חידון גאולה · Geula Quiz

חידון ילקוט יוסף הלכות שבת כרך א חלק ד

חידון אינטראקטיבי על ילקוט יוסף הלכות שבת כרך א חלק ד — 177 שאלות בעברית לכל הרמות.

• 177 שאלות
• 100 קל
• 47 בינוני
• 30 קשה

שאלות ותשובות, מבחן ובוחן אינטראקטיבי על ילקוט יוסף הלכות שבת כרך א חלק ד, בעברית ובחינם. מתאים לתלמידים, למורים ולכל מי שרוצה לחזור על החומר וללמוד תוך כדי משחק.

נושאים בספר

• הלכות שבת ״ כרך א׳ ״ חלק רביעי
• מקן. 0«/י־־^1 -2rO^v :J/. 1r-/r ז,ן g
• הלכות שבת, מעשה ידי אומן. נטע נאמן. זה בני נאמן. הרב המאור הגדול. מעוז
• סימן עמוד::התוכןבש״ע
• א. אסרו חכמים לקרוא בליל שבת לאור הנר שהודלק מערב שבת, גזרה שמא ישכח
• א) במשנה (שבת יא.) לא יפלה את כליו, ולא יקרא דיבור, אבל כולה פרשה לא ואפי׳ בהרהור
• לא) שגם שרואה ראשי פרשיות, היינו שרואה זבוב מהמשקה ואין הזבוב מוקצה. וראה בשו״ת
• ג. אף שגם נר המונח בעששית הקבועה בכותל אין לקרוא לאורו בליל שבת, מכל
• ג) הנה הסמ״ק ןהנ״ל] כתב, דה״ה אם היה הנר לסלקו משם לא חיישינן, ומותר לקרות לאורו.
• יטה. ע״ש]. ולפ״ז בסגירת מפתח שא״א בהטייה
• שרי. וזהו טעם הגדולים שהתירו. ולא חששו שמא
• ד. אם מדליק בכל ימות החול במנורת נפט, ובליל שבת נרות של שמץ, יש אומרים
• ה. אף על פי שאסור לקרות לאור הנר בליל שבת, גזרה שמא יטה את השמץ לפתילה,
• חלק א׳ (עמוד לח). ע״ש.
• ב. והנה נודע מה שחקרו בכל דין ביטול אם
• ה. ועוד י״ל, שדברי האר״י נאמרו במי שנזהר גם משא״כ בשאר העובדות, כגון בן טבאי שהרג
• ו. עוד י״ל שדברי האר״י ז״ל נאמרו רק במי
• שרה) ר' ירמיה שלח לר' זעירא חד קרסטל
• ו) בהגהות שבתאשר״י ( יב:) כתב, מספקא לי בנר בשם מלבושי יום טוב, דבנר של שעוה שייך
• מרץ. ואף שהגר״ז כתב שהמקיליץ יש להם על
• ז. מותר ללמוד בליל שבת לאור מנורת חשמל מיטלטלת, שאין לגזור שמא יבוא
• יטה. וליחוש שמא יכבה בידים את החשמל
• ח. אפילו במנורות חשמל שאפשר להוסיף ולהרבות את אורן על T’ הדלקת נרות
• ח) על פי המבואר בסוף ההערה הנ״ל. וסיוע לזה נמשך והולך בכל תוקפו, ואינו מתמעט לאחר
• קכו) הביא מ״ש בספר אור לציון חלק (עמו׳ב׳
• ט. גם במנורות חשמל שאפשר להגביר את מדת האור של המנורה עצמה לפי הצורך,
• ט) על פי המבואר לעיל, שלא גזרו אלא שמא דין זה בשו״ת יחוה דעת סי׳ח״ו ( כ). ע״ש. וכ״פ
• א. כן מבואר בדברי רב שר שלום גאון בשו״ת
• ו. גם הרב המגיד (נולד לפני שנה,707 פ״ה מהל׳ חמץ
• ב. וכץ יש לדייק מדברי (נולדהראב״ץ לפני 917 שנה,
• ג. וכ״כ הראבי״ה (נולד לפני 867 שנה, תשובות וביאורי
• ח. וכ״כ בשו״ת מהר״י מברונא (נולד לפני 607 שנה,
• ד. גם בשו״ת מהר״ח אור זרוע (רבי חיים [אליעזר] בן
• י. וכ״כ בשו״ת מהר״ם פרובינצאל בתשו׳ כ״י,
• יד. וכ״כ בשו״ת אהלי יעקב למהריק״ש (סי׳ קד)
• טו. וכיו״ב מבואר בתשובת מהרי״ט בח״ד (נולד
• יב. וכץ מבואר בדברי מרץ (נולדהב״י לפני 525 שנה,
• טז. וכיו״ב כתב בשו״ת דבר שמואל אבוהב (סי׳
• צב) שאין לנו להוסיף איסור מעצמינו מפני
• יז. וכ״כ בא״ר (יו״ד ס״ס פו).
