אוַיְבָרֶךְ אֶתְהֶן. כְּבָר אָמְרוּ: "אַל תְּהִי בִּרְכַּת הֶדְיוֹט קַלָּה בְּעֵינֶיךָ" (מגילה טו.). אָמְנָם סִפֵּר בִּרְכַּת לָבָן לִבְנוֹתָיו לְהוֹרוֹת שֶׁבִּרְכַּת הָאָב אֲשֶׁר הִיא עַל בָּנָיו בְּכָל נַפְשׁוֹ בְּלִי סָפֵק רָאוּי שֶׁתָּחוּל יוֹתֵר בִּסְגֻלַּת צֶלֶם אֱלֹהִים הַמְבָרֵךְ, כְּאָמְרוֹ "בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי" (בראשית כז:ד).
גמַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה. הַמַּחֲנֶה שֶׁלִּי שֶׁפָּגְעוּ בּוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים, אֵין סָפֵק שֶׁהוּא מַחֲנֵה אֱלֹהִים, כְּעִנְיַן "וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם אֵל בֵּית אֵל" (בראשית כח:יט), כִּי שָׁם נִגְלוּ אֵלָיו הָאֱלֹהִים:
מַחֲנָיִם. שְׁתֵּי מַחֲנוֹת – אֱלֹהִים שֶׁל מַלְאָכִים וְשֶׁלּוֹ, כְּמִשְׁפַּט סִימָן הָרַבִּים הַבָּא אַחַר פַּתָּח מִלְּעֵיל, הַמּוֹרִים עַל מִסְפַּר שְׁנַיִם, כְּמוֹ פַּעֲמַיִם, שְׁבוּעַיִם, שְׁנָתַיִם וְזוּלָתָם. חסלת פרשת ויצא.
דוַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים. לְדֵעָה מַה בְּלֵב אָחִיו לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה לוֹ:
אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם. אֶל גְּלִיל שֵׂעִיר, לְאוֹתוֹ הַחֵלֶק מִמֶּנּוּ שֶׁהָיָה דָּר שָׁם אֱדוֹם, כִּי אָז לֹא כָּבַשׁ עֲדַיִן אֶת כָּל הַחוֹרִי יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ (בראשית לו:ח).
הוָאֵחַר עַד עָתָּה. לְפִיכָךְ לֹא בָּאתִי לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְךָ עַד עָתָּה.
ולִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ. כִּי אֵין סָפֵק אֶצְלִי שֶׁתִּשְׂמַח עַל הֱיוֹת לִי עֹשֶׁר וְכָבוֹד, וְאֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ כְּשֶׁאֲבַשֶּׂרְךָ בָּזֶה.
זוְגַם הוֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ. לֹא בִּלְבַד רָאִינוּ שֶׁלֹּא הָיְתָה בְּעֵינָיו כָּל בְּשׂוֹרָה מוּצֵאת כַּאֲשֶׁר הִגַּדְנוּ אֶת עָשְׁרְךָ, אֲבָל גַּם הוֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ עִם אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ, וְאֵין זֶה אֶלָּא לְהִלָּחֵם, כְּעִנְיָן "וַיֵּצֵא אֱדוֹם לִקְרָאתוֹ בְּעַם כָּבֵד" (במדבר כ:כ).
טוְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה. כִּי בְּעוֹד שֶׁיִּעַט אֶל הַשָּׁלָל הָרִאשׁוֹן יִמָּלֵט הַשֵּׁנִי בִּכְלֵי מִלְחָמָה אוֹ שֶׁיִּבְרַח:
יאֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם. הִקְדִּים בְּסֵדֶר שִׁבְחֵי הַמָּקוֹם וַחֲסָדָיו, וּבְהַזְכִּיר זְכוּת אָבוֹת, כְּסֵדֶר אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה בִּתְחִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת.
יאקָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים. לֹא הָיִיתִי רָאוּי לְכָל אוֹתָם הַחֲסָדִים:
וּמִכָּל הָאֱמֶת. הַטּוֹב שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּדִי בִּזְכוּת אֲבוֹתַי, וּבְאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּדִי לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין, אֲנִי מְבַקֵּשׁ שֶׁתַּצִּילֵנִי, כְּעִנְיַן אָמְרוֹ "כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָ לָעָם הַזֶּה" (במדבר יד:יט):
יבוְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים. יַכֶּה אוֹתִי בָּזֶה שֶׁיַּהֲרֹג אֵם עַל בָּנִים, גַּם שֶׁאוּכַל אֲנִי לְהִמָּלֵט מִיָּדוֹ:
יגוְאַתָּה אָמַרְתָּ הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ. וְאִם יִקְרֶה זֶה יִהְיֶה הֵפֶךְ מַה שֶּׁאָמַרְתָּ לְהֵיטִיב עִמִּי, אִם אֶרְאֶה בְּאָבְדַן מוֹלַדְתִּי.
וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ. וְהִנֵּה הֵפֶךְ זֶה גַּם כֵּן יִהְיֶה אִם יַכְרִית זַרְעִי, וְרָאוּי שֶׁתַּעֲשֶׂה עִמָּם בַּעֲבוּר כְּבוֹד שְׁמֶךָ לְקַיֵּם הַבְטָחָתְךָ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינִי רָאוּי לָהּ, כְּעִנְיַן "אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ ה' עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ" (ירמיהו יד:ז).
יזעֵדֶר עֵדֶר לְבַדּוֹ. כְּדֵי שֶׁיִּרְאֶה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל מִין מִנְיָן זְכָרִים וּנְקֵבוֹת כְּפִי הָרָאוּי לִמְלֶאכֶת הַמִּקְנֶה, שֶׁיּוּכַל לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת, כְּאָמְרוֹ "קַח נָא אֶת בִּרְכָתִי" (בראשית לג:יא), שֶׁהָיְתָה מִנְחָה מוּכֶנֶת לִבְרָכָה שֶׁהִיא תּוֹסֶפֶת טוֹבָה.
וְרֶוַח תָּשִׂימוּ בֵּין עֵדֶר וּבֵין עֵדֶר. שֶׁלֹּא יִקְפְּצוּ הַבְּהֵמוֹת מֵעֵדֶר לְעֵדֶר וְיִתְעָרְבוּ, וְלֹא יָבִין הָרוֹאֶה חָכְמַת הַמִּנְחָה וּבִרְכָתָהּ.
יטוְאָמַרְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיַעֲקֹב. צִוָּה שֶׁלֹּא יִרְאֶה הַשָּׁלִיחַ אֶת עַצְמוֹ כְּמַכִּיר אֶת עֵשָׂו וְשָׁלוּחַ אֵלָיו, פֶּן יַחְשֹׁב עֵשָׂו שֶׁיָּדַע אָחִיו שֶׁהוּא הָלַךְ לִקְרָאתוֹ וְשָׁלַח לוֹ דּוֹרוֹן מֵחֲמַת יִרְאָה, אֲבָל יִרְאֶה הַשָּׁלִיחַ אֶת עַצְמוֹ כְּמוֹ שָׁלוּחַ לְשֵׂעִיר וּכְבִלְתִּי מַכִּיר אֶת עֵשָׂו.
ככַּדָּבָר הַזֶּה תְּדַבְּרוּן אֶל עֵשָׂו. לְכָל אֶחָד צִוָּה מַה יָּשִׁיב לְעֵשָׂו, וְיוֹדִיעַ שֶׁהוּא עִם שְׁאָר כָּל הָעֲדָרִים, וְהֵם כֻּלָּם שֶׁל יַעֲקֹב מִנְחָה לְעֵשָׂו אָחִיו הַגָּדוֹל:
כאוַאֲמַרְתֶּם גַּם הִנֵּה עַבְדְּךָ יַעֲקֹב אַחֲרֵינוּ. צִוָּה שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם יֹאמַר זֶה הַדִּבּוּר מִלְּבַד הַדִּבּוּר הַמְיֻחָד לוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּמְצָא עֵשָׂו דִּבְרֵי כֻלָּם מְכֻוָּנִים בָּזֶה שֶׁהָיָה יַעֲקֹב הוֹלֵךְ אַחֲרֵיהֶם לְשֵׂעִיר לְהַקְבִּיל פְּנֵי אָחִיו.
כִּי אָמַר אֲכַפְּרָה פָנָיו בַּמִּנְחָה. וְאֵלֶּה הַדְּבָרִים שָׂם בְּפִי עֲבָדָיו, כְּדֵי שֶׁיְּמַעֵט רָגְזוֹ שֶׁל עֵשָׂו בְּדִבּוּר הַהַכְנָעָה עִם הַמִּנְחָה.
אֶרְאֶה פָנָיו. דֶּרֶךְ הַבִּקּוּר הָרָאוּי לְשָׂרִים, כְּעִנְיַן "יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי הָאָדוֹן" (שמות כג:יז), "וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם". וְכֵן אָמַר לְעֵשָׂו אַחַר כָּךְ "כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ כִּרְאוֹת פְּנֵי אֱלֹהִים" (בראשית לג:י), כִּי הַמִּנְהָג לִפְקוֹד אֶת הַשָּׂרִים בְּמִנְחָה עִם רְאִיַּת פְּנֵיהֶם.
