בוַיֵּשֶׁב עַל הַמִּטָּה. לַחֲלֹק כָּבוֹד לַמַּלְכוּת כְּפִי הָאֶפְשָׁר לוֹ אָז. וְהַהֵפֶךְ "וְלֹא קָם וְלֹא זָע מִמֶּנּוּ" (אסתר ה:ט):
דוּנְתַתִּיךָ לִקְהַל עַמִּים וְנָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ. הִנֵּה אָז כְּבָר נוֹלְדוּ כָּל הַשְּׁבָטִים חוּץ מִבִּנְיָמִין, וּכְבָר אָמַר לִי בְּצֵאתִי מֵחָרָן "הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שׁוֹכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ" (בראשית כח:יג). אִם כֵּן הָיְתָה הַכַּוָּנָה שֶׁיִּתֵּן לִי קָהָל שֶׁל עַמִּים בְּעִנְיַן יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ. וְאֵין לַחֲשׁוֹב שֶׁאָמַר זֶה אֶלָּא עָלֶיךָ שֶׁיִּתֵּן לִי אוֹתְךָ וְאֶת שְׁנֵי בָנֶיךָ יַחְדָּו:
הוְעַתָּה שְׁנֵי בָנֶיךָ וְכוּ' לִי הֵם. שֶׁאוֹתָם לְבַדָּם נָתַן לִי יַחְדּוֹ עִמְּךָ, כְּעִנְיָן רְאֹה פָנֶיךָ לֹא פִלָּלְתִּי וְהִנֵּה הֶרְאָה אֹתִי אֱלֹהִים גַּם אֶת זַרְעֶךָ:
ווּמוֹלַדְתְּךָ אֲשֶׁר הוֹלַדְתָּ אַחֲרֵיהֶם. שֶׁהֵם בְּנֵי בָנֶיךָ הַנִּקְרָאִים מוֹלַדְתְּךָ בֶּאֱמֶת:
לְךָ יִהְיוּ. יִקָּרְאוּ בֵּית יוֹסֵף וְיִתְבָּרְכוּ בְּבִרְכוֹתֶיךָ.
עַל שֵׁם אֲחֵיהֶם יִקָּרְאוּ בְּנַחֲלָתָם. כָּל אֶחָד מִבְּנֵי מְנַשֶּׁה יִקָּרֵא כְּאֶחָיו עַל שֵׁם מְנַשֶּׁה לִנְחֹל עִמָּם בְּנַחֲלָתוֹ, וְכֵן כָּל אֶחָד מִבְּנֵי אֶפְרַיִם יִקָּרֵא כְּאֶחָיו עַל שֵׁם אֶפְרַיִם לִנְחֹל עִמָּם בְּנַחֲלַת אֶפְרָיִם:
זוַאֲנִי. שֶׁמָּא תֹּאמַר כְּשֶׁאָמַר אֵלַי הָאֵל יִתְבָּרַךְ וּנְתַתִּיךָ לִקְהַל עַמִּים, הָיְתָה הַכַּוָּנָה שֶׁאוֹלִיד עוֹד בָּנִים, אֶלָּא שֶׁגָּרַם הַחֵטְא – זֶה לֹא יִתָּכֵן:
כִּי בְּבוֹאִי מִפַּדָּן. כְּשֶׁנִּגְלָה אֵלַי אָז הָאֵל יִתְבָּרַךְ:
מֵתָה עָלַי רָחֵל. כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין כב.) אֵין אִשָּׁה מֵתָה אֶלָּא לְבַעְלָהּ:
בַּדֶּרֶךְ בְּעוֹד כִּבְרַת אֶרֶץ לָבֹא אֶפְרָתָה. תֵּכֶף כְּשֶׁנָּסַעְתִּי מֵאוֹתוֹ הַמָּקוֹם שֶׁהָיָה דְּבַר הָאֵל יִתְבָּרַךְ אֵלַי, בְּעוֹדִי בַדֶּרֶךְ טֶרֶם הַגִּיעִי לְבֵית לֶחֶם, וָאֶקְבְּרֶהָ שָּׁם בְּדֶרֶךְ אֶפְרָת. וְכָל כָּךְ גָּבְרָה עָלַי טִרְדָּתִי וַאֲבֵלוּתִי שֶׁלֹּא עָצַרְתִּי כֹּחַ לְהוֹלִיכָהּ לְבֵית קְבָרוֹת בֵּית לֶחֶם, וְאֵין סָפֵק כִּי מֵאָז הָיָה לִבִּי חָלָל בְּקִרְבִּי וְלֹא שָׁלַט עוֹד בִּי יֵצֶר הָרָע, וְנֶחְלְשָׁה תַּאֲוָתִי וְלֹא נִשְׁאַר בִּי כֹּחַ לְהוֹלִיד בָּנִים.
חוַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת בְּנֵי יוֹסֵף. רָאָה שֶׁהֵם בְּנֵי אָדָם, אֲבָל לֹא הִכִּיר מִי הֵם.
טבָּנַי הֵם אֲשֶׁר נָתַן לִי אֱלֹהִים בָּזֶה. בָּנַי הֵם וְלֹא בְּנֵי בָּנַי, אֲבָל הֵם אוֹתָם הַבָּנִים אֲשֶׁר נָתַן לִי אֱלֹהִים בָּזֶה, בְּעוֹדִי לְבַדִּי פֹּה, כְּאָמְרְךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד בּוֹאִי אֵלֶיךָ מִצְרָיְמָה וְאָמַרְתָּ לִי הֵם:
ילֹא יָכוֹל לִרְאוֹת. הֵיטֵב כְּדֵי שֶׁתָּחוּל עֲלֵיהֶם בִּרְכָתוֹ בִּרְאוֹתוֹ אוֹתָם, כְּעִנְיָן "אֲשֶׁר תִּרְאֶנּוּ מִשָּׁם" (במדבר כג:יג), וּכְעִנְיָן "וַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ" (דברים לד:א) כְּדֵי שֶׁיְּבָרֵךְ אוֹתָם, וְכֵן בֶּאֱלִישָׁע "וַיִּפֶן אַחֲרָיו וַיִּרְאֵם" (מלכים ב ב:כד).
וַיִּשַּׁק לָהֶם וַיְחַבֵּק לָהֶם. כְּדֵי שֶׁתִּדְבַּק נַפְשׁוֹ בָּהֶם וְתָחוּל עֲלֵיהֶם בִּרְכָתוֹ.
יאגַּם אֶת זַרְעֶךָ. וַעֲלֵיהֶם אָמַר קְהַל עַמִּים, וְזֶה אָמַר אֵלַי כְּשֶׁבֵּרְכַנִי בִּירֻשַּׁת הָאָרֶץ, כְּאָמְרוֹ לְמַעְלָה וַיְבָרֶךְ אוֹתִי, אִם כֵּן רָאוּי שֶׁאוֹתָהּ הַבְּרָכָה תָּחוּל עֲלֵיהֶם, וּלְכָךְ בֵּרַךְ אָז אֶת יוֹסֵף וְאֶת בָּנָיו.
יבמֵעִם בִּרְכָּיו. שֶׁל אָבִיו שֶׁחִבֵּק אוֹתָם:
ידשִׂכֵּל אֶת יָדָיו. הִשְׂכִּיל וְהֵבִין בְּמִשּׁוּשׁ יָדָיו בְּלֹא רְאוֹת.
טווַיְבָרֶךְ אֶת יוֹסֵף. וְלֹא הֻצְרַךְ בָּזֶה לִרְאִיָּה, וְלֹא לְחִבּוּק, וְלֹא נְשִׁיקָה, וְלֹא הִזְכִּיר מַה הָיְתָה הַבְּרָכָה.
וַיֹּאמַר. אַחַר שֶׁבֵּרַךְ אֶת יוֹסֵף.
הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ אֲבוֹתַי לְפָנָיו. אַתָּה אֱלֹהִים אֲשֶׁר אַתָּה הוּא שֶׁהִתְהַלְּכוּ אֲבוֹתַי לְפָנֶיךָ, עֲשֵׂה בִּזְכוּתָם.
הָאֱלֹהִים הָרוֹעֶה אוֹתִי. אַתָּה שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד.
טזהַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אוֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ. צִוָּה שֶׁהַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל אוֹתִי יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים אִם אֵינָם רְאוּיִים לְבִרְכָּתְךָ בִּלְתִּי אֶמְצָעִי:
וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק. לֹא שֵׁם תֶּרַח וְנָחוֹר, כִּי הַצַּדִּיקִים לֹא יִקָּרֵא עֲלֵיהֶם שֵׁם אֲבוֹתֵיהֶם הָרְשָׁעִים, וְכֵן בְּהֵפֶךְ, כְּאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סַנְהֶדְרִין נב.) דְּקָרִינָן לְרָשִׁיעָא אֲפִלּוּ בַּר צַדִּיקָא רָשִׁיעָא בַּר רָשִׁיעָא, שֶׁלֹּא יִתְיַחֵס לְאָבִיו הַצַּדִּיק אֲבָל יִתְיַחֵס לְאֵיזֶה מֵאֲבוֹתָיו הָרְשָׁעִים. וְלָכֵן הִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם שֶׁיִּהְיוּ מוּכָנִים וְנֶעֱזָרִים לַעֲבוֹדַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ, בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לְהִתְיַחֵס לְאַבְרָהָם וּלְיִצְחָק, עַל דֶּרֶךְ (תהלים פו:יא) "יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה" אֶת "שְׁמֶךָ":
יחכִּי זֶה הַבְּכוֹר שִׂים יְמִינְךָ עַל רֹאשׁוֹ. כִּי אָמְנָם הַסְּמִיכָה בְּיָד תְּכַוֵּן הַנֶּפֶשׁ אֶל מַה שֶׁנִּסְמַךְ עָלָיו, כְּעִנְיַן "וַיִּסְמֹךְ אֶת יָדָיו עָלָיו" (במדבר כז:כג), וְכֹחַ הַיָּמִין חָזָק מִכֹּחַ הַשְּׂמֹאל, וּתְכַוֵּן יוֹתֵר סְמִיכַת הַיָּמִין אֶל הַיָּמִין מִמַּה שֶׁתְּכַוֵּן אוֹתָהּ סְמִיכָה הַשְּׂמֹאל אֶל הַשְּׂמֹאל:
כאהִנֵּה אָנֹכִי מֵת. הִנְנִי מְצַוֶּה בִּשְׁעַת מִיתָה וּמְקַיֵּם הַמַּתָּנָה שֶׁנָּתַתִּי:
וְהֵשִׁיב אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ. וְשָׁם תִּתְקַיֵּם מַתְּנָתוֹ.
כבוַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ. וַאֲנִי הִנֵּה אָמְנָם לֹא עָבַרְתִּי נַחֲלָה כְּלָל כְּשֶׁנָּתַתִּי לְךָ שְׁכֶם אֶחָד עַל אַחֶיךָ בָּאָרֶץ, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא אֶרֶץ אֲבוֹתֵיכֶם, בִּלְעָדִי כִּי נָתַתִּי לְךָ מַה שֶׁלָּקַחְתִּי מִיַּד מִי שֶׁהוּא אֱמוֹרִי בְּמַעֲשָׂיו הָרָעִים וּבַעַל אֲמִירָה שֶׁאוֹמֵר הַרְבֵּה וַאֲפִלּוּ מְעַט אֵינוֹ עוֹשֶׂה לְהֵיטִיב, וְזֶה הוּא עֵשָׂו כְּשֶׁקָּנִיתִי הַבְּכוֹרָה מִמֶּנּוּ, כִּי לוּלֵא זֶה לֹא הָיָה לְאַחֶיךָ בִּירוּשַׁת הָאָבוֹת כָּל כָּךְ חֵלֶק בָּאָרֶץ.
בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי. בְּחָכְמָתִי וּבִינָתִי שֶׁהֵם חַרְבָּם וְקַשְׁתָּם שֶׁל צַדִּיקִים, כְּאָמְרוֹ "חֲגוֹר חַרְבְּךָ עַל יָרֵךְ גִּבּוֹר" (תהלים מה:ד), וּכְבָר בֵּאֲרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת סג.) הַהוּא בְּדִבְרֵי תּוֹרָה הוּא דִּכְתִיב, וּכְעִנְיָן עַל הֵפֶךְ זֶה "שִׁנֵּיהֶם חֲנִית וְחִצִּים וּלְשׁוֹנָם חֶרֶב חַדָּה" (תהלים נז:ה), וּכְעִנְיָן "וַיִּדְרְכוּ אֶת לְשׁוֹנָם קַשְׁתָּם שֶׁקֶר" (ירמיהו ט:ב).