בדַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת. קְדֹשִׁים תִּהְיוּ. אַחַר שֶׁהִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ בְּיִשְׂרָאֵל לְקַדְּשָׁם לְחַיֵּי עוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה הַכַּוָּנָה בְּאָמְרוֹ ״וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ״ (שמות יט:ו), וּבְאָמְרוֹ ״כִּי אֲנִי ה׳ הַמַּעֲלֶה אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים״ (ויקרא יא:מה), וְהִבְדִּילָם מִטֻּמְאַת הַמַּאֲכָלוֹת וְהַזֶּרַע בְּטֻמְאַת הַנִּדָּה וְהַנְּגָעִים הַנִּמְשָׁכִים מִמֶּנָּה וּמִטֻּמְאַת הַזָּבָה וְטֻמְאַת הַחֲטָאִים כְּאָמְרוֹ ״מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה׳ תִּטְהָרוּ״ (ויקרא טז:ל), וּמֵחֶבְרַת הַשֵּׁדִים וְרוּחַ הַטֻּמְאָה, וּמִטֻּמְאַת הָעֲרָיוֹת כְּאָמְרוֹ ״אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה״ (ויקרא יח:כד), אָמַר עַתָּה שֶׁהַכַּוָּנָה בְּכָל אֵלֶּה הָאַזְהָרוֹת הִיא שֶׁיִּהְיוּ קְדֹשִׁים, וְזֶה כְּדֵי שֶׁיִּדְמוּ לְיוֹצְרָם כְּפִי הָאֶפְשָׁר, כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה הַכַּוָּנָה בִּבְרִיאַת הָאָדָם כְּאָמְרוֹ ״נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ״ (בראשית א:כו), וְזֶה בֵּאֵר עַתָּה בְּאָמְרוֹ.
כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם. וְרָאוּי שֶׁתִּדְמוּ אֵלַי כְּפִי הָאֶפְשָׁר בְּעִיּוּן וּבְמַעֲשֶׂה, וּלְהַשִּׂיג זֶה הַהִדָּמוּת בֵּאֵר שֶׁנִּצְטָרֵךְ לִשְׁמוֹר אֶת הַמִּצְווֹת הַכְּתוּבוֹת בַּלּוּחַ הָרִאשׁוֹן, שֶׁכָּל הַכַּוָּנָה בָּהֶם הִיא לְחַיֵּי עוֹלָם בִּלְבַד, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֵר בְּסוֹפָם בְּאָמְרוֹ ״לְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ״, כַּאֲשֶׁר הִתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹ. וְהִתְחִיל לְבָאֵר עִנְיַן כִּבּוּד אָב וָאֵם, וְאָמַר.
גאִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ. לְהוֹרוֹת שֶׁלֹּא יִהְיֶה הַכָּבוֹד בָּהֶם עַל אֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לִבּוֹ גַּס בָּהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁיְּכַבְּדֵם בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וּבְמַלְבּוּשׁ, כְּמוֹ שֶׁהִזְכִּירוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין לא) בְּאָמְרָם ״יֵשׁ מַאֲכִיל לְאָבִיו פַּסְיוֹנֵי וְטוֹרְדוֹ מִן הָעוֹלָם״. אֲבָל יִהְיֶה כְּבוֹדוֹ לָהֶם כִּמְכַבֵּד נוֹרָאִים אֶצְלוֹ לְמַעֲלָתָם עָלָיו. וְאַחַר כָּךְ בֵּאֵר עִנְיַן שַׁבָּת בְּאָמְרוֹ.
וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמֹרוּ. שֶׁלֹּא עַל שַׁבַּת בְּרֵאשִׁית בִּלְבַד הִזְהִיר, אֲבָל עַל כָּל מִינֵי הַשַּׁבָּת שֶׁהֵם שַׁבַּת בְּרֵאשִׁית וְשַׁבַּת הָאָרֶץ וּשְׁמִיטַת כְּסָפִים, הַמְעִידִים עַל חִדּוּשׁ הָעוֹלָם. וּבְאָמְרוֹ אַחַר כָּךְ.
דאַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים. בֵּאֵר שֶׁכַּאֲשֶׁר הִזְהִיר וְאָמַר ״לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל״ (שמות כ:ד), לֹא בִּלְבַד אָסַר לְקַבְּלָם עָלָיו לֵאלֹהִים, אֲבָל אָסַר אֲפִלּוּ לְכַבְּדָם וְלַעֲשׂוֹת מַסֵּכָה בְּשָׁעוֹת יְדוּעוֹת לְהַשִּׂיג בָּהּ הַצְלָחוֹת קִנְיָנִים מְדֻמִּים וְזוּלָתָם.
הוְכִי תִזְבְּחוּ. בֵּאֵר שֶׁכַּאֲשֶׁר אָמַר ״אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ״ (שמות כ:ב) שֶׁיְּקַבְּלוּ לֶאֱלוֹהַּ אוֹתוֹ לְבַדּוֹ, כְּמוֹ שֶׁקִּבְּלוּ בִּיצִיאַת מִצְרַיִם בְּאָמְרָם ״זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרוֹמְמֶנְהוּ״ (שמות טו:ב), לֹא בִּלְבַד אָמַר שֶׁיִּשְׁמְרוּ מִצְוֹתָיו וִירוֹמְמוּהוּ כָּרָאוּי לַמְקֻבָּל לְמֶלֶךְ, וְשֶׁיִּתְפַּלְּלוּ אֵלָיו לְבַדּוֹ בְּכָל צָרוֹתָם, אֲבָל הִזְהִיר עִם זֶה שֶׁיָּחוּסוּ עַל כְּבוֹדוֹ מְאֹד, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יְחַלְּלוּ אֶת קָדָשָׁיו אֲפִלּוּ בְּמַחֲשָׁבָה.
טוּבְקֻצְרְכֶם. לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אוֹתָם. בֵּאֵר שֶׁאַחַר שֶׁקִּבַּלְנוּ אוֹתוֹ לֵאלֹהִים, רָאוּי לָנוּ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט. וּמִמִּינֵי הַצְּדָקָה הֵם לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה הָאֲמוּרִים בָּעִנְיָן. וְזֶה בֵּאֵר בְּאָמְרוֹ ״אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם״, כְּלוֹמַר וּמִכֵּיוָן שֶׁאֲנִי אֱלֹהֵיכֶם וְכָל אָרְחוֹתַי חֶסֶד וֶאֱמֶת, רָאוּי לָכֶם לִשְׁמֹר מִינֵי הַצְּדָקָה אֵלֶּה הָרְצוּיִים לְפָנַי.
יאוְאַחַר כָּךְ בֵּאֵר מִינֵי הַמִּשְׁפָּט, שֶׁקְּצָתָם בֵּין פְּרָטֵי הֶהָמוֹן וּקְצָתָם בֵּין שׁוֹפֵט לְהָמוֹן וּקְצָתָם בֵּין רָאשֵׁי הָעָם. וְעַל הַמִּין אֲשֶׁר בֵּין פְּרָטֵי הֶהָמוֹן הִזְהִיר שֶׁלֹּא יַזִּיק אָדָם אֶת חֲבֵרוֹ בְּמָמוֹן, וְזֶה בְּאָמְרוֹ לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ, שֶׁכָּל זֶה בְּמָמוֹן. וְכֵן בְּאָמְרוֹ.
יבוְלֹא תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי לַשָּׁקֶר. לְהִפָּטֵר מֵחִיּוּב מָמוֹן. וּלְזֶה הוֹסִיף וְאָמַר וְחִלַּלְתָּ אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ, כְּלוֹמַר עִם זֶה שֶׁתַּזִּיק לַחֲבֵרְךָ בְּהִפָּטֶרְךָ מֵחִיּוּבוֹ לַשֶּׁקֶר, הִנֵּה תְּחַלֵּל אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ. אַחַר כָּךְ הִזְהִיר שֶׁלֹּא יַזִּיקֵהוּ בְּחִלּוּל כְּבוֹדוֹ, וְזֶה בְּאָמְרוֹ.
ידלֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ. וְאַחַר כָּךְ הִזְהִיר שֶׁלֹּא יִגְרֹם בִּנְזָקָיו, וְזֶה בְּאָמְרוֹ.
וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא תַזִּיק בְּיָדַיִם, הִנֵּה תִּגְרֹם הַנֵּזֶק. וְאַחַר כָּךְ בֵּאֵר חֵלֶק הַמִּשְׁפָּט הַנּוֹפֵל בֵּין הַשּׁוֹפְטִים לְהָמוֹן, וְאָמַר.
טולֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט. שֶׁלֹּא יְהֵא רַךְ לָזֶה וְקָשֶׁה לָזֶה, אֶחָד עוֹמֵד וְאֶחָד יוֹשֵׁב, וְכָל הַדּוֹמִים לְאֵלֶּה. וְאַחַר כָּךְ אָמַר הַחֵלֶק הַנּוֹפֵל בֵּין הַשּׁוֹפְטִים וּבֵין רָאשֵׁי הָעָם, וְהוּא הַשִּׂנְאָה וְהָרְכִילוּת לַמֶּלֶךְ, כְּעִנְיַן דּוֹאֵג וַחֲבֵירָיו שֶׁהִלְשִׁינוּ דָּוִד לְשָׁאוּל (שמואל א כב:ט). וּמִמֶּנּוּ יִמָּשֵׁךְ לַעֲמוֹד עַל דָּמוֹ וּלְהִנָּקֵם וְלִנְטוֹר, כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד הַנָּבִיא בְּאָמְרוֹ ״אַנְשֵׁי רָכִיל הָיוּ בָךְ לְמַעַן שְׁפָךְ דָם״ (יחזקאל כב:ט), וְהוֹרָה כְּלָל גָּדוֹל עַל אֵלֶּה בְּאָמְרוֹ.
יחוְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ. אֱהוֹב בְּעַד רֵעֲךָ מַה שֶׁהָיִיתָ אוֹהֵב בְּעַדְךָ אִם הָיִיתָ מַגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ. וּבִהְיוֹת שֶׁמִּכְלַל יִרְאַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ הִיא שְׁמִירַת הַחֻקִּים, כִּי אָמְנָם הַשּׁוֹמְרָם לְמַעַן לֹא יֶחֱטָא לוֹ לֹא יִהְיֶה זֶה אֶלָּא שֶׁכְּבָר הִכִּיר גָּדְלוֹ וְשֶׁאֵין רָאוּי לִמְרוֹת אֶת דְּבָרוֹ, וְשֶׁכְּבָר הִכִּיר טוּבוֹ וְיָדַע שֶׁלֹּא יְצַוֶּה אֶלָּא הָרָאוּי וְהַטּוֹב אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְפַּרְסֵם טַעַם הַמִּצְוָה, אָמַר.
יטאֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ. וְהִזְכִּיר חֻקִּים בִּמְלֶאכֶת הַמַּרְעֶה וּבַעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה וּבַמַּלְבּוּשׁ וּבַמִּשְׁגָּל וּבַמַּאֲכָל וּבַמִּשְׁתֶּה וּבְהַגָּדַת הָעֲתִידוֹת, שֶׁבְּכָל אֵלֶּה הָיְתָה הַנְהָגַת חַיֵּיהֶם אָז. וְהִנֵּה רוֹב מַה שֶּׁאָסַר הֵם עִנְיָנִים מְנֻגָּדִים לְכַוָּנַת הַטֶּבַע הַמְכֻוָּנֶת מֵאֵת הָאֵל יִתְעַלֶּה הַמְסַדְּרוֹ. אָמְנָם עַל עִנְיַן שִׁפְחָה חֲרוּפָה, עִם הֱיוֹתוֹ חֹק שֶׁהִיא לוֹקָה וְהוּא אֵינוֹ לוֹקֶה, וְשֶׁהוּא מֵבִיא קׇרְבָּן עַל הַמֵּזִיד, וּשְׁתֵּי אֵלּוּ לֹא יִקָּרוּ בְּכָל שְׁאָר מִצְווֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, מִכָּל מָקוֹם נָתַן קְצָת טַעַם לַדָּבָר בְּאׇמְרוֹ.
