בוַתָּמָת שָׂרָה. אַחַר שֶׁנּוֹלְדָה רִבְקָה הָרְאוּיָה לְמַלֵּאת מְקוֹם שָׂרָה, וְשֶׁנּוֹדַע זֶה לְאַבְרָהָם, מֵתָה שָׂרָה. כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא לח.) שֶׁאֵין צַדִּיק נִפְטָר מִן הָעוֹלָם אֶלָּא אִם כֵּן נוֹלַד צַדִּיק כְּמוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת א:ה) "וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ".
לִסְפֹּד לְשָׂרָה. בִּשְׁבִיל שָׂרָה וְלִכְבוֹדָהּ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סַנְהֶדְרִין מו:) הֶסְפֵּידָא יְקָרָא דְּשָׁכְבֵי.
גמֵעַל פְּנֵי מֵתוֹ וַיְדַבֵּר אֶל בְּנֵי חֵת. שֶׁלֹּא חָל עָלָיו אֲבֵלוּת עֲדַיִן, וְהָיָה יָכוֹל לָצֵאת וּלְדַבֵּר אֶל בְּנֵי חֵת.
דגֵּר וְתוֹשָׁב. וּבִשְׁבִיל הֱיוֹתִי גֵּר אֵין לִי פֹּה קֶבֶר, כְּאָמְרוֹ "וּמִי לְךָ פֹה כִּי חָצַבְתָּ לְּךָ פֹּה קָבֶר" (ישעיהו כב:טז), וְהַטַּעַם שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לִקְנוֹתוֹ הוּא מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי תוֹשָׁב עִמָּכֶם, שֶׁבָּאתִי לְהִשְׁתַּקֵּעַ לֹא לָגוּר בִּלְבָד:
תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר. הִסְכִּימוּ שֶׁתִּהְיֶה לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר, כְּאָמְרוֹ לְאַבְרָהָם לַאֲחֻזַּת קָבֶר מֵאֵת בְּנֵי חֵת.
ובְּמִבְחַר קְבָרֵינוּ קְבוֹר. וְאַל תַּשְׁהֶה מֵתְךָ עַד שֶׁתִּקְנֶה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מועד קטן כב.) כָּל הַמֵּתִים כֻּלָּם כָּל הַמַּדְחֶה מִטָּתָם הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח.
זוַיִּשְׁתַּחוּ לְעַם הָאָרֶץ לִבְנֵי חֵת. הִשְׁתַּחֲוָה לְאוֹתָם רָאשֵׁי הָעָם הַנּוֹעָדִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵם הָיוּ בִּמְקוֹם כָּל הַצִּבּוּר.
חאִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁכֶם לִקְבּוֹר. אִם רְצוֹנְכֶם לִקְבּוֹר אֶת הַמֵּת מְהֵרָה, כְּמוֹ שֶׁהֶרְאֵיתֶם בְּאָמְרְכֶם בְּמִבְחַר קְבָרֵינוּ קְבוֹר, כְּדֵי שֶׁלֹּא אַשְׁהֶא:
שְׁמָעוּנִי. לְהַסְכִּים שֶׁתִּהְיֶה לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר:
וּפִגְעוּ לִי בְּעֶפְרוֹן. שֶׁיִּמְכּוֹר אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נָאוֹת לְאִישׁ נִכְבָּד לִמְכּוֹר מֵאֲחֻזָּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד נָבוֹת כְּאָמְרוֹ (מלכים א כא:ג): "חָלִילָה לִי מִתִּתִּי אֶת נַחֲלַת אֲבוֹתַי לָךְ".
טמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה. מָקוֹם שֶׁשְּׁמוֹ מַכְפֵּלָה, כְּאָמְרוֹ וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה.
אֲשֶׁר בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ. וְלֹא בִּשְׁבִיל זֶה יַשְׁחִית נַחֲלָתוֹ.
בְּכֶסֶף מָלֵא. שֶׁאֵין חֶפְצוֹ שֶׁיִּגְרַע מֵעֶרְכּוֹ לִכְבוֹדְכֶם.
