פרק כו

אלֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם. אַף עַל פִּי שֶׁתִּשְׁתַּעְבְּדוּ לָאֻמּוֹת, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה זֶה שֶׁמָּכַר עַצְמוֹ לַגּוֹיִם, לֹא תָמִירוּ כְּבוֹדְכֶם בְּלֹא יוֹעִיל. וְזֶה שֶׁלֹּא יִטְעוּ כְּמוֹ שֶׁהִזְכִּירוּ כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קה.) שֶׁטָּעוּ רַבִּים בְּעֵת הַגּוֹלָה שֶׁאָמְרוּ לַנְּבִיאִים: ״עֶבֶד שֶׁמְּכָרוֹ רַבּוֹ וְאִשָּׁה שֶׁגֵּרְשָׁהּ בַּעְלָהּ, כְּלוּם יֵשׁ לָזֶה עַל זֶה כְּלוּם?״ וְזֶה כִּי אֲפִלּוּ אַחַר כָּל שִׁעְבּוּד אַתֶּם עֲבָדַי, כְּמוֹ שֶׁהִזְכִּירוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם) שֶׁהֵשִׁיבוּ הַנְּבִיאִים עַל זֶה כְּאָמְרָם: ״דָּוִד עַבְדִּי, נְבוּכַדְנֶצַּר עַבְדִּי, עֶבֶד שֶׁקָּנָה נְכָסִים עֶבֶד לְמִי נְכָסִים לְמִי?״
כִּי אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם. נִכְסָּפִים לָמִי, אֲפִלּוּ בִּימֵי הַשִּׁעְבּוּד, כְּאָמְרוֹ ״וְאַף גַּם זֹאת לֹא מְאַסְתִּים״ (ויקרא כו:מד), כִּי אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם.

באֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ. אַף בִּימֵי הַשִּׁעְבּוּד, אַף עַל פִּי שֶׁהַמְּנוּחָה בָּהֶם זֵכֶר לַחֵרוּת.
וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ. הַמְּקוֹמוֹת הַמְּקֻדָּשִׁים בַּגָּלוּת, וְהֵם בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּש, כְּאָמְרוֹ (יחזקאל יא:טז) ״וָאֱהִי לָהֶם לְמִקְדָּשׁ מְעָט״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה כט.) אֵלּוּ בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת.

גאִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ. חֻקּוֹת הֵם גְּזֵרוֹת מֶלֶךְ שֶׁיִּנְהַג הָאָדָם בָּהֶם בְּהִשְׁתַּדְּלוּת עִסְקֵי חַיָּיו, וְהַהִתְנַהֵג בָּהֶם יִקָּרֵא הֲלִיכָה, כַּאֲמָרוֹ ״וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ״ (ויקרא יח:ג), וְכֵן ״וְאֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמְרוּ לָלֶכֶת בָּהֶם״ (ויקרא יח:ד), וְכֵן ״בְּחֻקֹּת הַחַיִּים הָלָךְ״ (יחזקאל לג:טו).
וְאֶת מִצְוֺתַי תִּשְׁמְרוּ. הִנֵּה הַשְּׁמִירָה בְּמִצְוֺת הִיא הַהַשְׁגָּחָה בְּאֹפֶן עֲשִׂיָּתָם וּבִמְכֻוָּן מֵהֶם, וְזֶה בְּעִיּוּן נָאוֹת, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ״שָׁמוֹר זוֹ מִשְׁנָה״. אָמַר אִם כֵּן, אִם תִּתְנַהֲגוּ בְּדַרְכֵי הָאֵל יִתְבָּרַךְ הַנִּכְלָלִים בַּחֵלֶק הַמַּעֲשִׂי בְּתוֹרָתוֹ, וּתְעַיְּנוּ בַּמִּצְוֺת לָדַעַת אֹפֶן עֲשִׂיָּתָן וְתַכְלִיתָן, וּבָזֶה תַּשְׁלִימוּ כַּוָּנָתוֹ לִהְיוֹתְכֶם בְּצַלְמוֹ כִּדְמוּתוֹ.
וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם. וְאָז יִהְיֶה לָכֶם זֶה הַשְּׁלֵמוּת בַּקִּנְיָן בְּאֹפֶן שֶׁתַּעֲשׂוּ אוֹתָם כְּמוֹ פוֹעֲלִים הַטּוֹב בִּרְצוֹן נַפְשְׁכֶם, לֹא כִּמְצֻוִּים וְעוֹשִׂים מִיִּרְאָה, אֲשֶׁר בָּזֶה יִהְיֶה הָעוֹשֶׂה מִתְפַּעֵל בְּצַד מָה, אֲבָל תַּעֲשׂוּ מֵאַהֲבָה חֲפֵצִים בִּרְצוֹן הָאֵל יִתְבָּרַךְ, כְּאָמְרָם (אבות) עֲשֵׂה רְצוֹנוֹ כִּרְצוֹנְךָ.

