באֲשֶׁר יִתֵּן מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ. אַחַר שֶׁבֵּאֵר הַכַּוָּנָה הָאֱלֹהִית לְקַדֵּשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל לְמַעַן יִדְמוּ אֵלָיו כְּפִי הָאֶפְשָׁר, וְהוֹרָה אוֹתָם אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּהֶם תּוּשַׂג הַתַּכְלִית הַמְכֻוֶּנֶת מֵאֵת הָאֵל יִתְעַלֶּה, וְהִזְהִיר מֵהֶפְכָּהּ, דִּבֵּר בְּעֹנֶשׁ הַמִּטַּמְּאִים בְּאֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה מִינֵי טֻמְאוֹת הַמְנַגְּדוֹת לַקְּדֻשָּׁה הַנִּזְכֶּרֶת. הָאַחַת הִיא הַטֻּמְאָה בַּדֵּעוֹת, כְּעִנְיַן הַמֹּלֶךְ שֶׁאָמַר בּוֹ ״לְמַעַן טַמֵּא אֶת מִקְדָּשִׁי״ (ויקרא כ:ג), וּכְעִנְיַן הָאוֹבוֹת וְהַיִּדְּעֹנִים שֶׁאָמַר עֲלֵיהֶם לְמַעְלָה (ויקרא יט:לא) ״אַל תְּבַקְשׁוּ לְטָמְאָה בָהֶם״. וְהַשֵּׁנִית הִיא הַטֻּמְאָה בַּזֶּרַע, וְזֶה בַּעֲרָיוֹת שֶׁאָמַר עֲלֵיהֶם לְמַעְלָה (ויקרא יח:כד-כה) ״אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה, כִּי בְכָל אֵלֶּה נִטְמְאוּ הַגּוֹיִם וַתִּטְמָא הָאָרֶץ״. וְהַשְּׁלִישִׁית הַטֻּמְאָה בְּמַאֲכָלוֹת הָאֲסוּרוֹת, שֶׁאָמַר עֲלֵיהֶם בְּסוֹף זֹאת הַפָּרָשָׁה (ויקרא כ:כה) ״אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי לָכֶם לְטַמֵּא״. אַמְנָם בְּפָרָשַׁת אֱמֹר דִּבֵּר עַל הַטֻּמְאָה בְּמֵת וְחִלּוּל הַזֶּרַע וְהַמּוּמִין וְהַמְּעִילָה, אֲשֶׁר אֵין לָהֶם עִנְיָן זוּלָתִי בַּקֳּדָשִׁים בִּלְבַד. וְהִתְחִיל לְדַבֵּר בַּמֹּלֶךְ וְאָמַר עַם הָאָרֶץ יִרְגְּמֻהוּ בָאָבֶן. וְזֶה יַעֲשֶׂה הֶהָמוֹן בְּקַנְאָם לִכְבוֹד קוֹנָם, וְזֶה כְּשֶׁיֵּשׁ עֵדִים וְהַתְרָאָה.
גוַאֲנִי אֶתֵּן אֶת פָּנַי בָּאִישׁ הַהוּא. אִם לֹא יָשׁוּב מֵרִשְׁעוֹ, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא תְּהֵא מִיתָתוֹ כַּפָּרָתוֹ.
וְהִכְרַתִּי אוֹתוֹ. וְזֶה בְּהֶכְרֵחַ יוּבַן לְחַיֵּי עוֹלָם, אַחַר שֶׁרְגָמוּהוּ בְּאֶבֶן שֶׁאֵין לְהַכְרִיתוֹ עוֹד בָּעוֹלָם הַזֶּה.
לְמַעַן טַמֵּא אֶת מִקְדָּשִׁי. לְסַלֵּק הַשְּׁכִינָה מִיִּשְׂרָאֵל, וְרָאוּי שֶׁהֵם יִרְגְּמוּהוּ. וּלְחַלֵּל אֶת שֵׁם קָדְשִׁי. לְפִיכָךְ אֶתֵּן פָּנַי בּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ עֲבוֹדָה זָרָה.
