אכהן שאכל עם ב' ישראלים או לויים, יש להקדים הכהן שיזמן. ואם יש שם תלמיד חכם, יברך התלמיד חכם. אבל אם רוצה החכם לכבד את הכהן לזמן, אף שהוא עם הארץ, רשאי. רק שלא יעשה כן בדרך קבע, כדי שלא ישפיל את כבוד התורה בעיני ההמון, שיאמרו שהחכם שפל דרך קבע לפני כהן עם הארץ, דמעלת התורה גדולה ממעלת הכהונה. אבל כהן תלמיד חכם מצוה להקדימו שנאמר, וקדשתו, לפתוח ראשון ולברך ראשון. ואף בכהנים שבזמן הזה שהם כהני חזקה, שייך דין זה. [ילקוט יוסף, ח"ג דיני ברהמ"ז וברכות עמוד שצד, ועמוד תרעג].
סימן רא – מי הוא המברך
ילקוט יוסף · הלכות ברכת המזון · 1 סעיפים
כל פרקי הלכות ברכת המזון (13)
- סימן קפב-קפג – דין כוס ברכת המזון
- סימן קפג – דיני ברכת המזון
- סימן קפד – לברך ברכת המזון במקום שאכל, והמסופק אם בירך ברהמ"ז
- סימן קפה – פרטי דינים בדיני ברכת המזון
- סימן קפו – החייבים בברכת המזון
- סימן קפז – דיוקים בנוסח ברכת המזון
- סימן קפח – דין הטועה בברכת המזון
- סימן קצב-ה – דיני זימון
- סימן קצו – מי שאכל איסור אם מצטרף לזימון
- סימן קצח – אחד נכנס אצל שלשה שאכלו
- סימן קצט – על מי מזמנין
- סימן ר' – דין המפסיק כדי לברך
- סימן רא – מי הוא המברך
בחנו את עצמכם: חידון ילקוט יוסף הלכות ברכות: כרך א · כרך ב · כרך ג
מתוך ילקוט יוסף, מאת הרב יצחק יוסף. הטקסט מאתר ילקוט יוסף חינם – האתר להפצת יהדות (yalkut.info). זכויות היוצרים על הטקסט שמורות לבעליהן; לשימוש לימודי בלבד.