זוּרְדַפְתֶּם אֶת אֹיְבֵיכֶם. חוּץ לִגְבוּלְכֶם.
וְנָפְלוּ לִפְנֵיכֶם. לְחֶרֶב, בְּזוּלַת מִלְחַמְתְכֶם, כְּאָמְרוֹ ״כִּי בָאֵשׁ ה׳ נִשְׁפָּט, וּבְחַרְבּוֹ כָּל בָּשָׂר, וְרַבּוּ חַלְלֵי ה׳״ (ישעיהו סו:טז).

טוּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם. אַחַר אָבְדָן הָאֻמּוֹת, כְּאָמְרוֹ ״כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְכָל הַגּוֹיִם וְאוֹתְךָ לֹא אֶעֱשֶׂה כָלָה״ (ירמיהו מו:כח).
וַהֲקִימוֹתִי אֶת בְּרִיתִי. אוֹתוֹ הַבְּרִית שֶׁאָמַרְתִּי ״לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ״ (בראשית יז:ז).
אִתְּכֶם. אֲקִימֶהוּ עִמָּכֶם בִּזְכוּתְכֶם, לֹא שֶׁאֶזְכֹּר לָכֶם בְּרִית אָבוֹת בִּלְבַד, כְּאָמְרוֹ (יחזקאל לז:כו) ״וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית שָׁלוֹם בְּרִית עוֹלָם יִהְיֶה אוֹתָם״, וּכְאָמְרוֹ (ישעיהו נד:י) ״וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט״.

יוַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן נוֹשָׁן. אַחַר שֶׁיִּמְעֲטוּ הָאֻמּוֹת אִכָּרֵיכֶם וְכוֹרְמֵיכֶם, יִרְבֶּה הַדָּגָן שָׁנָה לְשָׁנִים, כְּדֵי שֶׁיַּסְפִּיק הַמְּעַט מִשְּׁאֵרִית הָאֻמּוֹת לְשָׁרֶתְכֶם לֶאֱסוֹף תְּבוּאוֹת. וְזוּלַת זֶה תִּתְפַּרְנְסוּ שֶׁלֹּא בְּצַעַר, כְּעִנְיַן ״יְהִי פִסַּת בַּר בָּאָרֶץ בְּרֹאשׁ הָרִים יִרְעַשׁ כַּלְּבָנוֹן פִּרְיוֹ״ (תהלים עב:טז), וּכְאָמְרָם פֶּרֶק בָּתְרָא דִּכְתוּבוֹת ״עֲתִידָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁתּוֹצִיא גְּלֻסְקָאוֹת וּכְלֵי מִלַּת״.
וְיָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ. יִהְיֶה לָכֶם מֵהַנּוֹשָׁן דֵּי צָרְכֵיכֶם, אַף עַל פִּי שֶׁמֵּאָז שֶׁיִּהְיֶה יָשָׁן תּוֹצִיאוּ מִמֶּנּוּ לִפְלִיטֵי הָאֻמּוֹת לְפַרְנְסָם, כְּאָמְרוֹ (ישעיהו ס:יב) ״כִּי הַגּוֹי וְהַמַּמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא יַעַבְדוּךְ יֹאבֵדוּ״. וְהַטַּעַם שֶׁתּוֹצִיאוּ דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חַיֵּי נֶפֶשׁ מֵאַרְצְכֶם אֶל הָאֻמּוֹת, הוּא מִפְּנֵי שֶׁכְּבָר בָּא הֶחָדָשׁ וְלֹא תִדְאֲגוּ שֶׁיֶּחְסַר לָכֶם, כְּמוֹ שֶׁהָיָה כְּאָמְרָם (בבא בתרא צ) ״אֵין מוֹצִיאִין מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חַיֵּי נֶפֶשׁ, כְּגוֹן יֵינוֹת שְׁמָנִים וּסְלָתוֹת״.

יאוְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם. תִּשְׁרֶה שְׁכִינָתִי בְּתוֹכְכֶם בְּכָל מָקוֹם שֶׁתִּהְיוּ, כְּמוֹ שֶׁיִּעֵד קֹדֶם הָעֵגֶל בְּאָמְרוֹ (שמות כ:כא) ״בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבֹא אֵלֶיךָ״.
וְלֹא תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם. לְעוֹלָם, כְּאָמְרוֹ ״לֹא יוֹסִיף לְהַגְלוֹתֵךְ״ (איכה ד:כב), וְכָאָמְרוֹ ״כֵּן נִשְׁבַּעְתִּי מִקְּצֹף עָלַיִךְ וּמִגְּעָר בָּךְ״ (ישעיהו נד:ט).

יבוְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם. עִנְיַן הַמִּתְהַלֵּךְ הוּא הַהוֹלֵךְ אָנָה וָאָנָה, לֹא אֶל מָקוֹם אֶחָד בִּלְבַד. אָמַר אִם כֵּן אֶתְהַלֵּךְ בְּתוֹכְכֶם, כִּי לֹא אֶל מָקוֹם אֶחָד בִּלְבַד יֵרֵד שֶׁפַע הַכָּבוֹד, כְּמוֹ שֶׁהָיָה בַּמִּשְׁכָּן וּבַמִּקְדָּשׁ, כְּאָמְרוֹ ״וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם״ (שמות כה:ח), כְּלוֹמַר בָּזֶה הָאֹפֶן וּבְאוֹתוֹ הַמָּקוֹם בִּלְבַד אֶשְׁכּוֹן בְּתוֹכָם. וּבֵאֵר זֶה בְּאָמְרוֹ ״אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה״ (שמות ל:ו), ״וְנוֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל״ (שמות כט:מג). אֲבָל אֶתְהַלֵּךְ בְּתוֹכְכֶם וְיֵרָאֶה כְבוֹדִי בְּכָל מָקוֹם שֶׁתִּהְיוּ שָׁם, כִּי אָמְנָם בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּהְיוּ שָׁם צַדִּיקֵי הַדּוֹר, הוּא קָדוֹשׁ מִשְׁכְּנֵי עֶלְיוֹן, שֶׁבּוֹ תִּשָּׁלֵם כַּוָּנָתוֹ, כְּאָמְרוֹ ״הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי, וְאֶל זֶה אַבִּיט, אֶל עָנִי וּנְכֵה רוּחַ וְחָרֵד עַל דְּבָרִי״ (ישעיהו סו:א-ב).
וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים. אֶהְיֶה לֵאלֹהִים מְיוּחָד לָכֶם, לֹא יִהְיֶה לָכֶם אֱלֹהִים וּמַנְהִיג זוּלָתִי. וּבְכֵן יִהְיֶה נִצְחִיּוּת מְצִיאוּתְכֶם מִמֶּנִּי בִּלְתִּי אֶמְצָעִי, וּכְמוֹ שֶׁהוּא לִשְׁאָר הַנִּבְדָּלִים הַנִּצְחִיִּים, בִּהְיוֹתְכֶם אָז בְּצַלְמִי כִּדְמוּתִי כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה הַכַּוָּנָה בִּבְרִיאַת הָאָדָם וּבְמַתַּן תּוֹרָה. וּלְזֶה אָמַר ״וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים״ (שמות ו:ז), כִּי אָמְנָם בְּמַתַּן תּוֹרָה לוּלֵי הִשְׁחִיתוּ הָיְתָה הַכַּוָּנָה לָשׂוּם אוֹתָם בְּמַעֲלַת יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ וְעוֹלָם הַבָּא שֶׁיִּעֵד בְּזֹאת הַפָּרָשָׁה בְּלִי סָפֵק. אַמְנָם בְּפָרָשַׁת ״אַתֶּם נִצָּבִים״ (דברים כט:יב) אָמַר שֶׁהַכַּוָּנָה שֶׁיְּקַיֵּם אוֹתָם לְעָם כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הוּא לֵאלֹהִים, אֲבָל לֹא יִעֵד שֶׁיִּהְיֶה כֵן אָז. אֲבָל פְּעֻלַּת הַתָּמִיד שֶׁל מִשְׁכָּן בְּאָמְרוֹ ״וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים״ (שמות כט:מה), יִעֵד בְּכָל עִנְיָן זֹאת הַפָּרָשָׁה. אֲבָל בִּשְׁאָר הַמְּקוֹמוֹת אָמַר ״לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְעָם״, שֶׁתִּהְיֶה כָּל מְגַמַּת פְּנֵיכֶם לַעֲשׂוֹת רְצוֹנִי וּלְעָבְדֵנִי שְׁכֶם אֶחָד בְּלִי סָפֵק, כְּמוֹ שֶׁרָאוּי שֶׁיַּעֲשֶׂה כָּל עָם לְמַלְכּוֹ בֶּאֱמֶת.

