אוְעִמּוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ. שֶׁלֹּא הִתְכַּפְּרוּ פָּנָיו בַּמִּנְחָה.
דוַיָּרָץ עֵשָׂו. נֶהְפַּךְ לִבּוֹ כְּמוֹ רֶגַע בְּהַכְנָעוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב, כְּעִנְיָנֵנוּ בַּגָּלוּת עִם בְּנֵי עֵשָׂו הָאוֹמֵר בְּגָבְהוֹ "מִי יוֹרִידֵנוּ אָרֶץ", וְהוֹרָה שֶׁנִּהְיֶה נִמְלָטִים מִיַּד חֶרֶב גַּאֲוָתוֹ בְּהַכְנָעָה וּמִנְחָה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית כ.) שֶׁאֲחִיָּהוּ הַשִּׁילוֹנִי קִלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל בְּקָנֶה הַנִּכְנָע לְכָל הָרוּחוֹת (מלכים א יד:טו). הֵן לוּ עָשׂוּ כֵן בִּרְיוֹנֵי בַּיִת שֵׁנִי, לֹא הָיָה נֶחֱרַב בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ, כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי בְּאָמְרוֹ (גיטין נו.) "בִּרְיוֹנֵי דְבָן לָא שָׁבְקִינָן".
המִי אֵלֶּה לָּךְ. שָׁאַל אִם הֵם בָּנָיו אוֹ עֲבָדָיו וּבְנֵי בֵיתוֹ.
חמִי לְךָ כָּל הַמַּחֲנֶה? הַמַּחֲנֶה שֶׁאָמַר אֵלַי "מִנְחָה הִיא שְׁלוּחָה לַאדֹנִי" (בראשית לב:יט), מִי הוּא אֶצְלְךָ? אִם הוּא לְמִנְחַת כָּבוֹד אוֹ לְמִנְחַת חֶסֶד שֶׁחָשַׁבְתָּ שֶׁאֶצְטָרֵךְ?
טיֶשׁ לִי רָב. וְאֵינִי צָרִיךְ:
אָחִי, יְהִי לְךָ אֲשֶׁר לָךְ. שֶׁבִּהְיוֹתְךָ אָחִי לֹא תִצְטָרֵךְ לְכַבְּדֵנִי בְּמִנְחָה.
יכִּרְאוֹת פְּנֵי אֱלֹהִים. כְּמִנְהָג בִּפְקוֹד אֶת הַשָּׂרִים, כְּאָמְרוֹ "וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם" (שמות כג:טו).
וַתִּרְצֵנִי. שֶׁקִּבַּלְתַּנִי בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, כְּעִנְיַן "הֲיִרְצְךָ אוֹ הֲיִשָּׂא פָנֶיךָ" (מלאכי א:ח), וּמִצַּד זֶה גַּם כֵּן רָאוּי שֶׁאֲקַדֵּם פָּנֶיךָ בַּמִּנְחָה.
יאוַיִּפְצַר בּוֹ. כְּדֵי שֶׁיְּקַבֵּל, כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר וְיִקַּח, וְהַהֵפֶךְ בֶּאֱלִישָׁע כְּאָמוּר "וַיִּפְצַר בּוֹ לָקַחַת וַיְמָאֵן" (מלכים ב ה:טז).
יבנִסְעָה וְנֵלֵכָה. לְשֵׂעִיר, כְּמוֹ שֶׁהוֹרוּ נוֹשְׂאֵי הַמִּנְחָה בְּאָמְרָם גַּם הִנֵּה עַבְדְּךָ יַעֲקֹב אַחֲרֵינוּ:
יגכִּי הַיְלָדִים רַכִּים. כִּי עָלַי מֻטָּל דְּבַר הַיְלָדִים רַכִּים וְהַצֹּאן וְהַבָּקָר עָלוֹת:
וּדְפָקוּם. לִכְבוֹדְךָ שֶׁלֹּא לְעַכֶּבְךָ בַּדֶּרֶךְ.
יחוַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם. תֵּכֶף שֶׁהִגִּיעַ בְּשָׁלוֹם בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (בראשית כח:כא) "וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם", לֹא הִמְתִּין שֶׁיִּהְיֶה בְּבֵית אָבִיו.
בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם. בְּעוֹד שֶׁהָיָה בַּדֶּרֶךְ לָלֶכֶת לְבֵית אָבִיו, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ שָׁם, הִתְחִיל לְקַיֵּם נִדְרוֹ וּבָנָה מִזְבֵּחַ כְּאָמְרוֹ "וְהָיָה ה' לִי לֵאלֹהִים".
יטוַיִּקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה וַיַּצֶּב שָׁם מִזְבֵּחַ. כְּאָמְרוֹ "אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר ה' כּוּ'" (תהלים קלז:ד):
כוַיִּקְרָא לוֹ אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. קָרָא לוֹ בִּתְפִלָּתוֹ אֶת הָאֵל יִתְבָּרַךְ לֵאלֹהִים, כְּמוֹ שֶׁנִּרְאֶה בְּאָמְרוֹ "וְהָיָה ה' לִי לֵאלֹהִים" (בראשית כח:כא), וְזֶה כְּשֶׁיִּהְיֶה הוּא יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא יוּכְלוּ אוּמּוֹת הָעוֹלָם לְהַעֲבִירוֹ עַל דַּעְתּוֹ וְעַל דַּעַת קוֹנוֹ, כְּמוֹ שֶׁהִזְכִּיר בְּנִדְרוֹ לְמַעְלָה (בראשית כח:כ-כב).