְתִּי יִתְעוֹרֵר טֶבַע כְּלֵי הַזֶּרַע לִפְעוּלוֹתָם (מגילה יג.).
ודָּנַנִּי אֱלֹהִים. צַדִּיק הוּא בְּדִינוֹ שֶׁלֹּא נָתַן לִי הֵרָיוֹן.
וְגַם שָׁמַע בְּקוֹלִי. וְאַף עַל פִּי כֵן קִבֵּל תְּפִלָּתִי:
וַיִּתֶּן לִי בֵּן. חוּטְרָא לִידָא וּמָרָא לִקְבוּרָה (יבמות סה:), כֵּיוָן שֶׁנּוֹלַד עַל בִּרְכַּי. וְהִנֵּה הִסְכִּימוּ הַגְּבִירוֹת בְּדִבְרֵיהֶן אֵלֶּה שֶׁתִּהְיֶינָה הַשְּׁפָחוֹת מְשֻׁחְרָרוֹת, וְזֶה בְּאָמְרָן שֶׁיִּהְיוּ בְּנֵי הַשְּׁפָחוֹת לָהֶן לְבָנִים לֹא לַעֲבָדִים, כְּמוֹ שֶׁהָיָה הַדִּין אִם הָיוּ אִמּוֹתָם שְׁפָחוֹת, כְּאָמְרוֹ "הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדוֹנֶיהָ" (שמות כא:ד). לְפִיכָךְ לֹא שִׁעְבְּדוּ בָּהֶן כְּמוֹ שֶׁשִּׁעְבְּדָה שָׂרָה אֶת הָגָר בְּהַסְכָּמַת אִישָׁהּ, כְּאָמְרוֹ "הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ" (בראשית טז:ו). וּבְכֵן הָיוּ כֻּלָּם בְּנֵי יַעֲקֹב לְיָרְשׁוֹ, וְהָיוּ כֻּלָּם רְצוּיִים לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי ה' בָּאֵפוֹד וּבַחֹשֶׁן, שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם נֶחְשָׁב לְיַעֲקֹב זַרְעוֹ הַמְיֻחָס אַחֲרָיו. וְהֵפֶךְ זֶה הָיָה בְּיִשְׁמָעֵאל, כְּאָמְרוֹ "כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע" (בראשית כא:יב).
חנַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים נִפְתַּלְתִּי. מִלְּשׁוֹן "צָמִיד פָּתִיל" (במדבר יט:טו), חִבּוּרִים אֱלֹהִים וְשֶׁל קְדֻשָּׁה הִתְחַבַּרְתִּי לְבַעֲלִי.
עִם אֲחוֹתִי. וְזֶה עָשִׂיתִי יַחְדָּיו עִם אֲחוֹתִי, שֶׁהִכְנַסְנוּ אֶת צָרוֹתֵינוּ לְבָתֵּינוּ יַחְדָּיו לְהַעֲמִיד שְׁבָטִים. כִּי אָמְנָם הִכְנִיסָה לֵאָה אֶת זִלְפָּה לְיַעֲקֹב בְּהֶכְרֵחַ קוֹדֶם שֶׁיִּוָּלֵד נַפְתָּלִי, כִּי בְּשֶׁבַע שָׁנִים נוֹלְדוּ שְׁמוֹנָה שְׁבָטִים: שִׁשָּׁה בְּנֵי לֵאָה וּשְׁנֵי בְּנֵי זִלְפָּה. וּכְשֶׁנַּחְשׁוֹב תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים לְכָל עִבּוּר, הֵם שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם חֳדָשִׁים שֶׁהֵם שֵׁשׁ שָׁנִים, מִלְּבַד תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים עִבּוּר דָּן שֶׁקָּדְמוּ לְכָל עִבּוּרֵי הַשְּׁמוֹנָה שְׁבָטִים. וּמִכָּל זֶה יִתְחַיֵּב שֶׁמָּסְרָה לֵאָה אֶת זִלְפָּה לְיַעֲקֹב קוֹדֶם לֵידַת נַפְתָּלִי, כִּי בְּאוֹפֶן אַחֵר לֹא יַסְפִּיק זְמַן הַשֶּׁבַע שָׁנִים לְעִבּוּרֵי כֻּלָּם, אִם לֹא נֹאמַר שֶׁנּוֹלְדוּ כֻּלָּם לְשִׁבְעָה חֳדָשִׁים וְשֶׁתֵּכֶף שֶׁיָּלְדוּ נִתְעַבְּרוּ וְלֹא שָׁמְרוּ שׁוּם טֻמְאַת לֵידָה.
