אוַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה בָּעֶרֶב. אַף עַל פִּי שֶׁהִגִּיעוּ שָׁם בְּלִי אִחוּר, כְּאָמְרָם (ברכות ד:) גַּבְרִיאֵל בִּשְׁתַּיִם מִיכָאֵל בְּאַחַת, וְכֵן הוֹרָה לְמַעְלָה בְּאָמְרוֹ "וַיֵּלְכוּ סְדֹמָה" (בראשית יח:כב), מִכָּל מָקוֹם לֹא נִכְנְסוּ בִּסְדוֹם עַד הָעֶרֶב, שֶׁכְּבָר נִסְתַּתְּמוּ טַעֲנוֹת אַבְרָהָם הַמֵּלִיץ וְנִגְמַר הַדִּין.
וַיָּקָם לִקְרָאתָם. פֶּן יָלִינוּ בָּרְחוֹב, כְּמוֹ שֶׁהָיָה אָז הַמִּנְהָג בִּשְׁאָר הֶעָרִים כְּשֶׁאֵין מַכְנִיס אוֹרְחִים, וְיַזִּיקוּ לָהֶם רִשְׁעֵי הָעִיר:
וַיִּשְׁתַּחוּ אַפַּיִם אָרְצָה. כִּי הָיָה תָּאֳרָם נוֹרָא בְּלִי סָפֵק.
גמִשְׁתֶּה. קְבִיעוּת סְעוּדָה עַל הַיַּיִן, בִּהְיוֹת הַיַּיִן אָהוּב אֶצְלוֹ, כְּמוֹ שֶׁהוֹכִיחַ סוֹפוֹ עַל תְּחִלָּתוֹ (בראשית יט:לג). אֲבָל אַבְרָהָם לֹא עָשָׂה מִשְׁתֶּה, זוּלָתִי "בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת יִצְחָק" (בראשית כא:ח) לִגְדוֹלֵי הַדּוֹר שֶׁהָיוּ מֻרְגָּלִים בְּכָךְ בְּעֵת שִׂמְחָתָם, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה י): "קַמֵּי דְּשָׁתֵי חַמְרָא, חַמְרָא".
חאוֹצִיאָה נָּא אֶתְהֶן אֲלֵיכֶם. חָשַׁב שֶׁיָּקוּמוּ לוֹקְחֵי בְנוֹתָיו, וְקָאם שָׁאוֹן בֵּינֵיהֶם (הושע י:יד).
טגֶּשׁ הָלְאָה. מֵעַל הַפֶּתַח וְנִשְׁבֹּר הַדֶּלֶת:
הָאֶחָד בָּא לָגוּר. הֲיֵשׁ גַּם אֶחָד שֶׁיַּעֲשֶׂה כָּךְ?
יוְאֶת הַדֶּלֶת סָגָרוּ. כְּדֵי שֶׁיִּלְאוּ לִמְצֹא הַפָּתַח, וִיפַרְסְמוּ גֹּדֶל רִשְׁעָם:
יאוַיִּלְאוּ לִמְצֹא הַפָּתַח. אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ מֻכִּים בַּסַּנְוֵרִים, טָרְחוּ לִמְצֹא הַפֶּתַח כְּדֵי לִשְׁבֹּר הַדֶּלֶת, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין יט.): "רְשָׁעִים אֲפִלּוּ עוֹמְדִים בְּפִתְחוֹ שֶׁל גֵּיהִנֹּם אֵינָם חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה".
ידוַיֵּצֵא לוֹט. אַחַר שֶׁנִּלְאוּ וְהָלְכוּ לָהֶם:
טווַיָּאִיצוּ. כְּדֵי שֶׁתְּהֵא פּוּרְעָנוּתָם בִּזְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ אֱלֹהֵיהֶם הַגָּדוֹל, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ז.) בְּשָׁעָה שֶׁהַחַמָּה זוֹרַחַת וְכָל מַלְכֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב מַנִּיחִין כִּתְרֵיהֶן עַל רָאשֵׁיהֶם וּמִשְׁתַּחֲוִים לַחַמָּה, מִיָּד כּוֹעֵס.
טזבְּחֶמְלַת ה' עָלָיו. אַף עַל פִּי שֶׁבִּזְכוּת אַבְרָהָם הָיָה נִמְלָט, כְּאָמְרוֹ וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת אַבְרָהָם וַיִּשְׁלַח אֶת לוֹט מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה, הִנֵּה כֵּיוָן שֶׁהָיָה מְאַחֵר וּמִתְעַכֵּב אַחַר אַזְהָרַת הַמַּלְאָכִים, הָיָה רָאוּי לִהְיוֹת נִסְפֶּה, אֲבָל הָיְתָה הַחֶמְלָה עָלָיו, כִּי לֹא בְּמֶרֶד וְלֹא בְּמַעַל הָיָה עִכּוּבוֹ, אֶלָּא מִצַּד עַצְלָה וְנֶפֶשׁ נִבְהָלָה:
יזאַל תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ. כִּי הָרָעָה תִּתְפַּשֵּׁט עָדֶיךָ כִּמְהַלֶּכֶת אַחֲרֶיךָ וְלֹא תַּזִּיקְךָ, אֲבָל אִם תִּתְעַכֵּב לְהַבִּיט תִּדְבַּק בְּךָ, כְּמוֹ שֶׁקָּרָה לְאִשְׁתּוֹ כְּאָמְרוֹ וַתְּהִי נְצִיב מֶלַח.
