אוַיֹּאמֶר ה׳ אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים. מַה שֶּׁנֶּאֱמַר לְמַעְלָה לְהָבִין וּלְהוֹרוֹת כָּל מִינֵי הַטֻּמְאוֹת, וּלְהַבְדִּיל בֵּין הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה לַטְּמֵאָה וּבֵין הָעוֹף הַטָּמֵא לַטָּהוֹר, כִּי זֶה יָאוֹת יוֹתֵר לַכֹּהֲנִים, כַּאֲמָרוֹ (ויקרא י:י-יא) ״וּלְהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין הַחֹל וּבֵין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהוֹר וּלְהוֹרֹת״.
וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם. שֶׁצְּרִיכִים הֵם לִיזָּהֵר בִּלְעֲדֵי אֵלֶּה גַּם מִטֻּמְאַת מֵת וְחִלּוּל הַזֶּרַע, שֶׁהֵם מַעֲלוֹת קְדֻשָּה לַכֹּהֲנִים בִּלְבָד.
לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו. שׁוּם אֶחָד מֵהַכֹּהֲנִים לֹא יִטַּמָּא לְנֶפֶשׁ בְּעַמָּיו, שֶׁהוּא כָּל מֵת מִן הֶהָמוֹן שֶׁאֵינוֹ קְרוֹבוֹ, אֶלָּא שֶׁהוּא מֵעַמּוֹ בִּלְבַד.
דלֹא יִטַּמָּא בַּעַל בְּעַמָּיו לְהֵחַלּוֹ. וְהַטַּעַם שֶׁלֹּא יִטַּמָּא הַכֹּהֵן כִּי אִם לִקְרוֹבָיו, הוּא כִּי אָמְנָם הַכֹּהֵן הוּא בַּעַל בְּעַמָּיו לְהָבִין וּלְהוֹרוֹת, כִּי ״שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ״ (מלאכי ב:ז), וְרָאוּי לְאִישׁ כָּזֶה לִנְהוֹג נְשִׂיאוּת כִּי הֵיכִי דְּלִשְׁתַּמְעָן מִלֵּיהּ, וְאֵין רָאוּי שֶׁיְּחַלֵּל הֲכָנָתוֹ אֶל מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו כְּדֵי לְכַבֵּד הַמֵּתִים הַבִּלְתִּי קְרוֹבִים, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין מז) שֶׁהַקְּבוּרָה וְהַהֶסְפֵּד לַמֵּת הֵם יְקָרָא דְּשַׁכְבֵי. אָמְנָם לִקְרוֹבִים הִתִּיר לְהִטַּמֵּא, כִּי כְּבוֹדָם הוּא כְּבוֹדוֹ.
הלֹא יִקְרְחוּ. אַף עַל פִּי שֶׁהִתַּרְתִּי לָהֶם הַטֻּמְאָה עַל מֵתֵיהֶם לִכְבוֹדָם, לֹא הִתַּרְתִּי שֶׁיַּפְלִיגוּ בַּאֲבֵלוּת לְהַרְבּוֹת כְּבוֹד מֵתֵיהֶם עַל יְדֵי קָרְחָה וּשְׂרִיטָה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: ״מַה לְּהַלָּן עַל מֵת, אַף כָּאן עַל מֵת״ (תורת כהנים א:ג).
ווְלֹא יְחַלְּלוּ שֵׁם אֱלֹהֵיהֶם. וְאַף עַל פִּי שֶׁכָּל אֵלֶּה לִכְבוֹדוֹ, אֵין לוֹ רְשׁוּת לִמְחוֹל עַל כְּבוֹדוֹ, כִּי אָמְנָם הַכַּוָּנָה בִּכְבוֹד הַכֹּהֲנִים הוּא לִכְבוֹד הָאֵל יִתְבָּרַךְ, וּכְשֶׁיִּמְחֲלוּ עַל זֶה יְחַלְּלוּ אֶת שְׁמוֹ.
זכִּי קָדוֹשׁ הוּא לֵאלֹהָיו. כָּל זֶרַע הַכְּהֻנָּה שֶׁהוּא בָּעֵל בְּעַמָּיו הוּא מְקֻדָּשׁ לֵאלֹהָיו, וְאִם יִשָּׂא אֶת אֵלֶּה הַנָּשִׁים יְחַלֵּל אֶת כְּבוֹדוֹ וְזַרְעוֹ שֶׁלֹּא יִהְיֶה רָאוּי לְאוֹתָהּ הַקְּדֻשָּׁה.
יבוּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא. בִּשְׁבִיל הַמֵּת.
וְלֹא יְחַלֵּל אֵת מִקְדַּשׁ אֱלֹהָיו. שֶׁיֵּרָאֶה שֶׁהוּא מַחֲשִׁיב יוֹתֵר כְּבוֹד הַמֵּת מִכְּבוֹד הַמִּקְדָּשׁ וְהַקֹּדֶשׁ שֶׁנִּתְּנָה לוֹ.
יחכִּי כָל אִישׁ אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא יִקְרָב. לַעֲמוֹד לְשָׁרֵת בְּשֵׁם ה׳, כָּעִנְיָן ״כִּי אֵין לָבוֹא אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ שָׂק״ (אסתר ד:ב).
אִישׁ עִוֵּר. וְהֵם הַמּוּמִים אֲשֶׁר בַּתּוֹלָדָה מֵחֶסְרוֹן הַחֹמֶר אוֹ הַכֹּחַ הַמְצַיֵּר.
יטשֶׁבֶר רָגֶל. וְהֵם מוּמִים קוֹרִים מִסִּבּוֹת מִחוּץ לַגּוּף.
כאוֹ גִבֵּן. וְהֵם מוּמִים בָּאִים מִמִּקְרֶה בְּלַחוּת הַגּוּף וְהֶפְסֵדָם.