• יח. גם הגאון המהרש״ק (נולד לפני 400כ־ שנה בשנת
• יט. וכן החזיק בכלל זה הפר״ח (יו״ד סי׳ פז סק״ז, נולד
• כז. והגאון הנודע ביהודה (תנינא חאהע״ז סי׳ עט)
• כ. וע' במגן אברהם (סימן שיג ס״ק יב), שהתיר לטלטל
• כא. גם בחק יעקב (סי׳ תס ס״ק טז) הסכים עם דברי
• כב. גם המהר״ח אבולעפייא במקראי קודש (דף
• כח. ומרן החיד״א (נולד לפני 283 שנה) בשו״ת חיים
• כר. וכץ מבואר במשנה למלך (בפרק ב׳ מהלכות סוטה
• לב. גם בשו״ת בית יהודה (לרבי יהודה עייאש (מרבני
• לר. ועיין בשערי תשובה (נולד לפני 227 שנה, סימן תס
• כט. והמהרי״ץ בשו״ת פעולת צדיק חלק ג׳ (סי׳
• יד) הביא מ״ש הרמב״ם, דמותר ללוש העיסה
• לה. גם הנצי״ב (נולדמוולוז׳ין לפני 190 שנה) בשו״ת
• לו. גם הגאון רבי יצחק (נולדאלחנן לפני 190כ־ שנה)
• ממש. ע״ש. ושוב זכיתי וראיתי להפר״ח שהשיב
• ל. וכ״כ הפרי תואר (ביו״ד סי׳ כ״ג ס״ק ח׳) דאין לנו
• שנה) בשו״ת משפטים ישרים ח״א (סי׳ תכד ד״ה
• לח. גם בשיירי קרבן (נולד לפני 312 שנה, בשנת תס״ז,
• מסכת יבמות פרק יג) כתב, ועוד הא קיי״ל אין שמא יהיה סולם עם בית קיבול, ודברים תמוהים
• מו. ובחגורת שמואל על הלבוש (יו״ד סי׳ נה הערה
• כב) הביא דברי הפר״ח הנ״ל שאין לנו לגזור
• מז. גם בשו״ת בשו״ת מקור חיים הנ״ל (שנת תרנ״ח,
• זו. וגם בספר קדושת השבת (עמ׳ כה) פקפק בזה.
• מט. וכ״כ בשו״ת תשורת שי (שנת תרס״ה, עמוד 584
• מב. גם בשו״ת מהרש״ם חלק א' (סי׳ סו) כתב,
• נ. וכ״כ בשלחן גבוה (סי׳ תסא סק״ד).
