אשלשה שאכלו והם מזמנין, ונכנס לשם אחד שלא אכל, אם נכנס כשאומר המזמן "נברך שאכלנו משלו" עונה אחריו "ברוך ומבורך שמו תמיד לעולם ועד". [וסימן לדבר: בוש"ת ל"ו]. ואם נכנס כשאחרים עונים "ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו" עונה אחריהם אמן. ואם הם עשרה, אומר ברוך אלוקינו ומבורך שמו תמיד לעולם ועד. והוא הדין גם כשהיה עמהם בעת שאכלו, ולא אכל עמהם, שעונה עמהם כנזכר. [ואם אכל אורז או מיני תבשיל וכדומה, עונה ברוך שאכלנו וכו', שהרי אף מצטרף לזימון]. [ילקוט יוסף דיני ברהמ"ז וברכות עמוד שפה].
בשנים שאכלו כאחד וגמרו לאכול, ואמרו הב לן ונבריך, או שנטלו ידיהם למים אחרונים, ובא שלישי ואכל שם, אינו מצטרף עמהם לזימון. ואינם רשאים לחזור ולאכול כדי לזמן, שמכיון שנטלו ידיהם למים אחרונים, אסורים לאכול עד שיברכו ברהמ"ז. [ילקו"י שם עמ' שפו].