אוַיְדַבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי. הִנֵּה לֹא יַזְכִּיר בְּשׁוּם מִצְוָה מְקוֹם הַצִּוּוּי, זוּלָתִי כַּאֲשֶׁר קָרָה חִדּוּשׁ אָז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. אֲבָל בֵּאֵר שֶׁכְּשֶׁאָמַר הָאֵל יִתְעַלֶּה בְּסִינַי (שמות כג:יא) ״וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ וְיִתְרָם וְכוּ׳״, פֵּרַשׁ לְמֹשֶׁה אָז כָּל דִּינֵי הַשְּׁבִיעִית הָאֲמוּרִים בָּזֶה הַמָּקוֹם. וְזֶה לְהָבִין וּלְהוֹרוֹת שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ הָיָה בְּכָל שְׁאָר הַמִּצְווֹת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱמַר בְּקִצָּתָם מִקְרָא מוּעָט, הָיָה הַבֵּאוּר אָז רָחָב בָּאֵר הֵיטֵב, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תורת כהנים א:א) ״מָה עִנְיַן שְׁמִטָּה לְעִנְיַן הַר סִינַי? אֶלָּא מָה שְׁמִטָּה נֶאֶמְרוּ כְּלָלוֹתֶיהָ וּפֵרוּשֶׁיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ מִסִּינַי, אַף כָּל הַמִּצְווֹת נֶאֶמְרוּ מִסִּינַי כְּלָלוֹתֵיהֶם וְדִקְדּוּקֵיהֶם וּפֵרוּשֵׁיהֶם״. וְהִזְכִּיר מֹשֶׁה רַבֵּינוּ זֹאת הַפָּרָשָׁה בָּזֶה הַמָּקוֹם, כִּי חָשַׁב שֶׁיִּכָּנְסוּ תֵּכֶף לָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד בְּאָמְרוֹ (במדבר י:כט) ״נֹסְעִים אֲנַחְנוּ אֶל הַמָּקוֹם״. וְהִזְהִיר עַל שְׁמִטַּת קַרְקַע בִּפְרָט, כִּי בְּחֶטְאָם בִּשְׁמִירָתָהּ יִגְלוּ מִמֶּנָּה, כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד בְּאָמְרוֹ (ויקרא כו:לד) ״אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ״, וְכֵן הֵעִיד בְּסוֹף דִּבְרֵי הַיָּמִים בְּאָמְרוֹ (דברי הימים ב לו:כא) ״עַד רָצְתָה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתוֹתֶיהָ״.
בכִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ. אֶל גְּלִיל הַגּוֹיִם (תורת כהנים ב).
וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ. הַקַּרְקָעוֹת הַמּוּכָנוֹת לַעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה.
שַׁבָּת לַה׳. שֶׁתִּהְיֶה כָּל הַשָּׁנָה הַבְּטֵלָה מֵעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה מוּכֶנֶת לַעֲבוֹדָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכִּוֵּן בְּשַׁבַּת בְּרֵאשִׁית בְּאָמְרוֹ ״שַׁבָּת לַה׳ אֱלֹהֶיךָ״ (שמות כ:י).
גשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ. אָז תּוּכַל לִזְרוֹעַ שָׂדֶה אֶחָד בְּעַצְמוֹ שֵׁשׁ שָׁנִים רְצוּפוֹת, שֶׁלֹּא כְּמִשְׁפַּט עֲבוֹדַת הָאֲדָמָה, כִּי אָמְנָם הַמִּנְהָג בָּהּ הוּא שֶׁיִּהְיֶה נֵרָה שָׁנָה וְזוֹרְעָהּ שָׁנָה, כְּמוֹ שֶׁהִזְכִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא לו:).
וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ. שֶׁלֹּא כַּמִּנְהָג בַּעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה שֶׁאִם יִזְרְעוּ חֶלְקָה אַחַת בְּעַצְמָהּ שָׁנִים רְצוּפוֹת לֹא תוֹסִיף תֵּת כֹּחָהּ.
דשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ. גַּם מִכָּל מַכְשִׁירֵי עֲבוֹדַת הָאֲדָמָה, כְּגוֹן זֻהֲמַת הַנְּטִיעוֹת וּמְשִׁיחַת וּנְקִיבַת הַפַּגִּים וְזוּלָתָם שֶׁהִזְכִּירוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עבודה זרה נ).
שַׁבַּת לַה׳. שֶׁגַּם עוֹבְדֵי אֲדָמָה, כַּאֲשֶׁר יִשְׁבְּתוּ בַּשָּׁנָה הַהִיא, יִתְעוֹרְרוּ לִדְרוֹשׁ אֶת ה׳ בְּאֹפֶן מָה.
חוְהָיוּ לְךָ יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתוֹת הַשָּׁנִים וְגוֹ׳. לֹא תִמְנֶה לַיּוֹבְלוֹת אֶת שְׁנוֹת הַלְּבָנָה פְּשוּטוֹת לְחֶשְׁבּוֹן שְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים לְשָׁנָה, אֲבָל תִּהְיֶינָה פְּשוּטוֹת וּמְעֻבָּרוֹת כְּתִקּוּן חֲכָמִים, בְּאֹפֶן שֶׁיְּכַוְּנוּ עִם תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שְׁנוֹת חַמָּה, כְּמוֹ שֶׁהָעִנְיָן בַּשְּׁבִיעִית בְּלִי סָפֵק, בִּהְיוֹתָהּ תְּלוּיָה בַּחֲרִישָׁה וּזְרִיעָה, כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר בָּהּ.
טשׁוֹפַר תְּרוּעָה. לְשִׂמְחַת חֵרוּת הָעֲבָדִים וַהֲשָבַת הַשָּׂדוֹת לְבַעֲלֵיהֶם.
ייוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם. שֶׁתִּהְיוּ גַם אַתֶּם בְּנֵי חוֹרִין מִשִּׁעְבּוּד הָאוּמּוֹת, עַל הֶפֶךְ מַה שֶּׁאָמַר ״אַתֶּם לֹא שְׁמַעְתֶּם אֵלַי לִקְרֹא דְרוֹר אִישׁ לְאָחִיו, הִנְנִי קֹרֵא לָכֶם דְּרוֹר נְאֻם ה׳ אֶל הַחֶרֶב אֶל הַדֶּבֶר וְאֶל הָרָעָב״ (ירמיהו לד:יז).
יאיוֹבֵל הִוא שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה תִּהְיֶה לָכֶם. כְּמוֹ שֶׁיָּצְאָה הַקַּרְקַע לְחֵרוּת מִיַּד הַקּוֹנִים, כֵּן תִּהְיֶה בִּלְתִּי מְשֻׁעְבֶּדֶת בְּיַד הַבְּעָלִים הַשָּׁבִים אֵלֶיהָ, שֶׁלֹּא יִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהּ כְּדֶרֶךְ בְּעָלִים בְּאוֹתָהּ הַשָּׁנָה.
יבקֹדֶשׁ תִּהְיֶה לָכֶם מִן הַשָּׂדֶה תֹּאכְלוּ. אַף עַל פִּי שֶׁאָסַרְתִּי לַבְּעָלִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ בִּזְרִיעָה וּקְצִירָה וְשֶׁלֹּא יֶאֱסֹף כָּל פֵּרוֹת הַשָּׂדֶה אֵלָיו כִּשְׁאָר הַשָּׁנִים, כְּאָמְרוֹ (ויקרא כה:יא) ״וְלֹא תִקְצְרוּ אֶת סְפִיחֶיהָ וְלֹא תִבְצְרוּ״, לֹא אָסַרְתִּי לַבְּעָלִים לֶאֱכֹל מִפִּרְיָהּ, אֲבָל מֻתָּרִים הֵם לֶאֱכֹל פֵּרוֹתֶיהָ כִּשְׁאָר כָּל אָדָם כְּמוֹ בַּשְּׁבִיעִית.
יגתָּשֻׁבוּ אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ. וּמֻתָּר לַבְּעָלִים הַשָּׁבִים אֵלֶיהָ לְהַחֲזִיק בָּהּ לַאֲחֻזָּה וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ בְּבִנְיַן בָּתִּים וְשׁוֹבָכִים וְגִדְרוֹת צֹאן וְזוּלָתָם, חוּץ מֵעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה וּשְׁמִירַת פֵּרוֹתֶיהָ.
