אוְהַנָּחָשׁ. הוּא שָׂטָן הוּא יֵצֶר הָרָע (בבא בתרא טז.) רַב הַהֶזֵּק עִם מִעוּט הֱיוֹתוֹ נִרְאֶה. כִּי אָמְנָם יִקָּרֵא הַדָּבָר בְּשֵׁם אֵיזֶה דּוֹמֶה לוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּקְרָא הַמֶּלֶךְ אַרְיֵה כְּאָמְרוֹ "עָלָה אַרְיֵה מִסֻּבְּכוֹ" (ירמיהו ד:ז), וְיִקָּרֵא הָאוֹיְבִים הַמַּזִּיקִים נְחָשִׁים צִפְעוֹנִים אֲשֶׁר אֵין לָהֶם לַחַשׁ, כְּאָמְרוֹ "הִנְנִי מְשַׁלֵּחַ בָּכֶם נְחָשִׁים צִפְעוֹנִים וְכוּ'" (ירמיהו ח:יז). וְעַל זֶה הַדֶּרֶךְ קָרָא בְּזֶה הַמָּקוֹם אֶת הַיֵּצֶר הָרָע הַמַּחֲטִיא נָחָשׁ, בִּהְיוֹתוֹ דּוֹמֶה לְנָחָשׁ אֲשֶׁר תּוֹעַלְתּוֹ בַּמְּצִיאוּת מְעַט מְאֹד וְנִזְקוֹ רַב עִם מִעוּט הֵרָאוֹתוֹ. וּכְבָר אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פרקי דרבי אליעזר יג) שֶׁהָיָה סמא"ל רוֹכֵב עָלָיו, וְהוּא שֶׁהַכֹּחַ הַמִּתְאַוֶּה הַמַּחֲטִיא יַעֲשֶׂה זֶה בְּאֶמְצָעוּת הַכֹּחַ הַמְּדַמֶּה הַמּוֹבִיל אֵלָיו דִּמְיוֹנֵי הַתַּעֲנוּגִים הַחוֹמְרִיִּים הַמַּטִּים מִדֶּרֶךְ הַשְּׁלֵמוּת הַמְכֻוָּן מֵאֵת הָאֵל יִתְבָּרַךְ, כִּי אָמְנָם הַכֹּחַ הַמִּתְאַוֶּה עִם דִּמְיוֹנֵי הַתַּעֲנוּגִים הַמּוֹבִילִים אֵלָיו הֵם מְצֻוִּים לַכֹּחוֹת הַגַּשְׁמִיּוֹת הַפּוֹעֲלוֹת וּמַחֲטִיאִים כַּוָּנַת וּרְצוֹן הָאֵל יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁלֹּא יִתְקוֹמֵם עֲלֵיהֶם הַכֹּחַ הַשִּׂכְלִי וְיִמְחֶה בָּהֶם, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ירושלמי ברכות א:ח) "עֵינָא וְלִבָּא סַרְסוּרֵי דְחֶטְאָה", אֲשֶׁר עַל זֶה הִזְהִיר בְּאָמְרוֹ "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם" (במדבר טו:לט):
הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה. כִּי הַכֹּחַ הַדִּמְיוֹנִי הַמּוֹבִיל תְּמוּנוֹת הַתַּעֲנוּגִים אֶל הַכֹּחַ הַמִּתְאַוֶּה הָיָה חָזָק בָּהֶם יוֹתֵר מִמַּה שֶׁהָיָה בִּשְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים, כְּאָמְרָם (סוכה נב:) "כָּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ יִצְרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ".
וַיֹּאמֶר אֶל הָאִשָּׁה. כִּי שִׂכְלָהּ הֶחָלוּשׁ הִתְעַצֵּל מֵהִתְבּוֹנֵן וְלֹא הִתְקוֹמֵם עַל הַדִּמְיוֹן הַכּוֹזֵב, וְצִיֵּר אָז כֹּחָהּ הַמְדַמֶּה כִּי אָמְנָם אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מֵעֵץ הַדַּעַת פֶּן תְּמֻתוּן, מִכָּל מָקוֹם לֹא יִתְאַמֵּת זֶה. וּבְכֵן אָמַר שֶׁכְּשֶׁהַנָּחָשׁ, וְהוּא הַדִּמְיוֹן, הִתְחִיל לָשׂוּם סָפֵק כָּזֶה, הִנֵּה הָאִשָּׁה בְּשִׂכְלָהּ הֶחָלוּשׁ אָמְרָה:
במִפְּרִי עֵץ הַגָּן נֹאכֵל. וְאֵין לָנוּ צֹרֶךְ לְהִכָּנֵס בְּסַכָּנַת אֲכִילַת עֵץ שֶׁהָאֵל יִתְבָּרַךְ אָמַר לָנוּ שֶׁבְּאָכְלֵנוּ מִמֶּנּוּ נָמוּת. אָמְנָם הַדִּמְיוֹן הִתְחַזֵּק לְיַחֵס קִנְאָה וְשֶׁקֶר חַס וְחָלִילָה לָאֵל יִתְבָּרַךְ, וְצִיֵּר שֶׁאָסַר אוֹתוֹ הַפְּרִי כְּדֵי שֶׁלֹּא יַשִּׂיגוּ בּוֹ הַתּוֹעֶלֶת לִהְיוֹת כֵּאלֹהִים, וְשֶׁלֹּא יְסַבֵּב מָוֶת כְּלָל. וּבְכֵן אָמַר אֶל הָאִשָּׁה:
דלֹא מוֹת תְּמֻתוּן כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם. לֹא אָסַר אוֹתוֹ הַפְּרִי מִפְּנֵי חֲשַׁשׁ מִיתָה כְּלָל, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁתַּשִּׂיגוּ בַּאֲכִילָתוֹ תּוֹסֶפֶת יְדִיעָה, וְכֹה תִּהְיוּ כֵּאלֹהִים שְׁלֵמִים בַּמַּדָּע.
ווַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל. הִכִּירָה שֶׁהָיָה עָרֵב לְמַאֲכָל בִּשְׁבִיל טֶבַע הַמָּקוֹם וַאֲוִירוֹ וְרֵיחַ הַפְּרִי:
וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל. שֶׁכְּבָר אָמַר הָאֵל יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא עֵץ הַדַּעַת:
גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ. נִפְתָּה לִבּוֹ לִדְבָרֶיהָ מִפְּנֵי שֶׁהָיָה אִישָׁהּ, וּבִשְׁבִיל הֱיוֹתוֹ עִמָּהּ.
זוַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם. נָתְנוּ לֵב אֶל כָּל עָרֵב וְתַעֲנוּג, אַף עַל פִּי שֶׁיַּזִּיק, כִּי שִׂימַת לֵב וְהַהַשְׁגָּחָה בַּדָּבָר תִּקָּרֵא פְּקִיחַת עַיִן, כְּאָמְרוֹ "אַף עַל זֶה פָּקַחְתָּ עֵינֶיךָ" (איוב יד:ג).
וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּים הֵם. יָדְעוּ שֶׁרָאוּי לְכַסּוֹת מְקוֹם הָעֶרְוָה, בִּהְיוֹת מֵעַתָּה רוֹב פְּעֻלָּתוֹ מְכֻוֶּנֶת לְתַעֲנוּג מָאוּס וּמַזִּיק:
חמִתְהַלֵּךְ בַּגָּן. אָנָה וְאָנָה כְּפִי הַתַּכְלִית הַמְכֻוָּן, כְּמוֹ "הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ" (בראשית יג:יז) וְ"יִתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי" (תהלים קה:יג).
לְרוּחַ הַיּוֹם. לִרְצוֹן הַיּוֹם לַעֲשׂוֹת הַדְּבָרִים הַנִּרְצִים בְּאוֹתוֹ יוֹם, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה בִּשְׁאָר יְמֵי בְרֵאשִׁית, וּכְמוֹ שֶׁעָשָׂה בְּאוֹתוֹ יוֹם קֹדֶם חֶטְאָם:
וַיִּתְחַבֵּא. כְּאָמְרוֹ "וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר" (דברים כג:טו).
טאַיֶּכָּה. שֶׁאֵינְךָ נִרְאֶה בַּגַּן כְּמֵאָז, שֶׁנֶּחְבֵּאתָ עַתָּה וְלֹא עָשִׂיתָ כֵּן מִקּוֹדֶם?
יוָאִירָא. כְּמוֹ שֶׁקָּרָה לְיִשְׂרָאֵל אַחַר חֶטְאָם, כְּאָמְרוֹ "וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו" (שמות לד:ל).
יאמִי הִגִּיד לְךָ. יְדִיעַת הַטּוֹב וְהָרָע?
כִּי עֵירֹם אָתָּה. שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה תִּהְיֶה רָאוּי לְהִתְכַּסּוֹת:
יבהִיא. שֶׁנָּתַתָּ אוֹתָהּ לְעֵזֶר וּלְהוֹעִיל:
נָתְנָה לִּי מִן הָעֵץ. וְהָיְתָה לְמִכְשׁוֹל, וּבָזֶה יִחֵס אַשְׁמָתוֹ לְקוֹנוֹ תְּמוּרַת הַתְּשׁוּבָה שֶׁהָיְתָה רְאוּיָה לוֹ, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה דָּוִד בְּאָמְרוֹ אֶל נָתָן "חָטָאתִי" (שמואל ב יב:יג).
