אוְשֶׁב שָׁם. לְכַוֵּן דַּעְתְּךָ קֹדֶם שֶׁתִּבְנֶה הַמִּזְבֵּחַ, כְּעִנְיַן אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ שׁוֹהִים שָׁעָה אַחַת וּמִתְפַּלְּלִים כְּדֵי שֶׁיְּכַוְּנוּ אֶת לִבָּם לַמָּקוֹם (ברכות ל:).
וַעֲשֵׂה שָׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הַנִּרְאֶה אֵלֶיךָ בְּבָרְחֲךָ. לָתֵת הוֹדָאָה עַל שֶׁקִּיֵּם לְךָ הַהַבְטָחָה שֶׁעָשָׂה שָׁם, כְּעִנְיַן אָמְרָם (ברכות נד.) מְבָרֵךְ "בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה לִי נֵס בַּמָּקוֹם הַזֶּה".
בהָסִירוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר. שֶׁלְּקַחְתֶּם מִשְּׁכֶם, אַף עַל פִּי שֶׁבִּטְלוּ אוֹתָם עוֹבְדֵיהֶם כְּמוֹ נְשֵׁי שְׁכֶם, כְּאָמְרָם "גּוֹי מְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה בְּעַל כָּרְחוֹ" (עבודה זרה מג., נב.), וְלָכֵן הֵם מֻתָּרִים בַּהֲנָאָה, מִכָּל מָקוֹם הָסִירוּ אוֹתָם מִקִּרְבְּכֶם עַתָּה בְּלֶכְתֵּנוּ לְבֵית אֵל, כְּדֵי שֶׁתִּרְחַק מִלִּבְּכֶם כָּל מַחֲשֶׁבֶת עֲבוֹדָה זָרָה:
דוַיִּטְמֹן אוֹתָם יַעֲקֹב. וְלֹא אִבְּדָם מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ כְּבָר מְבֻטָּלִים וּמֻתָּרִין בַּהֲנָאָה.
הוַיִּסָּעוּ וַיְהִי חִתַּת אֱלֹהִים. כִּי בְּנָסְעָם מִשְּׁכֶם שֶׁהָיְתָה עִיר מִבְצָר, הָיְתָה סַכָּנָה שֶׁיִּתְקוֹמְמוּ הַסְּבִיבוֹת עֲלֵיהֶם בַּדֶּרֶךְ, וְלָכֵן הֻצְרַךְ אָז שֶׁתִּהְיֶה חִתַּת אֱלֹהִים עֲלֵיהֶם.
זוַיִּקְרָא לַמָּקוֹם. לְאוֹתוֹ מָלוֹן אוֹרְחִים שֶׁלָּן בּוֹ בְּלֶכְתּוֹ לְחָרָן, כְּאָמְרוֹ "וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם" (בראשית כח:יא).
אֵל בֵּית אֵל. מִקְדָּשׁוֹ שֶׁל בֵּית אֵל.
חאַלּוֹן בָּכוּת. וְזֶה הִפְסִיק הַגָּלוּת הַשְּׁכִינָה, כְּאָמְרָם רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה מִתּוֹךְ עַצְבוּת (שבת ל:).
טוַיֵּרָא אֱלֹהִים. אַחַר עֲבוֹר הַבֶּכִי.