ידוְכִי תִמְכְּרוּ. בְּשׁוּם מִמְכָּר לֹא תִהְיֶה שׁוּם מִין אוֹנָאָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא מציעא ס) לֹא יָבוֹר מֵעַל פִּי הַמְּגוּרָה, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא כְּגוֹנֵב אֶת הָעַיִן.
אוֹ קָנֹה. כַּאֲשֶׁר לֹא יָדַע הַמּוֹכֵר שִׁוְיוֹ שֶׁל דָּבָר, אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר הָיָה הַדָּבָר בְּיָדוֹ וְהָיָה לוֹ שְׁהוּת לְהַרְאוֹתוֹ לְתַגָּר אוֹ לִקְרוֹבוֹ.
אַל תּוֹנוּ. וְאַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ אֵין אוֹנָאָה לְקַרְקָעוֹת (בבא מציעא נו.), מִכָּל מָקוֹם.
טובְּמִסְפַּר שָׁנִים תִּקְנֶה. לֹא תִהְיֶה אוֹנָאָה בְּמִנְיַן הַשָּׁנִים, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא מציעא נו) כָּל דָּבָר שֶׁבַּמִּדָּה וְשֶׁבַּמִּשְׁקָל וְשֶׁבַּמִּנְיָן, אֲפִלּוּ פָּחוֹת מִכְּדֵי אוֹנָאָה חוֹזֵר.
אַחַר הַיּוֹבֵל תִּקְנֶה. שֶׁאֵין רָאוּי לִקְנוֹת בַּיּוֹבֵל, בְּאֹפֶן שֶׁלִּפְעָמִים לֹא תִשְׁהֶא בְּיַד הַבְּעָלִים הַשָּׁבִים אֵלֶיהָ שׁוּם זְמַן, וְהָיוּ כְּלֹא הָיוּ שָׁבִים אֶל אֲחֻזָּתָם כְּלָל.
שְׁנֵי תְבוּאוֹת. וְלֹא שְׁנֵי שִׁדָּפוֹן וְיֵרָקוֹן, כְּמִשְׁפַּט בִּשְׂכִירוּת קַרְקַע וַחֲכִירוּתוֹ.
טזתַּרְבֶּה מִקְנָתוֹ. תִּקְנֶה בְּיוֹתֵר מִמַּה שֶׁהָיָה רָאוּי לַקַּרְקַע בְּתוֹרַת שְׂכִירוּת לְשָׁנָה, כִּי אָמְנָם כְּשֶׁתִּקְנֶה לְשָׁנִים רַבּוֹת עַד הַיּוֹבֵל תּוּכַל לַעֲשׂוֹת בָּהּ לְשָׁנִים רַבּוֹת גְּדֵרוֹת צֹאן וְשׁוֹבָכִים וְזוּלָתָם, מִלְּבַד הַתְּבוּאָה.
תַּמְעִיט מִקְנָתוֹ. שֶׁלֹּא תִקְנֶה לְפִי חֶשְׁבּוֹן מִמַּה שֶׁהָיִיתָ שׂוֹכֵר, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר קוֹנֶה לְשָׁנִים מוּעָטוֹת. וְהַטַּעַם, כִּי מִסְפַּר תְּבוּאֹת הוּא מֹכֵר לָךְ. כִּי כְשֶׁתִּקְנֶה לְשָׁנִים מוּעָטוֹת לֹא תוּכַל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ אֶלָּא בַּתְּבוּאָה לְבַדָּהּ, וְלֹא בְּדָבָר מַכְחִישׁ אֶת הָאָרֶץ בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא תָשׁוּב לְאֵיתָנָהּ כְּשֶׁתָּשִׁיב הַשָּׂדֶה לַבְּעָלִים, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא מציעא קט:) הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ לְשָׁנִים מוּעָטוֹת לֹא יִזְרָעֶנָּה פִּשְׁתָּן.
יזוְלֹא תוֹנוּ. אֲפִלּוּ בִּדְבָרִים וּגְנֵבַת דַּעַת וְעֵצוֹת רָעוֹת, אֲפִלּוּ בִּלְתִּי שׁוּם דְּרָרָא דְּמָמוֹנָא.