• נא. וכ״כ בקובץ תפארת (במאמרוציון של הרב רוזנטל
• מג. וכ״כ בשו״ת אבני נזר (נולד לפני 168 שנה, חלק
• מד. וכ״כ הרה״ג ר׳ ישועה עובדיה (נולד לפני 135
• שנה) בשו״ת ישמח לבב (חיו״ד סי׳ מז) דאם
• מה. וכ״כ הגאון רבי דוד קלונימוס (נולד לפני 132
• שנה) בשו״ת אפרקסתא דעניא ח״א (סי׳ סט ד״ה גרע זה מדין כתם, אף דבצד אחד עדיף בכתם,
• נב. וכ״כ גם בשו״ת קרץ לדוד (סי׳ צס לעניץ
• נג. גם בשו״ת חסד לאברהם קמא (חיו״ד סי׳ קיב)
• נר. גם הגאון הראשון לציוץ רבי חיים משה
• נו. גם הגרצ״פ פראנק זצ״ל בשו״ת הר צבי (או״ח
• נה. גם הרה״ג רבי משולם ראטה בשו״ת ב׳קול סי׳ כד ד״ה והנה) כתב, דמלבד שכבר אמרו
• נז. וכץ בשו״ת עזרת כהן (עניני אה״ע סי׳ קג) כתב
• שנה) כתב בשו״ת שואל ונשאל ח״א (או״ח סי׳
• סד) גבי אתרוגים פסולים ביו״ט א' וביו״ט ב' של איש כתב כדברים אלה, אנן מה נענה אבתריה.
• נט. גם בשו״ת משפטי עוזיאל כרך ב' (יו״ד סי׳ כז)
• ם. וכ״כ בשו״ת דברי יציב (חיו״ד סי׳ פו) שאין לנו
• םא. גם הגאון רבי רחמים חי חויתה הכהן בשו״ת
• מד) הביא עוד אחרונים שכתבו שאין לנו לגזור
• סב. וכ״כ בשו״ת חלקת יעקב (או״ח סי׳ סג ד״ה עוד).
• םג. וכ״כ בשו״ת ישכיל עבדי ח״א (יו״ד סי׳ כד ד״ה
• כלל. ואפי׳ במקום שנהגו להחמיר יכולים לשנות
• א. לענין ענידת שעון אלקטרוני בשבת, או שעון
• ב. וכיו״ב אם מותר לקרוא לאור מנורה
• ג. ועוד כיו״ב לגבי אופניים כי יש שרצו
• ר. וכן נפ״מ אם מותר לקרוא בשבת מתוך דפי
• הזה. ושלא כהאול״צ שהחמיר בזה ןבדגיל להשתמש
• הלכות סוכה, וסיים: ונכון. ולכאורה הא הוי או״ח סי׳ רעה), שאסור לקרוא בליל שבת לאור הנר
• מכן. כיון שהיה ידוע שהוא עשוי להכבות. רלב) שהמנהג פשוט בכל מקום להתיר ע״י
• מח) ובשו״ת קרן לדוד (סי׳ פ). ודו״ק. ולא
• כלל. וע' בשו״ת שבט הלוי ח״א (חאו״ח סי׳ קכא)
• תכד) הזכרנו את דברי החזון איש (או״ח סי׳ מא אות
• קצב) כתב ג״כ להתיר בנידון דידן, ודחה
• סימן לדבר מיוחד, על כן מותר אפילו מדרבנן.
• י. מותר לקרוא בליל שבת לאור נר חשמל הפועל על ידי גנרטור, שאין לחוש שילך
• יא. מה שאסרו לקרוא לאור הנר בליל שבת, הוא דוקא קריאה שאין אדם רגיל בה
• י) הנה בשו״ת אז נדברו סי׳ח״ז ( א) כתב לדון אם וכדר, אבל לא במכשירים שהם רחוקים מהנר
• רעה) כתב, שכל החשש הוא רק על הטייה, או בילקוט יוסף שבת כרך א׳ חלק ראשון סי׳ רמב סעיף
• יא) ראה בהערה דלהלן. ונלמד ממ״ש מרן
• פסח. אבל ללמוד שם אסור כיון שצריך עיון.
• יג. והוא הריץ בזה לעניץ קריאת שנים מקרא ואחד תרגום בליל שבת, שאם איץ הפרשה
• יד. אם אירעה הפסקת חשמל בליל שבת באמצע תפלת ערבית בבית הכנסת, מותר
• יג) על פי המבואר לעיל, וע׳ בש״ע ס״ב דשנים אסור, שהמפלה כלים וכיו״ב, ענינו לפלות את
• יד) כץ כתב הטור (סי׳ רעה) בשם ספר המצות, לפי שפרק זה הוקבע כחובה לאמרו בתפלת
• קטר) ודייק כן מלשון הש״ע. וכתב שאין לומר מדליקין, ומה שאמרו שמזכיר איסור שבת, היינו
• פרק זה בכל ליל שבת, שא״כ מאי איריא דמשום כלל. אלו תורף דבריו הנעימים. והוסיף הרב פתח
• טו. אם נכבה החשמל בבית הכנסת בליל שבת, מי שהתפלה שגורה בפיו, מותר
• טז. ביום הכפורים אף שאין התפלה שגורה בפיו, מותר לקרוא במחזורים או בתהלים
• פרק במה מדליקין לאור הנר, היינו גם עם שלהם עם המפרשים. וכ״ב בספר זכרון סופרים
• יז. ראש השנה שחל להיות בשבת, יש אומרים שמותר להתפלל לאור הנר, אף אם
• יז) הנה מצד הסברא נראה, שלא אמרו כן אלא לחם (סי׳ ערה) על מ״ש מרן שמותר לקרות לאור
• יח. כל האיסור לקרוא לאור הנר בליל שבת, הוא דוקא באדם ’Tn’ שקורא לאור הנר,
• יה) בגמרא שבת (יב;) ולא יקרא לאור הנר, חד מתירים אם יסכימו שניהם על כך. ע״ש. וכ״כ
• וכר. ע״ש. וכ״ב הרב תוספת שבת (סי׳ ערה סק״ד).
• ערה) שמדברי הרשב״א (סי׳ קמט.) מוכח שאף בדבר לסוכה, יהיה מותר ע״י שנים שיכנסו יחדיו
• יט. יש אומרים ששנים שקוראים בענין אחד שמותר, היינו בספר אחד, אבל כשכל אחד
• כ. במדורה אפילו עשרה אין קורין, משום דהואיל ויושבים רחוקין זה מזה, ועוד
• כא. לענין קריאת ההגדה בליל פסח שחל בשבת, סתם יהודי אי אפשר שלא תהיה
• יט) הנה מרן הב״י כתב, ששנים שקוראים בענין (סק״ה). אולם נראה שקשה מאד להקל נגד כל
• כ) גמ׳ שבת שם. וכ״ה בשלחן ערוך (סי׳ רעה
• כא) מרן בש״ע (סי׳ רעה ס״ט) כתב, ליל פסח שחל שמא יטה. בטוב אמרת. ומ״מ אילו היה יודע
• אטה. ע״כ. ומשמע דלא מהני שיאמר לאשתו
• כב. אדם חשוב שיודע בעצמו בבירור שאף פעם אינו מושיט ידו אל הנר להטות שמץ
• כג. אשה הטובלת במקוה בליל שבת, היות וצריכה אשה שעומדת על גבה ומשגיחה על
• כב) בשבת (יב:) איתא, אמר רבא אם אדם חשוב וקרא והטה, מפני שמשים עצמו כהדיוט על דברי
• ערה) כתב לדחות דברי הבית חדש]. וכץ
• כד. אפילו בגדים שדומים זה לזה וצריכים עיק רב להבחין ביניהם, ביץ אם הם שלו או
• כה. כשעורכים בקשות בבית הכנסת באשמורת הבוקר, והחשמל עדיין לא דלק, אסור
• כג) שו״ת חינוך בית יהודה (סי׳ פב). והו״ד בפתחי ראשה במים, ליכא אלא אחת, וא״כ יש לחוש
• בזה. ע״ש. ועיין בשו״ת נכח סי׳השלחן ( י׳). ע״ש.
• כו. אסור לקרוא את הבקשות לאור הנר, מחשש שמא יטו את הנר, אא״כ קוראים
• כז. אם כבה אור החשמל בבית, והנר עדיין דולק, מותר לחתל את התינוקות לאור
• כה) טור (סי׳וש״ע ערה סעיף יב). ואף על גב שאסרו נקובים. ע״ש.
• כו) ז״ל הרמ״א (שם סעיף ב׳): ולכן אסור לומר שכן יחיד בביתו דאסור בזה וראה במשנה
• א. אם יש לחוש בזה לשמא יטה את השמץ נר של שבת. ע״כ. וכוונתו למה שאמרו פסחים
• כח. תינוקות של בית רבן מותר להם לקרות בליל שבת לאור הנר, אפילו שלא בפני
• ט. כ מותר לבדוק לאור הנר מה שיש בתוך הכוס, [אם יש בו מים או יין, או לוודא
• כח) כן כתב הרשב״א שבתבחידושיו ( יב:) שאפי'
• כט) כן כתב בכה״ח (סי׳ ערה אות לח), שמותר
• ל. המתעורר באמצע הלילה לאחר שהחשמל שבבית כבה על ידי השעון שבת, ורוצה
• לא. תלמיד חכם שלומד בחול, ומכשירי כתיבה לפניו, ובשעת לימודו כותב מה
• ל) כץ כתב בשו״ת תורה לשמה (סי׳ פג) שמותר כלים הדומים זה לזה, שאינן ניכרין אלא בעיון
• לא) ראה לעיל הערה ט׳, וכן מבואר בתשובת ומי שמסחרו תמיד בעסקי הגה״ה, אם אינו מצניע
• חלק ד (סימן ח). ובשו״ת קנין תורה בהלכה חלק
• סימן רעו ־ דיני נר שהודלק על ידי גד, ואמירה לגוי
• א. אסרו חז״ל לומר לגוי לעשות מלאכה בשבת עבור הישראל. ואף שהגוי אינו
• א. הטעם המבואר במכילתא (פרשת בא אות ט׳): כל
• ד. טעמו של הרמב״ם (פ״ו מהל׳ שבת ה״א) שכתב:
• ג. הטעם המבואר ברש״י (שבת קע.) במה שהקשו
• א. באומר לגוי מער״ש שיעשה לו מלאכה בשבת.
• ב. באומר לגוי שיעשה לו מלאכה, ובסופו של
• ג. באומר לגוי שיעשה מלאכת הגוי בשבת,
• ד. ועוד נפ״מ באומר לגוי דבר מצוה, דלטעמא
• ב) הנה בשו״ת זקן אהרן וואלקין ח״א (חאו״ח סי׳ מה שאמרו אמירה לעכו״ם שבות, דהא הוי
• ג. אמירה לנכרי שבות אפילו במלאכה דרבנן, ולכץ לא יאמר אדם לעכו״ם בשבת שכור
• ד. אסור לומר לנכרי גם קודם השבת שיעשה מלאכה בשבת, ואף על פי שאינו צריך
• ה. מה שאסרו חכמים לומר לגוי גם מערב שבת שיעשה מלאכה עבורו בשבת, הוא
• ו. בדבר שאינו אסור אלא משום חומרא או מנהג, אין איסור אמירה לגוי, ומותר לומר
• ג) במשנה (שבת קכא.) נכרי שבא לכבות אין חמימי מגו ביתא. וכ״ה ברמב״ם (הלכות שבת פ״ו
• ו) מגן אברהם (סימן שז ס״ק ב). רד״ך ח״ב. ועיין
• ז. אסוד לומד לגוי בשבת שיעשה מלאכה בשבילו לאחד השבת, ואם הוא לצודך מצוה,
• ח. מי שציוה לגוי לעשות לו מלאכה בשבת, בדבד שהיה אסוד לו לצוותו, ובסופו של
• ז) שו״ת (ח״בהרדב״ז סי׳ תרפד). ומה שהרמב״ם לא האומר לעכו״ם לעשות מלאכה למחר אין טעם
• ח) לכאורה ד״ז תלוי בטעמי האיסור של אמירה היתר גמור, אם נענש מן השמים על שנכנס בספק
• ו. במי שמסר את בנו שיעבירוהו למולך, ובסופו
• ז. וכן במי שנתן עצה שאינה הוגנת לחברו לפי
• ב. ועוד יש לדון באיסור לפני עור, במי שהושיט
• ג. ועוד יש לדון במי שהושיט יין לנזיר, והמושיט
• הלכות (הנ״ל).
• ד. ועוד יש לדון במי שהושיט יין לנזיר, ואח״כ
• דבר. והובא בפתח הדביר (סי׳ שז סק״א). ע״ש.
• הלכות חלק (סימןי׳ קלט).
• ה. במי שאכל ספק איסור, ושוב הוברר ובזהשהיה שבת קלה בעיני הבריות וכו׳. והביא מ״ש
• ט. איסוד אמידה לגוי אינו דק באמידה בלבד, אלא אף לדמוז לו שיעשה מלאכה אסרד.
• י. לפיכך אסור לומר לגוי אפילו בדרך רמז, שידליק את האור לצורך הישראל, ואם
• י) בשבת (קכב.) מבואר דגוי שהדליק את הנר דרובא מחממי, וכץ לגבי נר במסיבה. שמואל
• יא. אם היה נד דולק בבית ישדאל ובא גוי והדליק עוד נד ליד הנד הדאשון, מותד
• יא) הנה הרמב״ם (פרק ו מהל׳ שבת הלכה ג) כתב, שהדליקנכרי את הנר בשבת בשביל ישראל, אסור
• כבר. וכ״כ בס׳ התרומה והאגודה. ומוכח להדיא
• הלכות ואגדות, כי ההנאה שהוא מבין את לימודו
• זו. וכ״פ בשמירת שבת כהלכתה (פ״ל הערה
• יב. גוי שהביא אגרת סגורה לישראל בשבת, יזהר הישראל שלא יקבל האגרת מידו,
• יג. אם אירע שנפסק החשמל בבית הכנסת בליל יום הכפורים, באמצע קריאת שמע
• יב) על פי המבואר בהערה הנ״ל. ודע דמ״ש מרץ הגוי המביאה בשבת, כי שמא טרם שיעמוד הגוי
• יג) הנה נודע מה שנחלקו הפוסקים אם יש מצוה, או קצת צורך חולי. והר״ן (פרק רבי אליעזר
• ט) ובספר חידושי הרז״ה (דף סט ע׳׳א), ובחקרי זהלב בודאי נכשלים באיסור טלטול אנשים עמי
• הוא. וכ״כ ובשו״ת זרע אמת ח״ב (יו״ד סי׳ פח דף
• כט) שהעיר ממ״ש בהליכות עולם הנז׳ שאסר הוי סעודת מצוה ושרי לאוכלה בביהכ״נ. ע״ש.
• א. כן מבואר מתשובת מהרי״ו, הובא (אה״עבב״י
• ה. גם הפמ״ג (סי׳ שיח סק״י) כתב בכיו״ב לגבי
• ג. ולכאורה כן משמע עוד ממ״ש בב״י (יו״ד סי׳
• ו. וכיו״ב כתב המג״א (סי׳ רנג ס״ק לז) גבי אמר
• א) דה״ה לכל כיו״ב. ע״ש. חזינן שהתיר בזה אף
• ז. וכיו״ב כתב עוד המג״א (בסי׳ שכג, סקי״א) בענין
• יא) לסמוך בדיעבד אף על דעה שלא הוזכרה

שאלות לדוגמה