Geula Quiz logo חידון גאולה English

סימן שלו – מלאכת קוצר

ילקוט יוסף · הלכות שבת · 13 סעיפים

כל פרקי הלכות שבת (187)

סימן רמב – להזהר בכבוד שבת–רצג – דיני ערבית של מוצאי שבת · סימן רצג – זמן צאת השבת–שיח – בישול בחמה ותולדותיה · סימן שיח – בישול בכלי ראשון–שלו – מלאכת קוצר · סימן שלו – עלייה באילן ודריכה על עשבים בשבת – דין מקלקל וחצי שיעור בשבת

  1. סימן שיח – בישול בכלי ראשון
  2. סימן שיח – עשיית תה בשבת
  3. סימן שיח – בישול אחר שרייה בכלי ראשון
  4. סימן שיח – דין בחישת תבשיל
  5. סימן שיח – דין תתאה גבר
  6. סימן שיח – דיני כלי שני
  7. סימן שיח – דין בישול אחר בישול
  8. סימן שיח – בישול אחר אפייה וקליה
  9. סימן שיח סעיף ה – עשיית קפה בשבת
  10. סימן שיח – עוד מדיני בישול
  11. סימן שיט – הלכות בורר
  12. סימן שיט – ברירה בשני מיני אוכלים
  13. סימן שיט – ברירה במשקין
  14. סימן שיט – דין הבורר לצורך אחרים
  15. סימן שיט – עניני ברירה שבתוך הסעודה
  16. סימן שיט – ברירה בפירות וירקות
  17. סימן שיט – דין ברירה בבגדים ובכלים
  18. סימן שיט – מלאכת זורה
  19. סימן שכ – דיני סחיטה בשבת, מלאכת דש
  20. סימן שכ – דין סחיטת לימון
  21. סימן שכ – סחיטה על גבי מאכל
  22. סימן שכ – סחיטה בשאר דברים
  23. סימן שכ – מלאכת צובע – ודיני צביעה באוכלין
  24. סימן שכא – דיני טוחן ולש בשבת
  25. סימן שכא – תיקוני מאכל בשבת
  26. סימן שכב – דין נולד בשבת
  27. סימן שכב – דין מוליד ריח בשבת
  28. סימן שכג – דיני קנין צרכי שבת – בשבת
  29. סימן שכג – דיני הדחת כלים וטבילתן בשבת
  30. סימן שכג – איסור שנתערב בהיתר – בשבת
  31. סימן שכג – הכנה משבת לחול
  32. סימן שכד – דיני הכנת מאכל לבהמה בשבת
  33. סימן שכה – איסור הנאה ממלאכת גוי בשבת
  34. סימן שכו – דיני רחיצה בשבת
  35. סימן שכו – צחצוח השינים בשבת
  36. סימן שכז – דיני סיכה בשבת
  37. סימן שכח – דיני חולה שאין בו סכנה בשבת
  38. סימן שכח – דיני לקיחת תרופות בשבת
  39. דיני חבישת מכה בשבת
  40. דיני זריקות בשבת
  41. סימן שכח – דיני חולה שיש בו סכנה – בשבת
  42. סימן שכט – על מי מחללין את השבת
  43. סימן שכט – תשלום לרופא על טיפול בשבת
  44. סימן שכט ס"ו – דין מלחמה בשבת
  45. דינים הקשורים למשטרה – בשבת
  46. סימן של – דיני יולדת בשבת
  47. סימן שלא – הלכות מילה בשבת
  48. סימן שלד – דיני דליקה בשבת
  49. סימן שלה – דין מעמר
  50. סימן שלו – מלאכת קוצר

אהקוצר כיצד, אחד הקוצר תבואה, או קטניות, או הבוצר ענבים, או הגודר תמרים, או המוסק זיתים, או האורה תאנים, או הקוצר כל דבר שגידולו מן הארץ, בין שהוא מאכל אדם בין שהוא מאכל בהמה, או סממנין לצבוע בהם, או עצים מאילני סרק להסקה או לבנין וכיוצא בהן, כל אחד מאלו הוא בכלל מלאכת קוצר, וחייב. [ילקוט יוסף שבת ה עמוד ח].

בענף עץ פירות תלוש ועומד, מותר ללקט ממנו את הפירות בשבת, ואין לחוש בזה משום איסור קוצר. [ילקוט יוסף שבת כרך ה עמוד י].

גמותר לקטום בשבת בשמים ופרחים מענפים תלושים מערב שבת, אפילו כדי לחלקם לאחרים. ולכן כשיש ברית מילה בשבת, ונוהגים להריח בבשמים אחר המילה, מותר לקטום את עצי הבשמים התלושים כדי לחלקם לקרואים. אולם אין להתיר אלא כשקוטם ביד, אבל לא בסכין. [ילקוט יוסף שבת כרך ה עמוד יא].

דאילן יבש לגמרי שיש בו פירות, אף על פי כן התולש ממנו את הפירות או את הענפים, בשבת, חייב. וכל שכן אם האילן לא יבש לגמרי, ורק הפירות שעליו יבשו, שהתולשן בשבת חייב. [ילקוט יוסף שבת כרך ה עמוד יב].