כִּי אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם. אֱלֹהֵי הַקּוֹנֶה וֵאלֹהֵי הַמּוֹכֵר, וּמַקְפִּיד אֲנִי עַל אוֹנָאַת כָּל אֶחָד מֵהֶם.
יחוַעֲשִׂיתֶם אֶת חֻקּוֹתָי. עִנְיַן הַשְּׁבִיעִית וְהַיּוֹבֵל.
וְאֶת מִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ. בְּעִנְיַן הַמֶּכֶר וְהַמִּקְנֶה לְמִנְיַן הַיּוֹבֵל וְזוּלָתוֹ, שֶׁלֹּא תִהְיֶה שׁוּם אוֹנָאָה.
וִישַׁבְתֶּם עַל הָאָרֶץ לָבֶטַח. שֶׁלֹּא תִגְלוּ מִמֶּנָּה, עַל הֶפֶךְ ״וְתִרֶץ אֶת שַׁבְּתוֹתֶיהָ בְּהָשַּׁמָּה מֵהֶם״ (ויקרא כו:לד), וְעַל הֶפֶךְ ״בַּעֲוֹן בִּצְעוֹ קָצַפְתִּי״ (ישעיהו נז:יז).
יטוַאֲכַלְתֶּם לָשֹׂבַע. שֶׁיִּהְיוּ הַפֵּירוֹת רַבֵּי הַמָּזוֹן, כְּעִנְיָן שֶׁהָיָה בָּעֹמֶר שֶׁהָיָה מַסְפִּיק לַגָּדוֹל כְּמוֹ לַקָּטָן, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ״אוֹכֵל קִמְעָא וּמִתְבָּרֵךְ בְּמֵעָיו״ (תורת כהנים בחוקתי א:ז). וְיַסְפִּיקוּ פֵּירוֹת הַשִּׁשִּׁית גַּם לַשְּׁבִיעִית.
וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח עָלֶיהָ. וְלֹא תִשְׂאוּ חֶרְפַּת רָעָב בַּגּוֹיִם, שֶׁלֹּא תִצְטָרְכוּ לָלֶכֶת בְּאַרְצוֹתָם לִקְנוֹת הַתְּבוּאָה.
כוְכִי תֹאמְרוּ מַה נֹּאכַל. וְכַאֲשֶׁר יְסֻפַּק זֶה אֶצְלְכֶם וְלֹא תִבְטְחוּ שֶׁיִּהְיֶה הַמְּעַט מַסְּפִיק בְּאֵיכוּתוֹ.
כאוְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה. בְּאֹפֶן שֶׁתִּשְׂבַּע עַיִן מֵרְאוֹת, וְתִרְאוּ שֶׁיַּסְפִּיק הַכַּמּוּת.
כגוְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת. הַקַּרְקַע הַנֶּעֱבָד.
כִּי לִי הָאָרֶץ. הַגָּלִיל הוּא אֶרֶץ ה׳, כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי. בְּאוֹתוֹ הַגָּלִיל שֶׁאֵינוֹ בִּכְלָל ״וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם״ (תהלים קטו:טז).
כדוּבְכֹל אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם גְּאֻלָּה תִּתְּנוּ לָאָרֶץ. אֲבָל בְּחוּץ לָאָרֶץ אֵין שָׁם דִּין שְׁמִטִּין וְיוֹבְלוֹת.
להוְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ. לַהֲקִימוֹ.
לואַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ. כִּי זֶה דֶּרֶךְ נָאוֹת לְהַקִימוֹ כְּשֶׁתַּלְוֶהוּ בְּלִי נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית.
וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ. וְזֶה תַּעֲשֶׂה כְּשֶׁיֵּשׁ לְאֵל יָדְךָ דַּי לִחְיוֹת אַתָּה וּלְהַלְווֹתוֹ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא מציעא סב) ״חַיֶּיךָ קוֹדְמִים לְחַיֵּי חֲבֵרְךָ״.
לחלִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים. שֶׁיִּהְיֶה הַתַּכְלִית הַמְכֻוָּן מִמֶּנּוּ מוּשָּׂג בֵּין כֻּלְּכֶם, וְלָכֵן רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה סֵדֶר הַמְּדִינוֹת בָּכֶם בְּאֹפֶן שֶׁתּוּכְלוּ כֻּלְּכֶם לִחְיוֹת זֶה עִם זֶה, וְתַעַזְרוּ זֶה אֶת זֶה לְהַשְׁלִים הַמְכֻוָּן.
מכְּשָׂכִיר כְּתוֹשָׁב יִהְיֶה עִמָּךְ. הַקָּנוּי קִנְיַן שֵׁשׁ שָׁנִים יִהְיֶה אֶצְלְךָ כְּשָׂכִיר שָׁנָה בְשָׁנָה, וְהַקָּנוּי קִנְיַן יוֹבֵל יִהְיֶה אֶצְלְךָ כְּשָׂכִיר שֶׁהִתְיַשֵּׁב עִמְּךָ לְשָׁנִים רַבּוֹת.
מבכִּי עֲבָדַי הֵם. אַף עַל פִּי שֶׁבִּשְׁבִיל שֶׁהָלַךְ זֶה וְקָנָה אָדוֹן לְעַצְמוֹ הָיָה רָאוּי לְכָל שִׁעְבּוּד, מִכָּל מָקוֹם מִצַּד מַה שֶּׁהוּא עַבְדִּי אֵין בְּיָדוֹ לִמְכֹּר עַצְמוֹ לְעַבְדוּת מֻחְלָט.
מחאַחֲרֵי נִמְכַּר גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ. כְּבָר בֵּאֲרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין כ:) שֶׁלֹּא תֹאמַר מֵאַחַר שֶׁהָלַךְ זֶה וְנַעֲשָׂה כּוֹמֵר לַעֲבוֹדָה זָרָה, אֶדְחֶה אֶבֶן אַחַר הַנּוֹפֵל, תַּלְמוּד לוֹמַר אַחֲרֵי נִמְכַּר גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ.
נוְחִשַּׁב עִם קֹנֵהוּ. אַף עַל פִּי שֶׁהַקּוֹנֶה הוּא גּוֹי כָּבוּשׁ תַּחַת יָדְךָ וְקָנָה שֶׁלֹּא כְּהוֹגֶן, לֹא יִמְשְׁכְּנוּ וְיֵצֵא.
נאאִם עוֹד רַבּוֹת בַּשָּׁנִים. אֵין סָפֵק שֶׁאַחַר שֶׁשָּׁהָא הָעֶבֶד בְּבֵית אֲדוֹנָיו זְמַן רַב תִּהְיֶה פְּעֻלָּתוֹ יוֹתֵר מְעֻלָּה מִמָּה שֶׁהָיְתָה בִּתְחִלַּת הִכָּנְסוֹ לַעֲבוֹד, לָכֵךְ אָמַר שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ זְמַן הַרְבֵּה עַד סוֹף זְמַן מִמְכָּרוֹ וְאֵין סָפֵק שֶׁלֹּא הָיְתָה פְּעֻלָּתוֹ עַל אוֹתוֹ הַשְּׁלֵימוּת שֶׁהָיְתָה עֲתִידָה לִהְיוֹת אִם הָיָה שׁוֹהֶא כָּל הַזְּמַן, מִכָּל מָקוֹם יִגְרַע מִדְּמֵי מֶכֶר כְּפִי כֶּסֶף מִקְנָתוֹ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בִּשְׁנֵי מַעֲרָכִים נִתְרַבָּה כַּסְפּוֹ מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹ (קידושין כ).
נבוְאִם מְעַט נִשְׁאַר. בְּאֹפֶן שֶׁשְּׂכַר שְׁנֵי הַפְּעֻלָּה הַטּוֹבָה שֶׁעָבְרוּ עוֹדֵף עַל הָרָאוּי כְּפִי חֶשְׁבּוֹן הַמֶּכֶר, יִגְרַע הָרָאוּי לִפְעֻלַּת הַשָּׁנִים שֶׁעָבְרוּ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין כ) ״נִתְמַעֵט כַּסְפּוֹ כְּפִי שָׁנָיו״.