הוּבְמִשְׁפַּחְתּוֹ. כִּי לֹא תִהְיֶה הַעְלָמַת עֵינֵי עַם הָאָרֶץ זוּלָתִי מִיַּד מִשְׁפַּחְתּוֹ הַמַּחֲזִיקִים בְּיָדוֹ.
זוְהִתְקַדִּשְׁתֶּם. בִּפְרִישָׁה מִן הָעֲרָיוֹת.
וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים. שֶׁיִּהְיֶה הַזֶּרַע מוּכָן לִשְׁרוֹת שְׁכִינָה בְּתוֹכוֹ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קדושין ע:) שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא עַל מִשְׁפָּחוֹת מְיוּחָסוֹת בְּיִשְׂרָאֵל.
כִּי אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם. שֶׁאָמַרְתִּי לְאַבְרָהָם ״לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ״ (בראשית יז:ז), לְזֶרַע הַמְיוּחָס אַחֲרֶיךָ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה יב, ד).
חוּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקּוֹתַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם. וּבָזֶה הָאֹפֶן שֶׁתִּתְקַדְּשׁוּ בִּפְרִישָה מִן הָעֲרָיוֹת תִּשְׁמְרוּ וְתַעֲשׂוּ לְדוֹרוֹת, כִּי אִם לֹא תִתְקַדְּשׁוּ אַתֶּם יִמְרוּ גַם הַבָּנִים בְּלִי סָפֵק בִּהְיוֹתָם נוֹלָדִים בְּחֵטְא, כְּעִנְיָן ״הֵן בְּעָווֹן חוֹלָלְתִּי״ (תהלים נא:ז).
אֲנִי ה׳ מְקַדִּשְׁכֶם. כִּי אָמְנָם מַה שֶּׁאָסַרְתִּי בַּעֲרָיוֹת הוּא לְקַדֶּשְׁכֶם לַעֲבוֹדָתִי.
טכִּי אִישׁ אִישׁ אֲשֶׁר יְקַלֵּל. וְהָאוֹת עַל שֶׁאֲנִי מַקְפִּיד כָּל כָּךְ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּדוּשָּׁה בַּזֶּרַע, שֶׁהֲרֵי עָנַשְׁתִּי מִיתַת בֵּית דִּין אֶת הַמְקַלֵּל הוֹרָיו, שֶׁזֶּה יִקָּרֶה עַל הָרֹב בִּהְיוֹת פָּסוּל בַּזֶּרַע, כִּי אָז הוּא בִּלְתִּי מוּכָן אֶל מַה שֶּׁכָּתוּב ״שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְכוּ׳״ (משלי א:ח). וְאִישׁ כָּזֶה לֹא יִשְׁמֹר חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, כִּי לֹא יְקַבְּלֵם מֵאָבִיו וּמֵאִמּוֹ כְּלָל.
כהוְלֹא תְשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בַּבְּהֵמָה וּבָעוֹף וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה. מִמִּינֵי הַטְּמֵאִים אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי לָכֶם מִן הַטְּהוֹרִים.
לְטַמֵּא. בְּעִנְיָן שֶׁיִּהְיֶה הַשֶּׁקֶץ מְטַמֵּא אֶת הַנֶּפֶשׁ, וְזֶה בַּאֲכִילָתָם לֹא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא בִּלְבַד.
כזוְאִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יִהְיֶה בָהֶם אוֹב אוֹ יִדְּעֹנִי. וּמֵאַחַר שֶׁהָיְתָה הַכַּוָּנָה בְּכָל אֵלֶּה לְקַדֵּשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל, הִנֵּה מִי שֶׁיָּסוּר מִזֶּה בְּאוֹב אוֹ יִדְּעוֹנִי אֲשֶׁר עִנְיָנָם כֻּלּוֹ בְּרוּחַ טֻמְאָה, עַל הֵיפֶךְ כָּל הַמְּכֻוָּן, רָאוּי שֶׁיִּסָּקֵל בְּלִי סָפֵק.