אֶל יַעֲקֹב עוֹד. כְּמוֹ שֶׁנִּרְאָה אֵלָיו שָׁם בְּלֶכְתּוֹ לְחָרָן, כְּאָמְרוֹ הַנִּרְאֶה אֵלֶיךָ בְּבָרְחֲךָ:
בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם. אֲבָל בְּפַדַּן אֲרָם לֹא נִגְלָה אֵלָיו, אַף עַל פִּי שֶׁדִּבֵּר עִמּוֹ עַל יְדֵי מַלְאָךְ, כְּאָמְרוֹ "וַיֹּאמֶר אֵלַי מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים בַּחֲלוֹם" (בראשית לא:יא):
ישִׁמְךָ יַעֲקֹב. אֲנִי מְקַיֵּם לְךָ עַתָּה זֶה הַשֵּׁם, שֶׁתִּהְיֶה קַיָּם אַתָּה לְבַדְּךָ בְּעָקֵב וּבְסוֹף כִּלְיוֹן כָּל שְׁאָר הָאֻמּוֹת, כְּאָמְרוֹ (ירמיהו מו:כח) "כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל הַגּוֹיִם וְאוֹתְךָ לֹא אֶעֱשֶׂה כָלָה":
לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב. וְכַאֲשֶׁר יִתְקַיֵּם עִנְיַן שֵׁם יַעֲקֹב שֶׁתִּשָּׁאֵר בַּסּוֹף אַתָּה לְבַדְּךָ, כְּאָמְרוֹ "הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן" (במדבר כג:ט), אָז לֹא יִהְיֶה עִנְיָן עוֹד לְשֵׁם יַעֲקֹב.
כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ. שֶׁתִּשְׂתָּרֵר עַל כָּל פְּלִיטֵי הָאֻמּוֹת, כְּאָמְרוֹ "וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת" (במדבר כד:יז).
וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל. בֵּרַךְ אוֹתוֹ שֶׁיַּתְחִיל קְצָת עִנְיַן שֵׁם יִשְׂרָאֵל מֵעַכְשָׁיו, שֶׁיּוּכַל נֶגֶד הַמִּתְקוֹמְמִים עָלָיו גַּם בְּאֶרֶץ לֹא לוֹ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין עו): "כָּל מָקוֹם שֶׁהָלְכוּ נַעֲשׂוּ שָׂרִים לַאֲדוֹנֵיהֶם".
יאאֲנִי אֵל שַׁדַּי. בִּשְׁמִי אֲנִי נִשְׁבָּע, כְּעִנְיַן "וְאָמַרְתִּי חַי אָנֹכִי לְעוֹלָם" (דברים לב:מ), וּבָזֶה בִּלְבַד מָצָאנוּ שְׁבוּעַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ לְיַעֲקֹב.
פְּרֵה וּרְבֵה. וְלֹא תִדְאַג שֶׁיִּכְלֶה זַרְעֲךָ בְּיַד גּוֹיִם, גַּם כְּשֶׁיִּהְיֶה הַזֶּרַע בִּלְתִּי הָגוּן. לְפִיכָךְ לֹא תֶחְדַּל מִלִּפְרוֹת וְלִרְבּוֹת, עַל הֵפֶךְ עֲצַת רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, כְּאָמְרוֹ: "מִיּוֹם שֶׁפָּשְׁטָה מַלְכוּת הָרְשָׁעָה דִּין הוּא שֶׁנִּגְזוֹר עַל עַצְמֵינוּ שֶׁלֹּא לִשָּׂא אִשָּׁה וּלְהוֹלִיד בָּנִים, וְנִמְצָא זַרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם [אָבִינוּ] כָּלֶה מֵאֵלָיו". וְזֶה כִּי בִּהְיוֹתִי אֵל שַׁדַּי, בִּלְתִּי צָרִיךְ לְנוֹשֵׂא מוּכָן, אֶעֱשֶׂה מַה שֶּׁאָמַרְתִּי עַל כָּל פָּנִים גַּם בִּלְתִּי נוֹשֵׂא מוּכָן.
וּמְלָכִים מֵחֲלָצֶיךָ יֵצֵאוּ. אֲנָשִׁים הֲגוּנִים לַמַּלְכוּת וְלֹא תִצְטָרֵךְ לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי, כְּעִנְיַן בְּמַלְכֵי אֱדוֹם (בראשית לו:לו-לז), שַׂמְלָה מִמַּשְׂרֵקָה, שָׁאוּל מֵרְחוֹבוֹת הַנָּהָר וְזוּלָתָם:
יבוּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ. לְקֵץ הַיָּמִין אֶתֵּן אֶת לְזַרְעֲךָ כָּל כַּדּוּר הָאָרֶץ, לֹא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד, כְּאָמְרוֹ (בראשית כח:יד) "וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה", וּכְאָמְרוֹ (במדבר כד:יז) "וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת".