גַּם יָכֹלְתִּי. הִשַּׂגְתִּי מַה שֶּׁרָצִיתִי בְּעִנְיַן מְסִירַת שִׁפְחָתִי לְבַעֲלִי:
יאבָּא גָּד. זֶה בָּא בְּמִקְרֶה, כִּי לֹא הָיְתָה כַּוָּנָתִי לְהָבִיא זֶה לָעוֹלָם לוּלֵי שֶׁעָמַדְתִּי מִלֶּדֶת. וְנִכְתַּב בָּגָד מִלָּה אַחַת, כִּי הָיָה הַהֵרָיוֹן לָהּ בּוֹגֵד כְּמוֹ אַכְזָב שֶׁפָּסַק הַהֵרָיוֹן מִמֶּנָּה אַחַר שֶׁהִתְחִיל, כְּעִנְיַן "אַחַי בָּגְדוּ כְמוֹ נָחַל" (איוב ו:טו):
יגבְּאָשְׁרִי. זֶה הַבֵּן הוּא נִכְלָל בָּאוֹשֶׁר שֶׁלִּי כִּי גַּם זֶה לִי בֵּן.
ידוַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן. כְּשֶׁרָאָה שֶׁאִמּוֹ מִצְטַעֶרֶת עַל שֶׁעָמְדָה מִלֶּדֶת:
וַיִּמְצָא דוּדָאִים. מִין עֵשֶׂב טוֹב הָרֵיחַ וּמֵכִין כְּלֵי הַזֶּרַע אֶל הַתּוֹלָדָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל הַשּׁוּם (בבא קמא פב.) וְשֶׁלְּכָךְ הָיוּ אוֹכְלִים אוֹתוֹ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, וְכֵן הָיָה מִין הַדּוּדָאִים אוֹ טוֹב מִמֶּנּוּ עִם הוֹסִיפָם אַהֲבַת הַזִּוּוּג, כְּאָמְרוֹ (שיר השירים ז:יג-יד) "שָׁם אֶתֵּן אֶת דּוֹדַי לָךְ, הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ". וּבָזֶה הוֹדִיעָנוּ צִדְקַת רְאוּבֵן וְחָכְמָתוֹ עִם הֱיוֹתוֹ אָז בֶּן אַרְבַּע אוֹ חָמֵשׁ שָׁנִים לְמַרְבֶּה.
טוהַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי. שֶׁלֹּא הָיָה לָךְ לְהַסְכִּים שֶׁתִּהְיִי אַתְּ צָרָתִי, כְּאָמְרוֹ "וְאִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ לֹא תִקַּח לִצְרוֹר" (ויקרא יח:יח):
וְלָקַחַת גַּם אֶת דּוּדָאֵי בְּנִי. לְהוֹסִיף אַהֲבָתְךָ וְשִׂנְאָתוֹ אוֹתִי.
לָכֵן יִשְׁכַּב עִמָּךְ הַלַּיְלָה. שֶׁתִּקְדַּם פְּעֻלַּת הַדּוּדָאִים וּסְגֻלָּתָם בָּךְ לִפְעֻלָּתָם בִּי, וְלֹא יַגִּיעֵךְ נֶזֶק בְּמַה שֶׁתִּתְּנִי לִי מֵהֶם עַתָּה, כִּי לֹא יֶחְדַּל מִי שֶׁיִּמְצָא מֵהֶם בַּעֲדִי אַחֲרֵי כֵן, כָּל שֶׁכֵּן בִּהְיוֹתָם הֶפְקֵר כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה עב:ב).