ככִּי לֹא חֻפָּשָׁה. כְּלוֹמַר הַחֵטְא נָקֵל בָּזֶה שֶׁלֹּא תְפָשׂוּ קִדּוּשֵׁי הַמְאֹרָס, וְעִקַּר הַחֵטְא אֵינוֹ אֶלָּא שֶׁחִלֵּל אֶת קֹדֶשׁ ה׳ לִבְעוֹל חֲצִי שִׁפְחָה. וּבִהְיוֹת הַפֹּעַל הַזֶּה נֶגֶד כְּבוֹד הָאִישׁ הַפּוֹעֵל, לֹא נֶגֶד כְּבוֹד הָאִשָּׁה הַמִּתְפַּעֶלֶת, אֵין סָפֵק שֶׁהִיא הִרְגִילַתּוּ וּרְאוּיָה לִלְקוֹת. וְהִנֵּה הַמֵּזִיד בָּזֶה שֶׁעָשָׂה זֶה הַסִּכְלוּת לְחַלֵּל אֶת עַצְמוֹ, הוּא קָרוֹב לְשׁוֹגֵג, וּמַקְרִיב אָשָׁם עַל חִלּוּל הַקֹּדֶשׁ.
כולֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם לֹא תְנַחֲשׁוּ וְלֹא תְעוֹנֵנוּ. כָּל אֵלֶּה הָיוּ דְּרָכִים אֶצְלָם בְּהַגָּדַת עֲתִידוֹת, בְּסוּרָם מִדַּרְכֵי רוּחַ טָהֳרָה וּנְבוּאָה לְדַרְכֵי רוּחַ הַטֻּמְאָה. וּבִהְיוֹת מִדַּרְכֵי יִרְאַת הָאֵל וּכְבוֹדוֹ שֶׁלֹּא נְחַלֵּל גּוּפוֹת עַמּוֹ אֲשֶׁר קִדֵּשׁ לְעָבְדוֹ, אָמַר.
כזלֹא תַקִּיפוּ. וְצִוָּה שֶׁלֹּא נְחַלְּלֵם בְּהַקָּפַת הָרֹאשׁ כְּמַעֲשֵׂה שׁוֹטִים וְשִׁכּוֹרִים אוֹ כּוֹמְרִים, וְלֹא בְּגִלּוּחַ הַזָּקָן כְּאָמְרָם ״הֲדָרַת פָּנִים זָקָן״ (שבת קנב), וְלֹא בְּשֶׂרֶט לְנֶפֶשׁ כְּמַחֲשִׁיבִים מְאֹד מִיתַת הָאָדָם וּמִתְאַבְּלִים מְאֹד עָלֶיהָ. וְכֵן בִּכְתֹבֶת קַעֲקַע לָתֵת אוֹת בִּבְשָׂרֵנוּ מִלְּבַד אוֹת הַבְּרִית.
כטוְלֹא בְּהַזְנוֹת הַבַּת אֲפִלּוּ פְּנוּיָה, אֲשֶׁר הוּא חִלּוּל לָהּ וּלְאָבִיהָ, כָּעִנְיָן ״כִּי תֵחֵל לִזְנוֹת אֶת אָבִיהָ הִיא מְחַלֶּלֶת״ (ויקרא כא:ט).