כבוַתַּעֲבוֹר הַמִּנְחָה עַל פָּנָיו. לִרְאוֹת שֶׁתִּהְיֶה עַל סֵדֶר רָאוּי לְתַכְלִית הַמְכֻוָּן מֵאִתּוֹ.
כדוַיַּעֲבֵר אֶת אֲשֶׁר לוֹ. צִוָּה לְכֻלָּם שֶׁיַּקְדִּימוּ לָלֶכֶת לְפָנָיו לְהָלְאָה מִן הַנַּחַל, כְּמוֹ "וַיַּעֲבֹר אֶת הַכּוּשִׁי" (שמואל ב יח:כג).
כהוַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ. אַחֲרוֹן לְכֻלָּם לִנְסֹעַ מִן הַמַּחֲנֶה, כְּדֵי לְהַדְרִיךְ אֶת כָּל עַמּוֹ שֶׁיֵּלְכוּ עִם כָּל קִנְיָנוֹ וְלֹא יִשָּׁאֵר דָּבָר בַּמַּחֲנֶה:
וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ. הָיָה זֶה פֹּעַל מַלְאָךְ בְּמִצְוַת בּוֹרְאוֹ בְּלִי סָפֵק, עַל דֶּרֶךְ "יְרֵה וַיּוֹר" (מלכים ב יג:יז), שֶׁיִּהְיֶה נוֹשַׁע בַּה' יַעֲקֹב וְזַרְעוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁיִּהְיֶה עִם הֶזֵּק בְּמָמוֹן שֶׁהוּא הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם, וְעִם זֶה תִּהְיֶה הַתְּשׁוּעָה בַּסּוֹף עִם בְּרָכָה.
כולֹא יָכוֹל לוֹ. לְרֹב דְּבֵקוּתוֹ תָּמִיד בָּאֵל יִתְבָּרַךְ בְּמַחֲשָׁבָה וּבְדִבּוּר:
וַיִּגַּע. הוֹדִיעוֹ הַחֵטְא הֶעָתִיד בְּמַדְרִיכֵי עַמּוֹ, וּבְדַאֲגָתוֹ בָּזֶה פָּסַק הַדִּבּוּר, וַתֵּקַע כַּף יְרֵכוֹ בְּהֵאָבְקוֹ:
כזלֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ. שֶׁגְּדוֹלִים צַדִּיקִים יוֹתֵר מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת (סנהדרין צב:).
כטלֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ. לְקֵץ הַיָּמִין שֶׁתִּהְיֶה קַיָּם אַחַר אָבְדַן הָאֻמּוֹת, וּבְכֵן יִהְיֶה כְּבָר מְקֻיָּם בְּךָ עִנְיַן יַעֲקֹב, הַמּוֹרֶה קַיָּם בַּסּוֹף, וְלָכֵן לֹא יִפּוֹל עָלֶיךָ אָז עוֹד שֵׁם יַעֲקֹב לְהוֹרוֹת שֶׁתִּהְיֶה בֶּעָקֵב וּבְסוֹף כָּל הָאֻמּוֹת.
כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ. אֲבָל יִקְרְאוּ לְךָ בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל בִּלְבָד, לְהוֹרוֹת שֶׁאָז כְּבָר שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים כּוּ', כְּעִנְיַן (ישעיהו כד:כא) "יִפְקֹד ה' עַל צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם וְעַל מַלְכֵי הָאֲדָמָה עַל הָאֲדָמָה":
להַגִּידָה נָּא שְׁמֶךָ. הַמּוֹרֶה עַל צוּרָתְךָ וְעַל הַפֹּעַל הַנִּמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ, כְּדֵי שֶׁאֶתְבּוֹנֵן עַל מָה קַמְתָּ לְשָׂטָן, וְאָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה וְאֶתְפַּלֵּל.
לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי. כִּי הַצּוּרָה הָאִישִׁית לָנוּ הִיא מַדְרֵגַת הַשְׂכָּלָתֵנוּ אֲשֶׁר לֹא תְבֹאַר בְּשׁוּם דִּבּוּר, כְּאָמְרוֹ (שופטים יג:יח) "וְהוּא פֶלִאי", וְהַפֹּעַל שֶׁלָּהּ הוּא כְּפִי הָרָצוֹן הָאֱלֹהִי.
לבוַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ וְכוּ'. אַחַר שֶׁעָבַר אֶת פְּנוּאֵל בִּצְלִיעָה, זָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וְנִרְפָּא, כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה לֶעָתִיד לָבֹא, כְּאָמְרוֹ "וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא" (מלאכי ג:כ).
לגעַל כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל. כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַהֶיזֵק אֲשֶׁר הוּרַע בִּנְגִיעַת כַּף הַיָּרֵךְ, הֶיזֵק בְּדָבָר בִּלְתִּי נֶחְשָׁב אֶצְלֵנוּ.