באִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר. כְּבָר אָמְרוּ: ״אִשָּׁה מַזְרַעַת תְּחִלָּה יוֹלֶדֶת זָכָר״ (נדה לא.), וְזֶה כִּי אָמְנָם זֶרַע הָאִשָּׁה וְהוּא הַלַּחוּת הַנִּפְלָט מִמֶּנָּה לִפְעָמִים בְּעֵת הַחִבּוּר לֹא יִכָּנֵס בִּיצִירַת הַזָּכָר כְּלָל, אֲבָל דָּמָהּ יִתְפָּעֵל וְיִקְפָּא בְּזֶרַע הָאִישׁ, וְכַאֲשֶׁר יִכָּנֵס מִזַּרְעָהּ הַלַּחוּתִי בְּדָמָהּ הַנִּקְפָּא יִהְיֶה בוֹ לְלַחוּת מוֹתָרִיִּי וְיִהְיֶה הַוָּלָד נְקֵבָה.
כִּימֵי נִדַּת דְּוֺתָהּ. כִּי בְּשִׁבְעָה יָמִים רִאשׁוֹנִים יָגֵר הַנִּדּוֹת אֲשֶׁר לֹא הִתְעַפֵּשׁ עֲדַיִן וְלֹא הִפְסִיד צוּרַת טֻמְאָתוֹ.
גוּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל. כִּי אָז נִתְעַכֵּל דַּם הַנִּדּוֹת הַטָּמֵא אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ נִזּוֹן הַוָּלָד בִּמְעֵי אִמּוֹ, וְטָהֵר הַוָּלָד לְהִכָּנֵס בִּבְרִית קֹדֶשׁ.
דבִּדְמֵי טָהֳרָה. כִּי עִם הֱיוֹתוֹ דַּם נִדּוֹת, אֵינוֹ מֵהַוֶּסֶת שֶׁל עַכְשָׁיו, אֲבָל הוּא מִן הַוְּסָתוֹת שֶׁקָּדְמוּ בִּימֵי הַהֵרָיוֹן, שֶׁכְּבָר נִתְעַפְּשָׁה וְנִפְסְדָה צוּרַת דַּם אוֹתָם הַוְּסָתוֹת וְטֻמְאָתָם.
השְׁבוּעַיִם. כִּי הַמּוֹתָרוֹת יִרְבּוּ בְּלֵידַת הַנְּקֵבָה.
חוְכִפֶּר עָלֶיהָ. כִּי כָּל יְמֵי זוֹב טֻמְאָתָהּ תִּהְיֶינָה כָּל מַחְשְׁבוֹתֶיהָ פּוֹנוֹת אֶל עִסְקֵי כְּלִי הַזֶּרַע וּפְעֻלָּתָם, וְלֹא תִהְיֶה רְאוּיָה לַמִּקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו עַד שֶׁתָּבִיא כַּפָּרָתָהּ וְתִפְנֶה אֶל הַקֹּדֶשׁ.