התלישת פירות מן המחובר אפילו בפה, היא תולדת קוצר, ומדברי רש"י (סוכה לז:) משמע שהיא אסורה מן התורה. וכן נראה מדברי הרמב"ם. אבל מדברי התוספתא משמע שתלישה בפה הוי מדרבנן, וכן משמע בשו"ת מהר"ח אור זרוע (סי' קפח וקצט) וכן כתבו כמה אחרונים. ועל כל פנים לכולי עלמא הדבר אסור לעשותו בשבת. ולכן המטיילים בגנות ופרדסים בשבת, ואוכלים בפיהם פירות מהמחובר, יש לגעור בהם, אף שתלישת הפרי נעשית בשינוי. ואמנם אם צריכים לתלוש מן המחובר לחולה שיש בו סכנה, אין צריך לשנות ולתלוש בפה, אלא תולש כדרכו, כיון שהוא לצורך פקוח נפש. אבל לצורך יולדת כל כמה דאפשר לשנויי משנינן. ולצורך חולה שאין בו סכנה אין להתיר על ידי תלישה בפה. [ילקוט יוסף שבת ה עמ' יג, ועמ' שעז].

והדס המחובר לקרקע מותר להריח בו בשבת. ואף מותר לאחוז בהדס בידו כדי להריח בו, ואין בזה איסור טלטול מוקצה. ובלבד שיזהר שלא יתלוש ממנו. אבל אתרוג ותפוח וכל דבר הראוי לאכילה, אסור להריח בו במחובר, שמא יקצוץ אותו לאכלו. [ילקוט יוסף שבת ה עמוד יד].

זהמטייל בשבת בגינה שגדלים בה פירות, והריח ריח טוב מהפירות, רשאי לברך ברכת הנותן ריח טוב בפירות, ואין לחוש שמא יתלוש מהפירות בשבת. [ילקוט יוסף שבת ה עמוד יד].

חמעיקר הדין מותר לברך ברכת האילנות בשבת וביום טוב, ואין לגזור שמא ישכח ויתלוש מפרחי האילנות בשבת. [וכבר ביארנו לעיל, שגם אין בזה כל חשש לאיסור בורר]. ומכל מקום מהיות טוב נכון לברך ברכת האילנות בימי החול, אלא אם כן חושש שישכח לברך בימי החול, שאז מותר לברך לכתחלה ברכת האילנות בשבת. וכן אם רוצה לזכות את קהל המתפללים בברכה זו, כאשר חלק מהקהל אינם באים לבית הכנסת להתפלל בימות החול, שאז מותר לכתחלה לברך ברכת האילנות בשבת. [ילקוט יוסף שבת כרך ה עמוד טו].

טצינור המקלח מים מן הגג, שנסתם על ידי קשים ועשבים, ומחמת כך המים מתפשטים בגג ודולפים לתוך הבית, מותר למועכן ברגלו בצינעא, ואף שמתקן בכך את הצינור, מאחר והתיקון נעשה בשינוי, שהרי אינו עושה אלא ברגליו, במקום פסידא לא גזרו רבנן. ויש להקל בזה אפילו אם העשבים דבוקים ומחוברים לצנור. [ילקוט יוסף שבת כרך ה עמוד טו].

יאסור לתלוש בשבת אפילו מעציץ שאינו נקוב. [ילקוט יוסף שבת כרך ה עמוד טז].

יאאסור ליטול עציץ מעל גבי קרקע בשבת ולהניחו על גבי יתידות, ואפילו בעציץ שאינו נקוב, וכן להיפך, אסור להוריד עציץ מעל גבי יתידות ולהניחו על הארץ, בין עציץ של עץ, בין עציץ של חרס. ואיסור זה אינו מן התורה, אלא מדרבנן. [ילקוט יוסף שבת כרך ה עמוד יז].

יבגרעין אבוקדו או שעועית שנותנים אותן בצלוחית מים, והיכו שורשים, אסור להוציאם מהמים בשבת, וכן אסור להניחם בשבת בתוך המים כדי שיכו שרשים. [ואם לא היכו שרשים בלאו הכי יש עליהם דין מוקצה]. [ילקוט יוסף שבת כרך ה עמוד כב].

יגעציץ נקוב שיש בתוכו צמחים, ותלוי בתוך הבית על סלסלה של חוטים, מותר לעבור תחת העציץ בשבת, ואין לאסור מחשש שמפסיק את היניקה מהקרקע. [ילקוט יוסף שבת ה עמוד כד].

הורדת הספר (PDF)

בחנו את עצמכם: חידון ילקוט יוסף הלכות שבת: חלק א · חלק ב · חלק ג · חלק ד

מתוך ילקוט יוסף, מאת הרב יצחק יוסף. הטקסט מאתר ילקוט יוסף חינם – האתר להפצת יהדות (yalkut.info). זכויות היוצרים על הטקסט שמורות לבעליהן; לשימוש לימודי בלבד.