בְּתוֹכְכֶם. בְּמַעֲמַד כֻּלְּכֶם, שֶׁאֵינִי מְבַקֵּשׁ שׁוּם זְמַן לִפְרֹעַ אֵלָיו הַמָּעוֹת, וְכֵן עָשָׂה כְּאָמְרוֹ וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרוֹן אֶת הַכֶּסֶף כּוּ' לְעֵינֵי בְנֵי חֵת.
לַאֲחֻזַּת קָבֶר. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיִּמְכֹּר, אוּלַי יְעַרְעֵר שֶׁלֹּא אֶקְבּוֹר אֵצֶל גְּבוּלוֹ, לָכֵן אֲנִי שׁוֹאֵל שֶׁיִּמְכְּרֶנָּה לַאֲחֻזַּת קֶבֶר.
יאלֹא אֲדֹנִי. אֵין צָרִיךְ שֶׁיִּפְגְּעוּ בִּי רָאשֵׁי הָעָם הַנּוֹעָדִים:
שְׁמָעֵנִי. אַתָּה בִּלְתִּי שׁוּם אֶמְצָעִי:
הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ. בְּמַחֲשַׁבְתִּי מֵאָז שֶׁדִּבַּרְתָּ:
וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ. שֶׁאֵין רָאוּי שֶׁתַּעֲבוֹר בְּשָׂדֶה אֲחֵרִים כְּשֶׁתִּרְצֶה לִקְבּוֹר:
לְעֵינֵי בְנֵי עַמִּי נְתַתִּיהָ לָּךְ קְבֹר מֵתֶךָ. לְעֵינֵיהֶם אֲנִי אוֹמֵר שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לְךָ עַל מְנָת שֶׁתּוּכַל לִקְבּוֹר שָׁם מֵתְךָ, כְּמוֹ שֶׁשָּׁאַלְתָּ בְּאָמְרְךָ לַאֲחֻזַּת קֶבֶר:
יבוַיִּשְׁתַּחוּ אַבְרָהָם לִפְנֵי עַם הָאָרֶץ. הִשְׁתַּחֲוָה לָתֵת לָהֶם הוֹדָאָה, כְּמוֹדֶה שֶׁבִּשְׁבִיל כְּבוֹדָם הִסְכִּים עֶפְרוֹן לָתֵת אֶת שְׁאֵלָתוֹ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קדושין לא.) הַנִּשְׁמָע בִּדְבַר אָבִיו לַמָּקוֹם, לֹא יֹאמַר מַהֲרוּנִי בִּשְׁבִיל עַצְמִי אֶלָּא מַהֲרוּנִי בִּשְׁבִיל אַבָּא, פָּטְרוּנִי בִּשְׁבִיל אַבָּא:
יגאַךְ אִם כּוּ' נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה. אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה כִּדְבָרְךָ לִקְבּוֹר שָׁם הַמֵּת, אַךְ אִם נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה, וְלֹא אֶקְבּוֹר בּוֹ בְּאוֹפֶן אַחֵר.
אַתָּה לוּ שְׁמָעֵנִי. אַתָּה בְּבַקָּשָׁה שְׁמָעֵנִי, קַח מִמֶּנִּי וְאֶקְבְּרָה אַחַר כָּךְ:
טומַה הִיא. הֲלֹא מִצְעָר הוּא, וּמַסְפִּיק הַדִּבּוּר לְהַקְנוֹת לְךָ מֵעַכְשָׁיו, בְּאֹפֶן שֶׁתִּהְיֶה קוֹבֵר בְּתוֹךְ שֶׁלְּךָ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַתָּ הַמָּעוֹת עֲדַיִן:
טזוַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם לְעֶפְרוֹן. הִסְכִּים לְדַעְתּוֹ בְּעֵרֶךְ הַשָּׂדֶה.
וַיִּשְׁקֹל. פָּרַע כְּמוֹ "אוֹ כִּכַּר כֶּסֶף תִּשְׁקוֹל" (מלכים א כ:לט).
יזוַיָּקָם הַשָּׂדֶה לְאַבְרָהָם לְמִקְנָה. נִתְקַיֵּם בְּחוֹתָמָיו שֶׁל סֵפֶר הַמִּקְנָה.
כמֵאֵת בְּנֵי חֵת. שֶׁהִסְכִּים כָּל הַצִּבּוּר שֶׁתִּהְיֶה לוֹ לַאֲחֻזַּת קֶבֶר.