טזאֵלַי תָּבוֹא כִּי שָׂכֹר שְׂכַרְתִּיךָ. וְלֹא תַּעֲשֶׂה עָוֶל בָּזֶה לְבַטֵּל עוֹנַת אֲחוֹתִי, בִּהְיוֹת זֶה מִדַּעְתָּהּ וּבְהַסְכָּמָתָהּ. וּבָזֶה הַסִּפּוּר הַנִּרְאֶה מְגֻנֶּה אֵצֶל מְגַלֵּי פָּנִים בַּתּוֹרָה, הוֹדִיעֵנוּ אָמְנָם שֶׁהָיָה עִנְיַן הַתּוֹלָדָה אֵצֶל הָאָבוֹת כְּמוֹ שֶׁהָיָה עִנְיָנוֹ אֵצֶל אָדָם וְאִשְׁתּוֹ קוֹדֶם חֶטְאָם, כִּי לֹא הָיְתָה כַּוָּנָתָם בּוֹ לַהֲנָאַת עַצְמָם כְּלָל, אֲבָל הָיָה לְהָקִים זֶרַע בִּלְבַד לִכְבוֹד קוֹנָם וְלַעֲבוֹדָתוֹ. וְהוֹדִיעַ שֶׁכְּהִיוֹת כַּוָּנַת הָאִמָּהוֹת רְצוּיָה לִפְנֵי הָאֵל יִתְבָּרַךְ בְּהִשְׁתַּדְּלוּתָן בְּהַכְנָסַת הַצָּרוֹת וְעִנְיַן הַדּוּדָאִים, נִשְׁמְעָה תְּפִלָּתָן עַל זֶה, כִּי רָאוּי לַצַּדִּיק שֶׁיַּעֲשֶׂה הִשְׁתַּדְּלוּת הַטִּבְעִי הָאֶפְשָׁר אֶצְלוֹ לְהַשִּׂיג חֶפְצוֹ, וְעִם זֶה יִתְפַּלֵּל שֶׁיַּשִּׂיג הַתַּכְלִית, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יְבָמוֹת נד:) שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָם שֶׁל צַדִּיקִים.
וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ בַּלַּיְלָה הוּא. מִדַּעְתּוֹ, בִּרְאוֹתוֹ זְרִיזוּת לֵאָה וְטוֹב כַּוָּנָתָהּ בָּזֶה.
יזוַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶל לֵאָה. שֶׁהִקְדִּימָה הִשְׁתַּדְּלוּתָהּ בָּזֶה עִם תְּפִלָּתָהּ, בְּאָמְרָהּ נָתַן אֱלֹהִים שְׂכָרִי אֲשֶׁר נָתַתִּי שִׁפְחָתִי לְאִישִׁי, וְזֶה הָיָה הִשְׁתַּדְּלוּת הָרִאשׁוֹן כְּשֶׁהִכְנִיסָה צָרָתָהּ לְבֵיתָהּ.
כזְבָדַנִי אֱלֹהִים אוֹתִי. נָתַן לִי חֵלֶק וְגָמוּל עַל הַשְׁתַּדְּלוּת הַשְּׁנִי בַּדּוּדָאִים, שֶׁשְּׂכַר מִצְוָה מִצְוָה.
אוֹתִי זֵבֶד טוֹב. כִּי הָיָה עִמִּי חֵלֶק טוֹב שֶׁלֹּא הִתְכַּוַּנְתִּי לְשׁוּם תַּעֲנוּג אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ.
כבוַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל. שֶׁהִשְׁתַּדְּלָה לְהוֹלִיד בְּהַכְנִיסָה צָרָתָהּ לְבֵיתָהּ וּבְעִנְיַן הַדּוּדָאִים.
וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִים. שֶׁהִתְפַּלְלָה אַחַר שֶׁעָשְׂתָה שְׁנֵי מִינֵי הִשְׁתַּדְּלוּת:
כגאֶת חֶרְפָּתִי. שֶׁקִּבֵּל תְּפִלַּת אֲחוֹתִי וְלֹא הָיָה מְקַבֵּל תְּפִלָּתִי:
כדיוֹסֵף ה' לִי בֵּן אַחֵר. עַל הַהִשְׁתַּדְּלוּת הַשֵּׁנִי כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה לַאֲחוֹתִי:
כהשַׁלְּחֵנִי וְאֵלֵכָה. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה אָז בְּיָדוֹ מִקְנֶה, כִּי בְמַקְלוֹ עָבַר, אָמְנָם הָיָה בְּיָדוֹ דֵּי לִחְיוֹת עִם נָשָׁיו וּבָנָיו, לְפָחוֹת דֵּי לִקְנוֹת לֶחֶם וְשִׂמְלָה וּמָזוֹן לַדֶּרֶךְ, כִּי בְּאֹפֶן אַחֵר לֹא הָיָה רָאוּי לְצַדִּיק וְחָכָם שֶׁיַּחְפֹּץ לָלֶכֶת לָמוּת וּלְהָמִית בָּרָעָב, וְלֹא יַעֲלֶה עַל לֵב שֶׁיַּסְכִּים עַל יָדוֹ לָבָן שֶׁהָיָה עָשִׁיר וּנְשׂוּא פָנִים בְּעִירוֹ, וִישַׁלְּחֵהוּ עִם בְּנוֹתָיו וּבְנֵי בְנוֹתָיו לְהָמִית אֶת כָּל הַקָּהָל בָּרָעָב וּבַצָּמָא וּבְעֵרוֹם בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה. וְהִנֵּה לָבָן הִתְחַנֵּן לוֹ שֶׁיֵּשֵׁב עִמּוֹ לְתוֹעַלְתּוֹ כְּאָמְרוֹ וַיְבָרְכֵנִי ה' בִּגְלָלֶךָ:
כזאִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ. אִם אוֹתִי אָהַבְתָּ כְּמוֹ שֶׁרָאוּי מִצַּד הַקּוּרְבָה, אֵין רָאוּי שֶׁתַּעַזְבֵנִי, וְזֶה כִּי נִחַשְׁתִּי שֶׁבָּאָה בְּבֵיתִי בְּרָכָה לְרַגְלֶיךָ בִּרְבוֹת הַמִּקְנֶה וּבִשְׁאָר נְכָסִים, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות מב.) תֵּכֶף לְתַלְמִיד חָכָם בְּרָכָה.
וַיְבָרְכֵנִי ה' בִּגְלָלֶךָ. וְגַם רָאִיתִי שֶׁהוֹצֵאתִי מִן הַמִּקְנֶה דָּמִים מְרֻבִּים וְעֹשֶׁר יוֹתֵר מִן הַמֻּרְגָּל, וְיָדַעְתִּי שֶׁזֶּה הָיָה בִּגְלָלֶךָ, וְאוּלַי הַתְּרָפִים דִּבְּרוּ זֶה.
כטאַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עֲבַדְתִּיךָ. לֹא תְיַחֵס תּוֹסֶפֶת הַמִּקְנֶה אֶל הַנַּחַשׁ הַנִּמְשָׁךְ אַחַר הַמַּזָּל, אֲבָל תְּיַחֵס לִשְׁלֵמוּת עֲבוֹדָתִי שֶׁהָיְתָה עִם בְּקִיאוּת וְהִשְׁתַּדְּלוּת רַב בִּמְלֶאכֶת מִרְעֵה הַצֹּאן.
וְאֵת אֲשֶׁר הָיָה מִקְנְךָ אִתִּי. שֶׁהָיוּ בּוֹ נִשְׁבָּרוֹת וְחוֹלוֹת, וְחָבַשְׁתִּי אֶת הַנִּשְׁבֶּרֶת וְרִפֵּאתִי לַחוֹלָה, כָּרָאוּי לְרוֹעֵי הַבָּקָר:
לוַיְבָרֶךְ ה' אוֹתְךָ לְרַגְלִי. אָמְנָם בְּמַה שֶׁאָמַרְתָּ שֶׁבֵּרַךְ ה' אוֹתְךָ לְרַגְלִי הוּא אֱמֶת בְּלִי סָפֵק.