יגקוֹמְמִיּוּת. עַל הֵפֶךְ אֲשֶׁר אָמְרוּ ״לְנַפְשֵׁךְ שְׁחִי וְנַעֲבֹרָה וַתָּשִׂימִי כָאָרֶץ גֵּוֵךְ״ (ישעיהו נא:כג).

ידוְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי. לָלֶכֶת בְּחֻקּוֹתַי כִּמְבֹאָר לְמַעְלָה.
וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֺת הָאֵלֶּה. וּמֵאַחַר שֶׁלֹּא תֵלְכוּ בְּחֻקּוֹתַי, לֹא תַעֲשׂוּ אֶת כָּל הַמִּצְוֹת, אֶלָּא תַּעֲשׂוּ מֵהֶם הַנִּרְאֶה בְּעֵינֵיכֶם בִּלְבַד.

טווְאִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ. שֶׁלֹּא בִלְבַד תְּבַטְּלוּם, אֲבָל תִּמְאֲסוּ בָם.
וְאִם אֶת מִשְׁפָּטַי תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם. תִּגְעַל אוֹתָם כְּמוֹ שֶׁמֵּקִיא אָדָם בְּכַוָּנָה מֻסְכֶּמֶת, מִבְּלִי אֵין דֶּרֶךְ לְמָאֹס אוֹתָם, בִּהְיוֹת טַעֲמָם נוֹדָע וְהָגוּן.
לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֺתַי. וְזֹאת הַגְּעִילָה לַמִּשְׁפָּטִים לֹא תִהְיֶה אֶלָּא כְּדֵי לִפְרֹק מֵעֲלֵיכֶם עֹל כָּל הַמִּצְוֹת, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין סג:) יוֹדְעִים הָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלֹּא הָיָה בָּהּ מַמָּשׁ, וְלֹא עָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה אֶלָּא כְּדֵי לְהַתִּיר לָהֶם עֲרָיוֹת בְּפַרְהֶסְיָא. וְכֵן הֵעִיד הַנָּבִיא בְּאָמְרוֹ (הושע ה:ד) ״לֹא יִתְּנוּ מַעַלְלֵיהֶם לָשׁוּב אֶל אֱלֹהֵיהֶם כִּי רוּחַ זְנוּנִים בְּקִרְבָּם״.
לְהַפְרְכֶם אֶת בְּרִיתִי. כְּדֵי לִהְיוֹת כִּשְׁאָר הָאֻמּוֹת הַמּוֹלְכוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּלִי שׁוּם עֹל תּוֹרָה וּמִצְוֹת, כְּאָמְרוֹ (יחזקאל כ:לב) ״וְהָעוֹלָה עַל רוּחֲכֶם הָיוֹ לֹא תִהְיֶה, אֲשֶׁר אַתֶּם אוֹמְרִים נִהְיֶה כַגּוֹיִם כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲרָצוֹת לְשָׁרֵת עֵץ וָאָבֶן״.

טזאַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹּאת לָכֶם. אֶעֱשֶׂה מַה שֶּׁחֲשַׁבְתֶּם לַעֲשׂוֹת, שֶׁיִּהְיֶה הַבְּרִית מוּפָר וּבָטֵל גַּם אִתִּי, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתִּי: שֶׁבִּהְיוֹתְכֶם לִי לְעָם אֶהְיֶה ״לָכֶם לֵאלֹהִים״ (ויקרא כו:יב), בִּלְתִּי אֶמְצָעִי.
וְהִפְקַדְתִּי עֲלֵיכֶם בֶּהָלָה. אֲמַנֶּה עֲלֵיכֶם פְּקִידֵי בֶהָלָה, כְּעִנְיַן ״וּלְאֵלֶּה אָמַר בְּאָזְנַי עִבְרוּ בָעִיר אַחֲרָיו וְהַכּוּ, אַל תָּחוֹס עֵינֵיכֶם וְאַל תַּחְמֹלוּ״ (יחזקאל ט:ה).
וְאָכְלוּהוּ אוֹיְבֵיכֶם. כְּמוֹ שֶׁהָיָה הָעִנְיָן בִּימֵי הַשּׁוֹפְטִים, כְּאָמְרוֹ ״וְהָיָה אִם זָרַע יִשְׂרָאֵל, וְעָלָה מִדְיָן וַעֲמָלֵק וּבְנֵי קֶדֶם״ (שופטים ו:ג).

יטוְשָׁבַרְתִּי אֶת גְּאוֹן עֻזְּכֶם. בְּחֻרְבַּן מִשְׁכַּן שִׁילֹה, כְּאָמְרוֹ ״וַיִּתֵּן לַשְּׁבִי עֻזּוֹ״ (תהלים עח:סא).

כהוְהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם חֶרֶב. כְּמוֹ שֶׁהָיָה הָעִנְיָן בִּימֵי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, כְּאָמְרוֹ ״כִּי יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל רָעָה, מִבְצְרֵיהֶם תְּשַׁלַּח בָּאֵשׁ וּבַחוּרֵיהֶם בַּחֶרֶב תַּהֲרֹג״ (מלכים ב ח:יב).
נוֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית. נוֹקֶמֶת בְּאוֹתָהּ הַנְּקָמָה הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַבְּרִית, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות ל): ״אַף עַל פִּי שֶׁבָּטְלוּ סַנְהֶדְרִין, דִּין אַרְבַּע מִיתוֹת לֹא בָטְלוּ״.
וְנִתַּתֶּם בְּיַד אוֹיֵב. כְּעִנְיַן עֲשֶׂרֶת הַשְּבָטִים בְּיַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר.

לוְנָתַתִּי אֶת פִּגְרֵיכֶם עַל פִּגְרֵי גִּלּוּלֵיכֶם. בִּהְיוֹת הָעִיר בְּמָצוֹר, כְּמוֹ שֶׁסִּפְּרוּ (סנהדרין סג:) עַל אֵלִיָּהוּ הַצַּדִּיק שֶׁמָּצָא תִּינוֹק מוּטָל בָּרָעָב, וּכְשֶׁאָמַר לוֹ אֱמוֹר שְׁמַע יִשְׂרָאֵל וְתִחְיֶה, הֵשִׁיב הַס כִּי לֹא לְהַזְכִּיר בְּשֵׁם ה׳, וְהוֹצִיא יִרְאָתוֹ מֵחֵיקוֹ וּנְשָׁקָהּ וּמֵת עָלֶיהָ.

לאוְנָתַתִּי אֶת עָרֵיכֶם חׇרְבָּה. עַל יְדֵי מֶלֶךְ בָּבֶל וְשָׂרָיו.
וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶם. עַל יְדֵי נְבוּזַרְאֲדָן.
וְלֹא אָרִיחַ בְּרֵיחַ נִיחוֹחֲכֶם. אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ בוֹ אָז הַכֹּהֲנִים בְּנֵי צָדוֹק, שֶׁהָיָה קָרְבָּנָם רֵיחַ נִיחוֹחַ בְּלִי סָפֵק, מִכָּל מָקוֹם לֹא הָיָה לְרָצוֹן לְאַשְׁמַת הָעָם.

