אא) [סעיף א'] ברוך ומבורך וכו' בלבוש גרס ברוך הוא ומבורך וכו' וכ"כ התו' בשם בה"ג אבל בבה"ג גופיה איתא כלשון הש"ע וכ"ה בהרא"ש והטור ורמאים וס' מ"ק ותשב"ץ. א"ר אות א':
בב) שם. עונה אחריו ברוך ומבורך וכו'. ואין לומר אמן שאין זה ברכה אלא הזמנה שמזמן אותם לברך אבל אחר ובטובו חיינו עונה אמן משום שזהו עיקר ברכת הזימון. לבוש:
גג) שם. עונה אחריהם אמן וה"ה אם נכנס כשהמברך חוזר ואומר ברוך שאכלנו משלו וכו' דהוא סיום ברכת הזימון יענה אחריו אמן ואעפ"י שהמסובין אין עונים שם אמן. לבוש. שכנה"ג אות ב'. עו"ת אות א'. א"ר או' ג'. וכ' וכן הסכימו אחרונים דלא כט"ז. דה"ח. ועיין לעיל סי' קצ"ב אות ה':
דד) שם. ואם הם עשרה וכו'. ובברכת הנשואין עונה ג"כ ברוך אלהינו ומבורך שמו תמיד לעולם ועד שהשמחה במעונו. עט"ז אות א' י"א בהגה"ט. (והמאמ"ר לא ראה בעט"ז וי"א. וע"כ כתב על הא"ר מ"ש יעו"ש). בי"מ אות ג':
הה) שם. ואם הם עשרה אומר ברוך אלהינו וכו'. ואם היו עשרה ונטלו ידיהם ובא אחד אח"כ ואכל כזית קודם שאמר המזמן נברך אלהינו שאכלנו וכו'. נראה דיכול לענות כמו שהם עונים דאע"ג דאחר נטילה אין מצטרף כמ"ש לעיל רס"י קצ"ז הכא שאני כיון דבלאו הכי יש זימון וצריך לענות עמהם בשם אלא משום דלא אכל אינו יכול לענות כמו שהם עונים אבל השתא דאכל עונה כמותם. וכן אם היו ג' ואח"כ בא רביעי אחר שנטלו ידיהם או אמרו הב לן ואכל כזית יכול לענות כמותם כיון שבל"ה צריך לענות. ועיין לעיל סימן קצ"ז אות כ"ג:
וו) שם. כך הוא עונה אחר המברך וכו' פי' דאם עונה אחר המברך ברוך ומבורך תו לא צריך לענות אמן על העונים שהרי ענייתו ברוך ומבורך הוא במקום ברוך שאכלנו של העונים והרי הוא בכללם ואם שכח ולא הוה אדעתיה כשאמר המזמן נברך וכו' ולא אמר ברוך ומבורך אזי צריך שיענה אמן אחר העונים א"ר אות ב' וכן פי' הל"ח אות י"ח ושכנה"ג אות א' דברי הש"ע. וכ"כ הפר"ח. יפ"ל אות ג' וכתב ודלא כמהריק"ש שכתב דיש ט"ס בש"ע יעו"ש וגם דלא כהנ"ץ שהביא המש"ז שכתב דקמ"ל עונה תרתי ברוך ומבורך וכו' אחר המברך ואמן אחר העונים יעו"ש דאנן בתר רובא אזלינן וגם דכן הסברה נוטה ושב וא"ת עדיף: