Geula Quiz logo חידון גאולה English

סימן שכ – דיני סחיטה בשבת, מלאכת דש

ילקוט יוסף · הלכות שבת · 12 סעיפים

כל פרקי הלכות שבת (187)

סימן רמב – להזהר בכבוד שבת–רצג – דיני ערבית של מוצאי שבת · סימן רצג – זמן צאת השבת–שיח – בישול בחמה ותולדותיה · סימן שיח – בישול בכלי ראשון–שלו – מלאכת קוצר · סימן שלו – עלייה באילן ודריכה על עשבים בשבת – דין מקלקל וחצי שיעור בשבת

  1. סימן שיח – בישול בכלי ראשון
  2. סימן שיח – עשיית תה בשבת
  3. סימן שיח – בישול אחר שרייה בכלי ראשון
  4. סימן שיח – דין בחישת תבשיל
  5. סימן שיח – דין תתאה גבר
  6. סימן שיח – דיני כלי שני
  7. סימן שיח – דין בישול אחר בישול
  8. סימן שיח – בישול אחר אפייה וקליה
  9. סימן שיח סעיף ה – עשיית קפה בשבת
  10. סימן שיח – עוד מדיני בישול
  11. סימן שיט – הלכות בורר
  12. סימן שיט – ברירה בשני מיני אוכלים
  13. סימן שיט – ברירה במשקין
  14. סימן שיט – דין הבורר לצורך אחרים
  15. סימן שיט – עניני ברירה שבתוך הסעודה
  16. סימן שיט – ברירה בפירות וירקות
  17. סימן שיט – דין ברירה בבגדים ובכלים
  18. סימן שיט – מלאכת זורה
  19. סימן שכ – דיני סחיטה בשבת, מלאכת דש
  20. סימן שכ – דין סחיטת לימון
  21. סימן שכ – סחיטה על גבי מאכל
  22. סימן שכ – סחיטה בשאר דברים
  23. סימן שכ – מלאכת צובע – ודיני צביעה באוכלין
  24. סימן שכא – דיני טוחן ולש בשבת
  25. סימן שכא – תיקוני מאכל בשבת
  26. סימן שכב – דין נולד בשבת
  27. סימן שכב – דין מוליד ריח בשבת
  28. סימן שכג – דיני קנין צרכי שבת – בשבת
  29. סימן שכג – דיני הדחת כלים וטבילתן בשבת
  30. סימן שכג – איסור שנתערב בהיתר – בשבת
  31. סימן שכג – הכנה משבת לחול
  32. סימן שכד – דיני הכנת מאכל לבהמה בשבת
  33. סימן שכה – איסור הנאה ממלאכת גוי בשבת
  34. סימן שכו – דיני רחיצה בשבת
  35. סימן שכו – צחצוח השינים בשבת
  36. סימן שכז – דיני סיכה בשבת
  37. סימן שכח – דיני חולה שאין בו סכנה בשבת
  38. סימן שכח – דיני לקיחת תרופות בשבת
  39. דיני חבישת מכה בשבת
  40. דיני זריקות בשבת
  41. סימן שכח – דיני חולה שיש בו סכנה – בשבת
  42. סימן שכט – על מי מחללין את השבת
  43. סימן שכט – תשלום לרופא על טיפול בשבת
  44. סימן שכט ס"ו – דין מלחמה בשבת
  45. דינים הקשורים למשטרה – בשבת
  46. סימן של – דיני יולדת בשבת
  47. סימן שלא – הלכות מילה בשבת
  48. סימן שלד – דיני דליקה בשבת
  49. סימן שלה – דין מעמר
  50. סימן שלו – מלאכת קוצר

אהסוחט בשבת זיתים לעשות מהם שמן, או ענבים לעשות מהם יין, חייב מן התורה משום מפרק, שהיא תולדה של מלאכת "דש", שהדש מפרק את התבואה מהקש והשבולים שבה. [ילקוט יוסף שבת כרך ג' עמוד שמ].

באסור מדברי סופרים לסחוט בשבת תותים או רימונים, שהואיל ומקצת בני אדם סוחטים אותם כזיתים וענבים לפיכך גזרו בהם שמא יבואו לסחוט זיתים וענבים. [ילקוט יוסף שבת כרך ג' עמוד שמא].

גכל פרי שנוהגים באיזה מקום לסוחטו כדי לשתות את מימיו מחמת צמא או תענוג, [מפני שהפרי מצוי במקום ההוא בשפע רב], אסור לסוחטו בשבת בכל העולם כדין תותים ורימונים. [ילקו"י שבת כרך ג' עמוד שמב]

דולפיכך אסור לסחוט אגסים מפני שבכמה מדינות נוהגים לסוחטן למשקה. [ילקוט יוסף שבת כרך ג' עמוד שמג].

הוכן אסור לסחוט תפוחי עץ בשבת, שיש מקומות שרגילים לסוחטם. וכן אסור מדברי סופרים לסחוט בשבת תפוחי זהב ואשכוליות למימיהם, הואיל ונוהגים לסחוט מהם הרבה מאד במקומותינו. וכן יש להחמיר בעגבניות וכדומה שלא לסוחטן אלא על גבי מאכל. ואסור לסחוט תפוז על סוכר שבכוס. ויש לאסור סחיטת תפוזים גם ביום טוב, ואף על פי שאין איסור סחיטתם בשבת אלא מדרבנן, ומשום שכל סחיטה ביום טוב אסורה. ומכל מקום מותר לסחוט תפוז על אוכל באופן שרוב המיץ נבלע באוכל. [ילקוט יוסף שבת כרך ג' עמוד שמג].

ווכן אסור לסחוט בשבת מנגו, קלמנטינות, אננס, וכיוצא באלה, שמאחר שהדרך לסוחטן למימיהם, ממילא אסור לסוחטן בשבת מדרבנן. [ילקו"י שבת כרך ג עמוד שמג]

זפירות שאין דרך לסוחטן בשום מקום בעולם, כגון חבושים, או אבטיח, מותר לסוחטם בשבת אף לצורך המשקה כדי לשתות מימיהם, שאינו אלא כמפריד אוכל מאוכל. ואפי' אם הדרך לסחוט אותם לשתות מימיהם לרפואה, מותר. [ילקוט יוסף שבת כרך ג' עמוד תצא].

חומכל מקום נראה שלא הותר לסחוט פירות אלה אלא ביד, אבל לא במסחטה, אפילו ידנית שאינה פועלת על ידי חשמל, משום דהוי כעובדין דחול. [והדבר פשוט שמיקסר הפועל על ידי חשמל בלאו הכי אסור להשתמש בו בשבת]. [ילקו"י שבת כרך ג עמוד שדמ]

טיש אומרים שאסור לחתוך אשכוליות לחצאין ולתת עליהם סוכר ולאכול מהאשכולית בכפית, שנמצא סוחט בשבת. ויש מתירים אף שעל ידי אכילתו נסחט קצת משקה מהפרי, שהרי אינו מתכוין דוקא למיץ בשעה שהוא אוכל, וגם לא ייבצר שמעט מהפרי מתערב עם המשקה שבכף. וכן עיקר. [ילקו"י שבת כרך ג עמוד שמה]

ייש אומרים שאסור למצוץ בשבת בפיו מן הענבים את המשקה שבהם, וכן אסור למצוץ בפיו את המרק מתוך הבשר, או את היין מתוך פת ששרו אותה ביין. ויש מתירים בזה בין בענבים ובין בבשר ופת הבלועים בהם משקים. והעיקר כסברת המתירים, אחר שאין דרך סחיטה בכך. ואף האוסרים לא אסרו אלא כשהוא דרך יניקה שאוחז הענב בידו ומוצץ מהענב, ואינו שם אותה בפיו, [ובזה ממדת חסידות טוב להחמיר בענבים שעיקר איסור סחיטתם מן התורה]. אבל אם נותן את הענב לתוך פיו ומוצץ המשקה, ומשליך החרצנים לחוץ, לכולי עלמא דרך מאכל הוא ומותר. [הליכות עולם ח"ד עמוד קו. ילקוט יוסף שבת ג' עמוד שמח].

יאבוסר שהוא חמוץ מאד ואינו ראוי לאכילה, אם סוחטו לתוך אוכל על מנת לאכלו לאלתר, מותר לכתחלה. והוא כדין הבורר אוכל מתוך פסולת על מנת לאוכלו לאלתר שמותר. ושלא כדעת האוסרים. [ילקוט יוסף שבת כרך ג' עמוד תצב. הליכות עולם חלק ד' עמוד קב. לוית חן סימן נו עמוד עט].

יבפירות או ירקות הכבושים בחומץ או במי מלח, [כגון מלפפון חמוץ, וכדומה], וכן ירקות שלוקים, מותר לסוחטן בשבת לתוך קערה ריקה, כל שאינו צריך למים היוצאים מהם, ואינו סוחטם אלא כדי לתקנם ולהכשירם לאכילה. וכן מותר לסחוט לפת או חצילים מטוגנים, או שאר ירקות מבושלים, מהשומן שנבלע בהם, כשעושה כן כדי לתקן את האוכל, [שקשה לאוכלם מרוב שמנינותם]. ואם הוא צריך למימיהם אינו מותר לסוחטן אלא לתוך קדירה או קערה שיש בה אוכל. אבל אם אין בה אוכל, אסור. [ילקו"י שבת כרך ג' עמוד שנ].

הורדת הספר (PDF)

בחנו את עצמכם: חידון ילקוט יוסף הלכות שבת: חלק א · חלק ב · חלק ג · חלק ד

מתוך ילקוט יוסף, מאת הרב יצחק יוסף. הטקסט מאתר ילקוט יוסף חינם – האתר להפצת יהדות (yalkut.info). זכויות היוצרים על הטקסט שמורות לבעליהן; לשימוש לימודי בלבד.