יגבַּמָּקוֹם אֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ. בְּצֵאתוֹ לָלֶכֶת לְחָרָן, בְּאוֹתוֹ הַמָּלוֹן הָיָה הַדִּבּוּר שָׁם. וַיֵּרָא אֱלֹהִים וְשָׁם נִסְתַּלֵּק, וּלְפִיכָךְ הִצִּיב מַצֵּבָה בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם בְּעַצְמוֹ.
ידוַיַּסֵּךְ עָלֶיהָ נֶסֶךְ. וְהִשְׁלִים נִדְרוֹ שֶׁנָּדַר בְּאָמְרוֹ "וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים" (בראשית כח:כב). כִּי בָּזֶה הֵכִין אֶת הַמָּקוֹם שֶׁרָאוּי שֶׁיְּקִימֶנָּה שָׁם, כְּעִנְיַן דָּוִד בְּהֵרָאוֹת אֵלָיו הַמַּלְאָךְ בְּגֹרֶן אֲרַוְנָה הַיְבוּסִי:
יזאַל תִּירְאִי. שֶׁיִּהְיֶה הַיֶּלֶד נְקֵבָה מִפְּנֵי שֶׁהַחֲבָלִים מְרֻבִּים, כְּאָמְרָם רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נדה לא.) חֶבְלֵי נְקֵבָה מְרֻבִּים מִשֶּׁל זָכָר.
כִּי גַם זֶה לָךְ בֵּן. אַף עַל פִּי שֶׁחֶבְלָיו מְרֻבִּים גַּם הוּא זָכָר:
כמַצֵּבָה עַל קְבוּרָתָהּ. מִפְּנֵי שֶׁהַקֶּבֶר עַל אֵם הַדֶּרֶךְ, וְיֵשׁ לָחוּשׁ לְחִטּוּטֵי קְבָרִי.
כבוַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר. אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁמַע, לֹא הִפִּילוֹ מִמִּנְיַן בָּנָיו, כִּי לֹא הָיָה סָפֵק אֶצְלוֹ שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה לְאַלְתַּר, וְלֹא נֶעְדַּר מִמִּנְיַן בְּנֵי יַעֲקֹב הָעֲתִידִים לְהִתְקַיֵּם בְּעָקֵב וּבְסוֹף כָּל הָאוּמּוֹת.
כגבְּכוֹר יַעֲקֹב רְאוּבֵן. שֶׁלֹּא נָפַל מִן הַבְּכוֹרָה בְּדִינֵי שָׁמַיִם מִפְּנֵי הַתְּשׁוּבָה הַמַּגַּעַת עַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד, וְלֹא נָפַל מִמֶּנָּה אֲפִלּוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה עַד שֶׁהִפִּילוֹ יַעֲקֹב אָבִיו בְּדִינֵי אָדָם, כְּעִנְיַן כָּל מִי שֶׁהָיָה חַיָּב נִדּוּי שֶׁלֹּא הָיָה מְנֻדֶּה עַד שֶׁיְּנַדֵּהוּ חָכָם בַּדּוֹר, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מועד קטן טז.) מְנָלַן דִּמְשַׁמְּתִינָן דִּכְתִיב "אוֹרוּ מֵרוֹז" (שופטים ה:כג), דְּהָכִי סָבַר גַּבְרָא רַבָּא פְּלַנְיָא דִּכְתִיב "אָמַר מַלְאַךְ ה'", וְכֵן הוֹרוּ הָאַחֲרוֹנִים:
כזאֲשֶׁר גָּר שָׁם אַבְרָהָם וְיִצְחָק. כִּי אָמְנָם זִכְרוֹן חַסְדֵי הַצַּדִּיקִים בְּאֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם מֵטִיב לִבְנֵיהֶם שֵׁם טוֹב וְאַהֲבַת חֶסֶד בְּעֵינֵי יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, הֵפֶךְ הָרְשָׁעִים שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (ישעיהו יד:כא) "הָכִינוּ לְבָנָיו מַטְבֵּחַ בַּעֲוֹן אֲבוֹתָם בַּל יָקוּמוּ וְיִירְשׁוּ אָרֶץ":