אלא אתר עלאה הוא דנגיד ונפיק ואדליק בוצינין כלהו לכל עיבר ואקרי 'עולם הבא', ומניה נפיק חד אילנא לאתשקיא ולאתתקנא. והאי אילנא עלאה ויקירא הוא על כל שאר אילנין והא אוקמוה. וההוא עולם הבא דנגיד ונפיק אתקין ליה להאי אילנא תדיר - אשקי ליה ומתקן ליה בעבידתיה, מעטר ליה בעטרין, לא פסיק מבועי מניה לעלם לעלמי עלמין. בההוא אילנא תליא מהימנותא - ביה שריא מכל שאר אילנין. קיומא דכלא ביה. ועל דא כתיב כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם. ודאי הוא היה הוא הוה והוא יהא עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע. ועל דא באורייתא כתיב לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו דאילנא דא דאורייתא הוא ואתר דא אתקין האלהים תדיר. האלהים סתם - דא גבורה מאין סוף ומאין חקר, כמה דאת אמר אין חקר לתבונתו. האלהים ולא "אלהים". ועל דא עשה יעשה תדיר כמבוע דלא פסקן מימוי לדרי דרין. בגין כך כתיב והאלהים עשה שייראו מלפניו - אתקין ליה להאי אילנא בתקונא שלים דאחיד לכל סטר עילא ותתא, בגין דייראו מלפניו, ולא יחלפון ליה בחלופא אחרא לדרי דרין.
א"ר אבא ודאי שפיר קא אמרת. אבל תו אית לאסתכלא - בקדמיתא יעשה ולבתר והאלהים עשה - מה בין האי להאי? אלא (תדיר) ודאי יעשה ואתקין להאי אילנא דלא פסיקן מימוי לדרי דרין. ולבתר עשה. מהו עשה? אלא עשה האלהים אילנא אחרא לתתא מניה, ולא יעשה כהאי. דהאי אילנא תתאה עביד ליה ואתקין ליה בגין דמאן דיעול לאילנא עלאה ייעול ברשו וישכח לאילנא תתאה וידחל למיעאל אלא כדקא חזי. תא חזי דהאי נטיר פתחא הוא, ועל דא אקרי שומר ישראל. ודא אילנא תתאה עשה - אתשקי' ומתזן מאילנא דלעילא. ועל דא לא כתיב "יעשה" אלא עשה. מאי טעמא? שייראו מלפניו בני עלמא ולא יקרבון ליה אלא אינון דיתחזון לקרבא ולא אחרא, ויסתמרון בני נשא ארחי דאורייתא ולא יסטון לימינא ולשמאלא.
תא חזי על האי אילנא דכל חילוי ביה שריא אמר דוד אתה תומיך גורלי. מהו גורלי? דא עדבא דאחיד ביה דוד מלכא. ועל דא על פי הגורל כתיב. וכן הוא על פי יהוה. וימת שם על פי יהוה. הגורל כתיב.
זכאה חולקהון דאינון דמשתדלין באורייתא יממא ולילי וידעי ארחוי, ואינון אכלי בכל יומא מזונא עלאה, כמה דאת אמר החכמה תחיה בעליה. דהא אורייתא דלעילא מאתר דא אתזן, והא אתמר עלייהו הנה עבדי יאכלו (ישעיהו סה יג) .
רבי אבא פתח ואמר, ויהי קול מעל לרקיע - דא קול דאחיד להאי רקיע ואשתתף בהדיה, ודא הוא זכר עשה לנפלאותיו. וההוא רקיעא קאים עלייהו על אינון חיוון, ודא הוא דאברי בשני להבדיל בין מים למים. והא אוקמוה דשבעה רקיעין לעילא לעילא. ודאי וילון אינו משמש - דהא לית ליה מדיליה אלא מה דיהבין ליה. ומסכני ביה אתאחדו. דא הוא רזא דכתיב והנה בעניי הכינותי לבית יהו"ה (דה"א כב יד) . ודא מכניס שחרית ומוציא ערבית, דהא בליליא אפיק חילוי לכל סטרין ושלטא על אינון חיילין ואכלוסין, ובשחרית כניש לכלהו ואעיל לנקבייהו ולא שלטין. דהא בקר כליל כלהו כמה דאת אמר להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות, והא אוקמוה.
וקול אית על האי רקיע - מניה אתזן האי רקיע. בשעתא דהאי קול אתער -- כלהו אכלוסין לא נטלין ולית בהו רשו אלא למיקם בדוכתייהו, ואקרבי חיליהון ומחכאן לההוא טיבו דנגיד לההוא רקיע ויתברכן בגיניה. ועל דא איהו מעל לרקיע אשר על ראשם.
תא חזי, וממעל לרקיע אשר על ראשם כמראה אבן ספיר דמות כסא (יחזקאל א כו) - כמראה אבן ספיר דא אבן ישראל. ודא הוא רזא דכתיב וגללו את האבן וגו' - חד אבן נחתא מלעילא כד בעו ישראל למירת ארעא וכתיב ביה גורל. ואיהו אמר דא לפלניא ודא לפלניא.
רעיא מהימנא
(הדף מכיל רק זוהר ללא רעיא מהימנא)