Geula Quiz logo חידון גאולה English

סימן שיח – דיני כלי שני

ילקוט יוסף · הלכות שבת · 8 סעיפים

כל פרקי הלכות שבת (187)

סימן רמב – להזהר בכבוד שבת–רצג – דיני ערבית של מוצאי שבת · סימן רצג – זמן צאת השבת–שיח – בישול בחמה ותולדותיה · סימן שיח – בישול בכלי ראשון–שלו – מלאכת קוצר · סימן שלו – עלייה באילן ודריכה על עשבים בשבת – דין מקלקל וחצי שיעור בשבת

  1. סימן שיח – בישול בכלי ראשון
  2. סימן שיח – עשיית תה בשבת
  3. סימן שיח – בישול אחר שרייה בכלי ראשון
  4. סימן שיח – דין בחישת תבשיל
  5. סימן שיח – דין תתאה גבר
  6. סימן שיח – דיני כלי שני
  7. סימן שיח – דין בישול אחר בישול
  8. סימן שיח – בישול אחר אפייה וקליה
  9. סימן שיח סעיף ה – עשיית קפה בשבת
  10. סימן שיח – עוד מדיני בישול
  11. סימן שיט – הלכות בורר
  12. סימן שיט – ברירה בשני מיני אוכלים
  13. סימן שיט – ברירה במשקין
  14. סימן שיט – דין הבורר לצורך אחרים
  15. סימן שיט – עניני ברירה שבתוך הסעודה
  16. סימן שיט – ברירה בפירות וירקות
  17. סימן שיט – דין ברירה בבגדים ובכלים
  18. סימן שיט – מלאכת זורה
  19. סימן שכ – דיני סחיטה בשבת, מלאכת דש
  20. סימן שכ – דין סחיטת לימון
  21. סימן שכ – סחיטה על גבי מאכל
  22. סימן שכ – סחיטה בשאר דברים
  23. סימן שכ – מלאכת צובע – ודיני צביעה באוכלין
  24. סימן שכא – דיני טוחן ולש בשבת
  25. סימן שכא – תיקוני מאכל בשבת
  26. סימן שכב – דין נולד בשבת
  27. סימן שכב – דין מוליד ריח בשבת
  28. סימן שכג – דיני קנין צרכי שבת – בשבת
  29. סימן שכג – דיני הדחת כלים וטבילתן בשבת
  30. סימן שכג – איסור שנתערב בהיתר – בשבת
  31. סימן שכג – הכנה משבת לחול
  32. סימן שכד – דיני הכנת מאכל לבהמה בשבת
  33. סימן שכה – איסור הנאה ממלאכת גוי בשבת
  34. סימן שכו – דיני רחיצה בשבת
  35. סימן שכו – צחצוח השינים בשבת
  36. סימן שכז – דיני סיכה בשבת
  37. סימן שכח – דיני חולה שאין בו סכנה בשבת
  38. סימן שכח – דיני לקיחת תרופות בשבת
  39. דיני חבישת מכה בשבת
  40. דיני זריקות בשבת
  41. סימן שכח – דיני חולה שיש בו סכנה – בשבת
  42. סימן שכט – על מי מחללין את השבת
  43. סימן שכט – תשלום לרופא על טיפול בשבת
  44. סימן שכט ס"ו – דין מלחמה בשבת
  45. דינים הקשורים למשטרה – בשבת
  46. סימן של – דיני יולדת בשבת
  47. סימן שלא – הלכות מילה בשבת
  48. סימן שלד – דיני דליקה בשבת
  49. סימן שלה – דין מעמר
  50. סימן שלו – מלאכת קוצר

מטכלי שני אינו מבשל אפילו אם היד סולדת בו, או נכוית בו. [וכלי שני הוא הכלי שלתוכו עירו את התבשיל או את המים מכלי שהיה על האש]. ולכן אחר ששפך ועירה לתוכו מכלי ראשון, מותר ליתן בתוכו איזה מאכל שלא נתבשל כדי לחממו. [זולת בקלי הבישול כאשר יבואר]. וכן מותר לשפוך מים צוננים אפילו מעט לתוך מים חמים מרובים שבכלי שני, אף אם היד סולדת בהן. [ילקו"י שבת כרך ג עמוד קצג].

ניש אומרים שאין ליתן דברים רכים וקלי הבישול, כגון ביצה חיה, בתוך מים חמים הנמצאים בכלי שני, כל זמן שהמים חמים בחום שהיד סולדת בהם, מאחר שדברים אלו נוחים להתבשל אפילו בכלי שני שהיד סולדת בהן. ואם עבר ונתן ביצה חיה בכלי שני, יש אומרים שחייב חטאת, ויש אומרים דפטור אבל אסור. ויש אומרים שדוקא ביצה חשיבא קלי הבישול, שאסור להניחה בתוך כלי שיש בו מים חמים, אף שהוא כלי שני, כיון שאנו רואים שהיא מתבשלת גם בכלי שני. אבל שאר דברים אינם בכלל קלי הבישול. וכבר נתבאר לעיל שלמעשה יש להחמיר שלא ליתן עלי תה לתוך כוס מים חמים שהיד סולדת בהם, אפילו שהוא כלי שני, שיש אומרים שעלי התה חשיבי כקלי הבישול. [ילקו"י שבת כרך ג עמ' קצד, ועמ' תפא. ירחון קול תורה אלול תשס"ג עמ' ה].

