אמר קב"ה אל תאכלו ממנו נא דלא יימרון ברעותא ובתיאובתא דדחלנא אכלין ליה הכי, אלא אתקינו ליה צלי ולא מבושל. דאלו מבושל יהא טמיר ולא יחמון ליה. אלא תקונא דיליה דיחמון ליה הכי מוקדא בנורא בגין דריחיה נודף.
ותו רישיה עליה כפוף על קרסולוי דלא יימרון דחיה או מלה אחרא הוא. אלא דישתמודעון ליה דאיהו דחלא דלהון. ותו דלא ייכלון ליה בתיאובתא אלא על שבעא ארח קלנא ובזיון.
ותו עצם לא תשברו בו, אלא דיחמון גרמוי רמאן בשוקא ולא ייכלון לשזבא ליה. ועל דא כתיב ובאלהיהם עשה ה' שפטים - דינין סגיאין.
תו ומקלכם בידכם - ולא חרבא ורומחא ושאר מאני קרבא.
אמר ר' יהודה הא אוקמוה דמצראי פלחי למזל טלה ובגין כך פלחין לאימרא. א"ר יוסי אי הכי טלה יפלחון ולא אימרא? אמר ליה, כלא פלחין! אלא מזל טלה נחית וסליק בטלה ואימרא, ובגין כך פלחין לכלא. א"ל הכי שמענא דכל בעירא רבא דחלא דלהון הוה, ועל דא קטיל קב"ה כל בכור בהמה. והא אתמר דאלין אינון דרגין דלעילא דאקרון הכי.
א"ר אלעזר כתיב כל מחמצת לא תאכלו (שמות יב כ) וכתיב לא יֵאָכֵל חמץ (שמות יג ג) - אלא דא דכר ודא נוקבא. אמר ר' שמעון, אלעזר ברי! בדא כתיב לא תאכלו ובדא כתיב לא יֵאָכֵל - אמאי לא כתיב "לא תאכלו"? אלא נוקבא דאיהי אסטיאה ארחהא - באזהרה ודאי! דכר דאיהו אחיד בחוטא דדכיו יתיר - בבקשה. ועל דא כתיב לא יאכל לא תאכלו.
אמר ליה, אבא, והא כתיב לא תאכל עליו חמץ (דברים טז ג) ? א"ל אסגי תבין יתירין ליקרא לקרבנא, אבל בקדמיתא בבקשה - לא יֵאָכֵל. אבל לבתר באזהרה - לא תאכלו - דהוא קשיא מתרווייהו.
מחמצת מאי טעמא? בגין דריחא דמותא אית תמן. חמץ - דכר, מחמצת - נוקבא, רגליה יורדות מות. ברישא וסיפא דתיבה תשכח לה. ובגין דא מאן דאכיל חמץ בפסח איהו אקדימת ליה מותא, ולינדע דמית הוא בעלמא דין ובעלמא דאתי, דכתיב ונכרתה הנפש ההיא.
מצה אמאי אתקריאת מצה? אלא הכי תנינן, שדי בגין דאמר לעולמו די, דיאמר לצרותינו די. אוף הכי - מצה - בגין דקא משדד ומברחת לכל סטרין בישין ועביד קטטה בהו. כגוונא דשדי דמזוזה דמבריח לשדים ומזיקים דתרעא - אוף הכי איהי מברחת לון מכל משכני קדושה, ועביד מריבה וקטטה בהו, כמה דאת אמר מסה ומריבה - על דא כתיב מצה. והא מסה בסמ"ך איהו?! אלא תרגומו דמסה איהו מצותא.
רבי שמעון פתח ואמר: גער חית קנה עדת אבירים בעגלי עמים (תהלים סח לא) . גער חית - דא חיה דאתאחד בה עשו. קנה - תנינן דביומא דנסב שלמה מלכא בת פרעה - בא גבריאל נעץ קנה בימא רבא, ועליה אתבני קרתא דרומי. מאי קנה?
רעיא מהימנא
ושמרתם את המצות. מצה איהי שמורה לבעלה דאיהו ו', וביה אתעביד מצוה. ומאן דנטיר לה לגבי יה(?) דגניזין במ"ץ מן מצה, ואינון י"ם ה"ץ. ומני קב"ה לברך לה שבע ברכות ליל פסח דאינון שבע הנערות דילה, שצ"ם חנכ"ל. ומני לאעברא מנהון חמץ ומחמצת דאינון עננים חשוכין דמכסיין על נהורין דשבעה ככבי לכת דאתמר בהון ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע, חשוך כאשר בתחלה. דכל כך חשוכא דעננין דלהון דלא יכלין נהורין לאנהרא להון. ובגין דא ולא נודע כי באו אל קרבנה.
רבי שמעון פתח ואמר, גְּעַר חַיַּת קָנֶה עֲדַת אַבִּירִים בְּעֶגְלֵי עַמִּים (תהלים סח לא) . גער חית קנה - דא קנה דאתאחד ביה עשו דאיהי קרתא דרומי רבתא, דנעץ גבריאל קנה בימא רבא ובנו עליה כרך גדול דרומי. קנה דחמץ. וכד ייתי פורקנא לישראל יתבר ליה.