לגוְאֶתְכֶם אֱזָרֶה בַגּוֹיִם. בְּלֶכְתָּם לְמִצְרַיִם אַחַר הַחֻרְבָּן.
וַהֲרִיקֹתִי אַחֲרֵיכֶם חָרֶב. חֶרֶב נְבוּכַדְנֶצַּר בְּמִצְרַיִם, כְּאָמְרוֹ ״הַחֶרֶב אֲשֶׁר אַתֶּם יְרֵאִים מִמֶּנָּה שָׁם תַּשִּׂיג אֶתְכֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם״ (ירמיהו מב:טז).

לדאָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ. תְּשַׁלֵּם וְתִפְרַע.
אֶת שַׁבְּתוֹתֶיהָ. שְׁמִטִּין וְיוֹבְלוֹת, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַר בְּאָמְרוֹ ״עַד רָצְתָה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתוֹתֶיהָ כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה שָׁבָתָה לְמַלֹּאת שִׁבְעִים שָׁנָה״ (דברי הימים ב לו:כא).

מוְהִתְוַדּוּ אֶת עֲוֺנָם. קְצָתָם, כְּמוֹ דָּנִיֵּאל וְעֶזְרָא וְזוּלָתָם.

מאוְהֵבֵאתִי אוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם. כְּשֶׁחָזְרוּ בְּנֵי הַגּוֹלָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְוַת כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס, הָיְתָה הָאָרֶץ תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת הָאֻמּוֹת, כְּאָמְרוֹ (נחמיה ט:לו-לז) ״וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבֹתֵינוּ לֶאֱכֹל אֶת פִּרְיָהּ וְאֶת טוּבָהּ, הִנֵּה אֲנַחְנוּ עֲבָדִים עָלֶיהָ. וּתְבוּאָתָהּ מַרְבָּה לַמְּלָכִים אֲשֶׁר נָתַתָּה עָלֵינוּ בְּחַטֹּאתֵינוּ״.

מבוְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי. בְּבִנְיַן בַּיִת שֵׁנִי.

מגוְהָאָרֶץ תֵּעָזֵב מֵהֶם. בְּחֻרְבָּנוֹ.

מהוְזָכַרְתִּי לָהֶם. בְּקִבּוּץ גָּלֻיּוֹת.
אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי וְגוֹ׳ לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים. שֶׁהוֹצֵאתִים כְּדֵי שֶׁאֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים, כְּאָמְרוֹ ״וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ״ (שמות יט:ו). וּמַה שֶּׁהִשְׁחִיתוּ אָז יִתְקַיֵּם אַחַר קִבּוּץ גָּלֻיּוֹת לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וְעוֹלָם הַבָּא.
אֲנִי ה׳. לֹא שִׁנִּיתִי, וְלֹא הָיָה הַקִּלְקוּל זוּלָתִי מֵהֶם, וַאֲשַׁלֵּם כַּוָּנָתִי בְּסוּר כָּל קִלְקוּלָם לֶעָתִיד לָבוֹא.

מואֵלֶּה הַחֻקִּים. כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ קוֹדֶם שֶׁהִתְחִיל פָּרָשַׁת אִם בְּחֻקֹּתַי, הֵם הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרוֹת שֶׁעֲלֵיהֶם נִכְרַת הַבְּרִית בִּבְרָכוֹת וּקְלָלוֹת, וְזֶה הוּא הַבְּרִית שֶׁהִזְכִּיר בְּאָמְרוֹ ״מִלְּבַד הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת אִתָּם בְּחֹרֵב״ (דברים כח:סט).
בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. שֶׁנָּדַר הוּא יִתְעַלֶּה הַבְּרָכוֹת לִכְשֶׁיִּזְכּוּ, וְקִבְּלוּ הֵם הָאָלוֹת אִם לֹא יִזְכּוּ. אֲבָל עֶרְכֵי אָדָם וְדִינֵי הֶקְדֵּשׁ בַּיִת וְשָׂדֶה וּבְכוֹר וַחֲרָמִים וּמַעְשַׂר בְּהֵמָה, כֻּלָּם נֶאֶמְרוּ אַחַר זֶה הַבְּרִית, אַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֶמְרוּ גַּם הֵם בְּהַר סִינַי, כְּאָמְרוֹ.