יגמַה זֹּאת עָשִׂית. אָמַר זֶה לְעוֹרֵר גַּם אוֹתָהּ אֶל הַתְּשׁוּבָה, כִּי לֹא יַחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת כִּי אִם בְּשׁוּבוֹ (יחזקאל יח:כג, יח:לב).
ידאָרוּר אַתָּה מִכָּל. שֶׁיַּשִּׂיג תַּאֲווֹתָיו וּצְרָכָיו בְּצַעַר וּבְחֶסְרוֹן תַּעֲנוּג יוֹתֵר מִכָּל שְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים, כְּאָמְרָם "רָאִיתָ חַיָּה וְעוֹף שֶׁהֵם בְּנֵי אוּמָּנוּת וְהֵם מִתְפַּרְנְסִים שֶׁלֹּא בְּצַעַר" (קידושין פב:). וּפֵרֵשׁ זֶה בְּאָמְרוֹ עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ, שֶׁתַּשִּׂיג מְזוֹנוֹתֶיךָ בְּצַעַר, כְּאָמְרָם (ברכות נח) "שֶׁהֲרֵעוֹתִי מַעֲשַׂי וְקִפַּחְתִּי אֶת פַּרְנָסָתִי", וְאָמְרוּ כַּמָּה טְרָחוֹת טָרַח אָדָם הָרִאשׁוֹן עַד שֶׁלֹּא אָכַל פַּת.
וְעָפָר תֹּאכַל. שֶׁלֹּא תַּשִּׂיג אֶת הַתַּעֲנוּג שֶׁהָיָה לְךָ קוֹדֶם הַחֵטְא בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וּבְמִשְׁגָּל, כְּמוֹ שֶׁקָּרָה לְיִשְׂרָאֵל בְּחֶטְאָם, כְּאָמְרָם (סוטה מט.) "הַטָּהֳרָה נָטְלָה אֶת הַטַּעַם וְאֶת הָרֵיחַ, וְהַמַּעַשְׂרוֹת נָטְלוּ אֶת שׁוּמַן הַדָּגָן":
טווְאֵיבָה אָשִׁית. שֶׁתִּהְיֶה נִמְאֶסֶת בְּעֵינֵי הַכֹּחַ הַדִּמְיוֹנִי אֲפִלּוּ שֶׁלָּהּ, כְּאָמְרָם (שבת קנב.) "אִשָּׁה חֵמֶת מָלֵא צוֹאָה וּפִיהָ מָלֵא דָם". וְזֶה יְדֻמֶּה אֵצֶל הַזָּכָר וְהַנְּקֵבָה:
וּבֵין זַרְעֲךָ וּבֵין זַרְעָהּ. לֹא יִהְיֶה זֶה בֵּין אָדָם וְחַוָּה בִּלְבָד.
הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ. הַכֹּחַ הַדִּמְיוֹנִי יְמַעֵט אֶת הַתַּעֲנוּג בִּתְחִלַּת הַשָּׂגָתוֹ, בְּמַה שֶׁיְּדַמֶּה וִיצַיֵּר יִרְאַת הֶזֵּק בְּאֵיכוּת הַתַּעֲנוּג וְכַמּוּתוֹ וְסִדְרוֹ.
וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב. כִּי הַמִּתְאַוֶּה בְּהִתְגַּבְּרוֹ יוֹלִיד הַהֶיזֵּק בְּסוֹף הַתַּעֲנוּג:
טזהַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ. דַּם הַנִּדּוֹת הַנִּקְרָא "נִדַּת דְּוֹתָהּ" (ויקרא יב:ב), כִּי אָמְנָם הִיא אָז "כָּל הַיּוֹם דָּוָה" (איכה א:יג).
וְהֵרוֹנֵךְ. הֵפֶךְ מַה שֶׁהָיָה קוֹדֶם הַחֵטְא, כְּאָמְרָם בּוֹ בַיּוֹם נִבְרְאוּ, בּוֹ בַיּוֹם שִׁמְּשׁוּ, בּוֹ בַיּוֹם הוֹצִיאוּ תּוֹלָדוֹת (בראשית רבה כב:ב), וְכָזֹאת אָמְרוּ שֶׁתְּהִי לֶעָתִיד כְּאָמְרָם עֲתִידָה אִשָּׁה שֶׁתֵּלֵד בְּכָל יוֹם (שבת ל.), וְזֶה כִּי אָמְנָם יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ לְרָצוֹן לִפְנֵי הָאֵל יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ שֶׁהָיָה אָדָם הָרִאשׁוֹן קוֹדֶם חֶטְאוֹ.
בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים. תְּגַדְּלִי אוֹתָם בְּצַעַר יוֹתֵר מִשְּׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים. כִּי אָמְנָם תֵּאָמֵר מִלַּת לֵידָה עַל הַגִּדּוּל, כְּאָמְרוֹ "חֲמֵשֶׁת בְּנֵי מִיכַל בַּת שָׁאוּל אֲשֶׁר יָלְדָה לְעַדְרִיאֵל בֶּן בַּרְזִלַּי הַמְּחוֹלָתִי" (שמואל ב כא:ח).
יזכִּי שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ. בְּיַחֲסָה לָאֵל יִתְבָּרַךְ שֶׁקֶר וְקִנְאָה:
וַתֹּאכַל מִן הָעֵץ. שֶׁמָּרִיתָ וְהִתְחַיַּיבְתָּ מִיתָה כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה הַהַתְרָאָה. הִנֵּה בִּשְׁבִיל שֶׁשָּׁמַעְתָּ וְקִבַּלְתָּ אֶת סְבָרָתָהּ לַחֲשׁוֹב אֶל ה' תּוֹעֶה, אֲרוּרָה הָאֲדָמָה שֶׁ"לֹּא תוֹסִיף תֵּת כֹּחָהּ לְךָ" (בראשית ד:יב) בִּלְתִּי עֲבוֹדָה. וּבִשְׁבִיל שֶׁמָּרִיתָ וְעָבַרְתָּ עַל מִצְוָתִי:
יטוְאֶל עָפָר תָּשׁוּב. כְּמוֹ שֶׁהֵעִידוֹתִי בְּךָ כְּשֶׁצִּוִּיתִי וְאָמַרְתִּי "בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת" (בראשית ב:יז), שֶׁתִּהְיֶה מוּכָן אֶל הַמָּוֶת בַּסּוֹף.
כחַוָּה. שֶׁצְּרִיכָה לִחְיוֹת וּלְגַדֵּל הַבָּנִים בְּחֶטְאָהּ:
כִּי הִיא הָיְתָה אֵם כָּל חָי. אַף עַל פִּי שֶׁזֶּה יִקְרֶה גַּם לִשְׁאָר הַנָּשִׁים, מִכָּל מָקוֹם הִיא לְבַדָּהּ בָּזֶה הַשֵּׁם, כִּי הִיא הָיְתָה רִאשׁוֹנָה לְכֻלָּן.
כאוַיַּעַשׂ כָּתְנוֹת עוֹר. בִּלְתִּי הִשְׁתַּדְּלוּת אָדָם, כְּעִנְיָן לֶעָתִיד כְּאָמְרָם (כתובות קיא:) "עֲתִידָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁתּוֹצִיא גְּלֻסְקָאוֹת וּכְלֵי מִילַת".
וַיַּלְבִּשֵׁם. שֶׁלֹּא יְגָרְשֵׁם עֲרֻמִּים, פֶּן בְּלָבְשָׁם אַחַר כָּךְ בְּהִשְׁתַּדְּלוּתָם יַחְשְׁבוּ שֶׁהוֹסִיפוּ מַעֲלָה:
כבכְּאַחַד מִמֶּנּוּ לָדַעַת טוֹב וָרָע. הוּא יוֹדֵעַ טוֹב וָרָע עִם הֱיוֹתוֹ בְּצַלְמֵנוּ, וְאִם יִהְיֶה נִצְחִי בְּזֶה הָעִנְיָן, הִנֵּה יִרְדּוֹף כָּל הַיָּמִים אַחַר הֶעָרֵב וְיַשְׁלִיךְ אַחֲרֵי גֵוּוֹ כָּל הַשָּׂגָה שִׂכְלִית וְכָל מַעֲשֶׂה טוֹב, וְלֹא יַשִּׂיג הָאוֹשֶׁר הָרוּחָנִי הַמְכֻוָּן מֵאֵת הָאֵל יִתְבָּרַךְ בְּצַלְמוֹ וּדְמוּתוֹ:
כגוַיְשַׁלְּחֵהוּ. צִוָּה שֶׁיֵּלֵךְ מִשָּׁם, כְּמוֹ "לְמַהֵר לְשַׁלְּחָם מִן הָאָרֶץ" (שמות יב:לג).
הָאֲדָמָה אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם. שֶׁיִּהְיֶה הַמָּקוֹם הַהוּא וַאֲוִירוֹ נָאוֹת לְמִזְגוֹ וּמְזוֹנוֹ וּצְרָכָיו יוֹתֵר מִשְּׁאָר חֶלְקֵי הָאֲדָמָה:
כדוַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם. שֶׁלֹּא יָשׁוּב הוּא וְזַרְעוֹ שָׁם עוֹד.
וַיַּשְׁכֵּן. אָז קוֹדֶם שֶׁיָּצְאוּ:
לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים. שֶׁלֹּא יִפְנוּ בְּצֵאתָם אֶל דֶּרֶךְ הָעֵץ הַהוּא וְיֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ׃