כדמֵאֵת ה' מִן הַשָּׁמָיִם. לֹא שֶׁהֶעֱלָה נְשִׂיאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ, בְּאֹפֶן שֶׁיִּתְהַלְּכוּ בָּאֲוִיר כְּמוֹ שֶׁיִּקְרֶה בַּבְּרָקִים וְאַבְנֵי אֵשׁ בַּטֶּבַע.
כהוַיַּהֲפֹךְ. שֶׁנֶּהְפַּךְ הָאָרֶץ הַהִיא וְיוֹשְׁבֶיהָ לְטֶבַע גָּפְרִית וָאֵשׁ, כְּמוֹ ״הָפַךְ אֶת מֵימֵיהֶם לְדָם״ (תהלים קה:כט), וּבָהֶם נֶהְפַּךְ לְטֶבַע מֶלַח אוֹתוֹ הַטַּל שֶׁעָלָה קוֹדֶם הַזְּרִיחָה, כְּאָמְרוֹ ״גָּפְרִית וָמֶלַח שְׂרֵפָה כָל אַרְצָהּ״ (דברים כט:כב), כְּמִשְׁפַּט כָּל לַחוּת תָּפֵל מְעוֹרָב עִם חֲלָקִים שְׂרוּפִים:
כזאֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם אֶת פְּנֵי ה'. אֶל הַמָּקוֹם שֶׁלִּוָּה שָׁם הַמַּלְאָכִים, כִּי שָׁם הָיְתָה עָלָיו יַד ה', וְזֶה כִּי חָשַׁב לְבַקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים אַחֲרֵי שֶׁלֹּא מָצָא לָהֶם זְכוּת בַּדִּין.
כחוַיַּשְׁקֵף. הַשְׁקָפַת אֵיבָה עַל רוֹב רִשְׁעָם.
וַיַּרְא וְהִנֵּה עָלָה קִיטוֹר הָאָרֶץ. וּבְכֵן רָאָה שֶׁאֵין עוֹד לְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם.
כטמִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה בַּהֲפוֹךְ אֶת הֶעָרִים. בִּהְיוֹת שֶׁנִּמְלַט בִּזְכוּת אַבְרָהָם מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה, בְּעוֹד שֶׁהָיָה הָאֵל יִתְבָּרַךְ הוֹפֵךְ אֶת הֶעָרִים קוֹדֶם שֶׁיָּצָא לוֹט מִכָּל הַכִּכָּר, וְלָזֶה לֹא הָיָה זוֹכֶה בְּשׁוּם פָּנִים אַחֲרֵי שֶׁלֹּא נִמְלַט קוֹדֶם הַתְחָלַת הַפּוּרְעָנוּת בְּעַצְלוּתוֹ, כְּאָמְרוֹ וַיִּתְמַהְמָהּ. לְפִיכָךְ יָרֵא לָשֶׁבֶת בְּצוֹעַר, כִּי חָשַׁב שֶׁהַהֲפֵכָה תַּמְתִּין גַּם לְצוֹעַר עַד שֶׁיִּמָּלֵט הוּא מִמֶּנָּה בִּזְכוּת אַבְרָהָם, וְשֶׁאַחֲרֵי צֵאתוֹ מִשָּׁם תִּתְפַּשֵּׁט הַהֲפֵכָה גַּם בְּצוֹעַר:
לוַיֵּשֶׁב בָּהָר. כִּי חָשַׁב שֶׁהַהֲפֵכָה תִּתְפַּשֵּׁט בְּכָל הַכִּכָּר עַד הָהָר, כְּמוֹ שֶׁהוֹרָה הַמַּלְאָךְ בְּאָמְרוֹ הָהָרָה הִמָּלֵט.
לאאָבִינוּ זָקֵן. וְלֹא יִתְאַמֵּץ לְהַרְחִיק נְדוֹד אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת:
וְאִישׁ אֵין בָּאָרֶץ לָבוֹא עָלֵינוּ. אֵין אִישׁ בָּזֶה הַגָּלִיל רָאוּי לָבוֹא עָלֵינוּ כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ, שֶׁהַמִּנְהָג הוּא שֶׁלֹּא תִּנָּשֵׂא הָאִשָּׁה אֶלָּא לֶהָגוּן לָהּ:
לזוַתִּקְרָא שְׁמוֹ מוֹאָב... וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן עַמִּי. לְהוֹרוֹת שֶׁלֹּא נִתְעַבְּרוּ מֵאָדָם בִּלְתִּי הָגוּן:
הוּא אֲבִי מוֹאָב. הוּא אֲבִי בְנֵי עַמּוֹן. שֶׁיָּרְשׁוּ אֶרֶץ, כִּי מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה כַּוָּנַת הַנָּשִׁים רְצוּיָה, הָיָה זַרְעָם לִשְׁנֵי גּוֹיִם יוֹרְשֵׁי אַבְרָהָם בִּקְצָת, כְּאָמְרָם (משלי ג:ו) "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ" אֲפִילוּ לִדְבַר עֲבֵרָה (נזיר כג).