וְעַתָּה. מֵאַחַר שֶׁהָאֵל יִתְבָּרַךְ בֵּרַךְ אוֹתְךָ בִּשְׁבִילִי:
מָתַי אֶעֱשֶׂה גַם אָנֹכִי. אֵיזֶה מַעֲשֶׂה מְבֹרָךְ מֵאִתּוֹ לְבֵיתִי, כְּמוֹ שֶׁעָשִׂיתָ אַתָּה בִּגְלָלִי לְבֵיתְךָ, וְלֹא יַסְפִּיק לָזֶה הַשָּׂכָר הַמֻּרְגָּל לָרוֹעִים:
לאמָה אֶתֶּן לָךְ. שֶׁיִּהְיֶה לְךָ תְּמוּרַת מַה שֶׁאַתָּה מְצַפֶּה לְהַשִּׂיג?
לֹא תִתֶּן לִי מְאוּמָה. שֶׁאִם הָאֵל יִתְבָּרַךְ יִתֵּן חֵן בַּעֲדִי, לֹא יַמְעִיט אֶת הַמּוּכָן לְךָ, כְּאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "אֵין אָדָם נוֹגֵעַ בַּמּוּכָן לַחֲבֵרוֹ" (יומא לח.).
לבהָסֵר מִשָּׁם כָּל שֶׂה. הַקְּטַנִּים וְלֹא הַגְּדוֹלִים, לְמַעַן יוֹלִידוּ קְצָתָם בְּדוֹמֶה וְיִפְּלוּ לְחֶלְקִי:
לגוְעָנְתָה בִּי צִדְקָתִי כִּי תָבֹא עַל שְׂכָרִי לְפָנֶיךָ. שֶׁכְּשֶׁתָּבֹא צִדְקָתִי לְהֵרָאוֹת הָרָאוּי לְחֶלְקִי בַּנּוֹלָדִים, תָּעִיד לְפָנֶיךָ עַל שְׁלֵמוּת עֲבוֹדָתִי אֲשֶׁר בִּשְׂכָרָהּ יְשַׁנֶּה הָאֵל יִתְבָּרַךְ בַּנּוֹלָדִים אֶת הַחֵלֶק הָרָאוּי לְךָ כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה שֶׁלִּי.
לדלוּ יְהִי כִּדְבָרֶיךָ. שֶׁתִּתְפַּיֵּס בְּמַה שֶּׁאָמַרְתָּ:
להוַיָּסַר בַּיּוֹם הַהוּא אֶת הַתְּיָשִׁים. אַחַר שֶׁאָמַר יְהִי כִדְבָרֶךָ, שִׁנָּה טַעְמוֹ וְהֵסִיר בַּיּוֹם הַהוּא קְטַנִּים וּגְדוֹלִים.
לחלְנֹכַח הַצֹּאן. וְהָיָה מַצִּיג הַמַּקְלוֹת לְעֵינֵי הַצֹּאן, כְּדֵי שֶׁיִּסְתַּכְּלוּ בְּחִדּוּשׁ פְּעֻלַּת הַמַּצִּיג, וּתְצֻיַּר בְּדִמְיוֹנָם בְּעֵת הַהֵרָיוֹן, כִּי הַצִּיּוּר בְּכֹחַ הַמְדַמֶּה בְּעֵת הֵרָיוֹן יִפְעַל עַל הָרֹב בַּנּוֹלָד דְּמוּת דָּבָר הַמְצֻיָּר.
מאֶל עָקֹד וְכָל חוּם בְּצֹאן לָבָן. אַחַר שֶׁהֶחֱלִיף מַשְׂכֻּרְתּוֹ וְהִשְׁאִיר בְּעֶדְרוֹ עָקֹד וְכָל חוּם:
מבוּבְהַעֲטִיף הַצֹּאן לֹא יָשִׂים. כְּדֵי שֶׁלֹּא יַחְשֹׁב לָבָן שֶׁהַדָּבָר בְּמִרְמַת אֵיזוֹ מְלָאכָה.
מגוַיִּפְרֹץ הָאִישׁ. פָּרַץ אֶת גְּבוּל הַהַצְלָחָה הַמֻּרְגֶּלֶת בִּמְלֶאכֶת מִרְעֵה הַצֹּאן.