אוַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן. אִישׁ מַחְתָּתוֹ. חָשְׁבוּ שֶׁכְּמוֹ שֶׁאַחַר הַתָּמִיד, אֲשֶׁר בּוֹ תִּשְׁרֶה שְׁכִינָה, כְּאָמְרוֹ ״עֹלַת תָּמִיד לְדֹרֹתֵיכֶם פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי ה׳, אֲשֶׁר אִוָּעֵד לָכֶם שָׁמָּה״ (שמות כט:מב), תָּבֹא הַקְּטֹרֶת, כָּךְ הָיָה רָאוּי לְהַקְטִיר קְטֹרֶת חֲדָשָׁה עַתָּה עַל הִגָּלוּת כְּבוֹד ה׳ אֶל כָּל הָעָם וְעַל יְרִידַת הָאֵשׁ, וְלָכֵן הִקְרִיבוּהוּ.
לִפְנֵי ה׳. בַּמִּזְבֵּחַ הַפְּנִימִי שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ״וְלֹא תַעֲלוּ עָלָיו קְטֹרֶת זָרָה״ (שמות ל:ט), וְגַם אִם הָיָה רָאוּי לַעֲשׂוֹת כָּךְ אִם הָיוּ מְצֻוִּים בָּזֶה, חָטְאוּ לַעֲשׂוֹתוֹ עַתָּה.
אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אוֹתָם. כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין סג:) שֶׁהוֹרוּ הֲלָכָה בִּפְנֵי מֹשֶׁה רַבָּם.
גוַיִּדֹּם אַהֲרֹן. שֶׁהִתְנַחֵם בְּקִדּוּשׁ ה׳ שֶׁנִּקְדַּשׁ בְּמוֹתָם.
הבְּכֻתֳּנֹתָם אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה. שֶׁלֹּא חָשְׁשׁוּ לִפְשֹׁטָם אֶת כֻּתֳּנוֹת הַקֹּדֶשׁ, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִטְמְאוּ.
ורָאשֵׁיכֶם אַל תִּפְרָעוּ. אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ הַמֵּתִים מֵהַקְּרוֹבִים שֶׁמִּטַּמֵּא לָהֶם כֹּהֵן הֶדְיוֹט, הֶחְמִיר עַל אֵלֶּה מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ מְשׁוּחִין, כְּאָמְרוֹ ״כִּי שֶׁמֶן מִשְׁחַת ה׳ עֲלֵיכֶם״ (ויקרא י:ז).
כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִבְכּוּ. שֶׁחָסְרוּ שְׁנֵי צַדִּיקִים וּגְדוֹלִים, וּבְכֵן לֹא יִגָּרַע יְקָרָא דְשַׁכְבֵי.
יוּלְהַבְדִּיל וּלְהוֹרוֹת. כִּי יַיִן וְתִירוֹשׁ יִקַּח לֵב, כְּאָמְרוֹ (משלי לא:ד-ה) ״אַל לַמְּלָכִים שְׁתוֹ יָיִן, וְלָרוֹזְנִים אֵי שֵׁכָר, פֶּן יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח מְחֻקָּק״.
טויָבִיאוּ לְהָנִיף. וְהָיָה לְךָ וּלְבָנֶיךָ, שֶׁלֹּא תִזְכּוּ בָּהֶם עַד אַחַר הֲנָפָה, שֶׁאָז תִּזְכּוּ בָּהֶם מִשֻּׁלְחָן גָּבוֹהַּ.
טזוְאֵת שְׂעִיר הַחַטָּאת. אוֹתוֹ הַשָּׂעִיר שֶׁהָיָה לְחֹק עוֹלָם, וְהוּא שְׂעִיר רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁהָיָה קׇדְשֵׁי דוֹרוֹת.
יזוְאוֹתָהּ נָתַן לָכֶם לָשֵׂאת אֶת עֲוֺן הָעֵדָה. אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְּנָה לָכֶם, לֹא הָיָה לָכֶם רְשׁוּת לְשָׂרְפָהּ, כִּי לֹא נִתְּנָה לָכֶם אֶלָּא לְאָכְלָהּ לָשֵׂאת אֶת עֲוֹן הָעֵדָה.
יטהֵן הַיּוֹם הִקְרִיבוּ. כְּמוֹ ״הֵן יְשַׁלַּח אִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ״ (ירמיהו ג:א), ״הֵן יִשָּׂא אִישׁ בְּשַׂר קֹדֶשׁ״ (חגי ב:יב), וְטַעֲמוֹ: אִם הָיָה הָעִנְיָן כֵּן שֶׁהָיוּ אֵלֶּה מַקְרִיבִים חַטָּאתָם שֶׁל חוֹבָה וְאֶת עוֹלָתָם שֶׁל נְדָבָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם קָדְשֵׁי צִבּוּר לְדוֹרוֹת, וְהָיִינוּ אוֹכְלִים הַחַטָּאת הַיּוֹם בִּהְיוֹתֵנוּ אוֹנְנִים.
הַיִּיטַב בְּעֵינֵי ה׳. שֶׁנֹּאכַל קָדְשֵׁי דוֹרוֹת בַּאֲנִינוּת, הֲלֹא דָּבָר יָדוּעַ הוּא שֶׁאֵין אֲכִילַת אוֹנֵן בְּכַוָּנָה רְאוּיָה לְכַפֵּר, כְּאָמְרוֹ בְּקָדָשִׁים קַלִּים (דברים כו:יד) ״לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ״, וְאַף עַל פִּי שֶׁצִּוִּיתָ שֶׁנֹּאכַל בַּאֲנִינוּת אֶת הַמִּנְחָה שֶׁהִיא קָדְשֵׁי שָׁעָה, לֹא יִתְחַיֵּב זֶה בְּקָדְשֵׁי דוֹרוֹת.
כוַיִּיטַב בְּעֵינָיו. שָׂמַח עַל טוּב סִבְרַת אָחִיו וּבָנָיו, שֶׁהֵיטִיבוּ לִרְאוֹת וּלְהוֹרוֹת.