נאאולם מותר לערות מים חמים מכלי שני על כוס שמונחים בתוכו עלי-תה. וכל-שכן אם נותן את עלי-התה בכוס שלישי, שכוס שלישי אינו מבשל כלל, וכמבואר. [ילקו"י שם עמ' קצו].

נברבים נוהגים ליתן עלי נענע [או עלי מינטא ולואיזה] לתוך כוס תה חם בשבת, אף שהתה חם בחום שהיד סולדת בו, ויש להם על מה שיסמוכו, דכלי שני אינו מבשל, ואין זה בכלל קלי הבישול המתבשלים אפילו בכלי שני. והמחמיר תבא עליו ברכה. וצריך ליזהר שהנענע יהיה נקי מחשש תולעים, ורשאי לסנן בשבת את עלי התה במסננת בד, ואין בזה משום בורר, והיינו שאחר שנתן את הנענע לתוך הכוס-תה, יניח מפה או מטפחת על פי הכוס, וישתה דרך המפה או המטפחת. וכן יוכל ליתן את עלי הנענע לתוך מטפחת, ויטבל את המטפחת עם עלי הנענע בתוך התה, שבזה הוא מונע את התולעים מלירד למים, ואין בזה לא משום בורר ולא משום מלבן. [ילקוט יוסף שבת כרך ג' עמוד קצח].

נגיש אומרים שאף-על-פי שכלי שני אינו מבשל, אסור ליתן פלח לימון לתוך כוס תה חם "שהיד סולדת בו", שהלימון חשוב דבר חריף שמתבשל אף בכלי שני. ויש חולקים ומתירים. ומדינא אפשר להקל. ומכל מקום טוב להחמיר. [ילקו"י שבת כרך ג עמוד ר']

נדיש אומרים שאף-על-פי שכלי שני אינו מבשל, היינו דוקא בדבר לח, שדפנות הכלי מצננות את מה שבתוכו. אבל דבר יבש וגוש, שאין בו רוטב, וכגון אורז וחתיכות בשר או דגים וכדומה, דינם ככלי ראשון כל זמן שהיד סולדת בהם. [מהרש"ל]. ויש חולקים וסוברים שאין לחלק בזה בין דבר לח לדבר גוש ועב, שלעולם כלי שני אינו מבשל. וכן עיקר לדינא. ולכן מותר לערות מרק צונן לתוך אורז חם שהיד סולדת בו שבצלחת, או לתוך חתיכת בשר רותח שבכלי שני. [וראוי לצרף בזה את סברת הרמב"ם והרשב"א שאפילו בדבר לח אין בישול אחר בישול]. [ילקוט יוסף שבת כרך ג' עמוד רא].

נהבדבר לח אין דין קלי הבישול, ולכן מותר למזוג תה או קפה חמים שבכוס, בשבת בחלב קר, דמשקים אינם בכלל קלי הבישול שמתבשלים בכלי שני. וכן מותר לשפוך תה חם שבטרמוס לכוס שיש בו חלב קר, ואפילו החלב מועט, מפני שקנקן הטרמוס נידון ככלי שני, ואין עירוי מכלי שני מבשל כלל. ומכל שכן אם החלב מבושל והורתח כבר. [ילקו"י שם עמ' רג].

נודבר שלא נתבשל מערב-שבת, אסור לשרותו בשבת במים חמים שהיד סולדת בהם. אבל מותר להדיח אותו בחמין בשבת. ויש מפרשים שאסור לשרותו גם בכלי שני, שאף- על-פי שכלי שני אינו מבשל, מכל מקום מדרבנן אסור מפני שנראה כמבשל. ויש מפרשים שדוקא בכלי ראשון אסור לשרותו, אבל בכלי שני מותר. ומכיון שהוא איסור מדרבנן, נקטינן לקולא, ומותר לשרות דבר שאינו מבושל במים חמים שבכלי שני. [מלבד בקלי הבישול]. והמחמיר על עצמו תבא עליו ברכה. [ועל כל פנים לענין עירוי, אסור לערות עליו מים חמים מכלי ראשון, שעירוי מבשל כדי קליפה]. [ילקוט יוסף שבת כרך ג' עמוד רו].

הורדת הספר (PDF)

בחנו את עצמכם: חידון ילקוט יוסף הלכות שבת: חלק א · חלק ב · חלק ג · חלק ד

מתוך ילקוט יוסף, מאת הרב יצחק יוסף. הטקסט מאתר ילקוט יוסף חינם – האתר להפצת יהדות (yalkut.info). זכויות היוצרים על הטקסט שמורות לבעליהן; לשימוש לימודי בלבד.