לוְאַחַר שֶׁהִזְהִיר מֵהָעִנְיָנִים הַמְחַלְּלִים, צִוָּה לְכַבֵּד אֶת הַיָּמִים וְהַמְּקוֹמוֹת וְהָאֲנָשִׁים הַקְּדוֹשִׁים, וְאָמַר אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ. שֶׁהֵם הַשַּׁבָּת וְכָל מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ.
וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ. וְהוּא כָּל מָקוֹם מְקֻדָּש לְתוֹרָה וְלִתְפִלָּה וְלַעֲבוֹדָה. וּבִהְיוֹת דְּרִישַׁת הָאוֹבוֹת אֵצֶל הָאֻמּוֹת דְּרִישָה אֱלֹהִית בְּעַד הַחַיִּים אֶל הַמֵּתִים, אָמַר.
לאאַל תִּפְנוּ אֶל הָאֹבוֹת. אַל תִּפְנוּ אֲלֵיהֶם, אֲבָל תִּתְּנוּ עֹרֶף וְלֹא פָנִים. אֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁלֹּא תְכַבְּדוּם.
אַל תְּבַקְשׁוּ לְטׇמְאָה בָהֶם. אַל תְּבַקְּשׁוּ אוֹתָם כְּדֵי לְהִטָּמֵא בָהֶם, אֲבָל תְּבַקְּשׁוּ לָדַעַת טִיבָם לְהוֹרוֹת, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ״לֹא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת (דברים יח:ט) ״אֲבָל אַתָּה לָמֵד לְהָבִין וּלְהוֹרוֹת״ (שבת עה:).
לבמִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם. אֲבָל תְּהַדְּרוּ קְדוֹשֵׁי עֶלְיוֹן, וּמֵהֶם הַשֵּׂיבָה בְּרֹב, כְּאָמְרוֹ ״עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת שֵׂיבָה, בְּדֶרֶךְ צְדָקָה תִּמָּצֵא״ (משלי טז:לא).
וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן. וְהֵם תּוֹפְשֵׂי הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: ״אֵין זָקֵן אֶלָּא מִי שֶׁקָּנָה חָכְמָה״ (קידושין לב:). וְאַחַר שֶׁהִזְהִיר עַל כְּבוֹד הַקְּדוֹשִׁים, הִזְהִיר מִלְּבַזּוֹת אֶת הַשְּׁפָלִים, וְאָמַר.
לגוְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר (בְּאַרְצְכֶם) לֹא תוֹנוּ אוֹתוֹ. אֲפִלּוּ אוֹנָאַת דְּבָרִים, וְהוֹסִיף וְאָמַר.
להלֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה. וְזֶה כִּי בִּהְיוֹת בִּכְלַל אוֹנָאָה גַּם אוֹנָאַת מָמוֹן, הִזְהִיר מִן הָאוֹנָאָה הַכְּלָלִית לָאֶזְרָח וְלַגֵּר, וְהֵם מִדּוֹת הַלַּח וְהַיָּבֵשׁ וּמִשְׁקְלוֹתָם.
לזוּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל חֻקּוֹתַי וְאֶת כָּל מִשְׁפָּטַי. תַּעֲיֵנוּ בָּהֶם וְתַכִּירוּ הֱיוֹתָם הֲגוּנִים.
וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם. וּבְזֶה הָאֹפֶן תַּעֲשׂוּ אוֹתָם.
אֲנִי ה׳. בֵּאֵר שֶׁכָּל שְׁמִירַת הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים רָאוּי שֶׁתִּהְיֶה בְּלִי תּוֹסֶפֶת וּבְלִי גֵּרָעוֹן, כִּי אָמְנָם מַעֲשֵׂי ה׳ וּמִצְוֹתָיו הֵם בְּתַכְלִית שְׁלֵמוּת, אֲשֶׁר עָלָיו אֵין לְהוֹסִיף וּמִמֶּנּוּ אֵין לִגְרֹעַ.